בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום במינוי מומחים רפואיים

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת שלומית ברסלב) מיום 24.6.19, בת.א 71082-09-16 שעניינה מינוי מומחה רפואי.

...

בנסיבות אלה ביקשו המבקשים "להורות על מינוי מומחה אשר אינו חבר באיגוד רופאי הילדים ואשר יכול לחוות דעתו בפלוגתא שבמחלוקת". בהחלטה מיום 30.4.19 קבע בימ"ש קמא כי ככל שקיימת מניעה על המומחה להודיע על כך ובנוסף, ככל שהצדדים יגיעו להסכמה על זהות מומחה חילופי , ישקול בימ"ש קמא להעתר לבקשה.

דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר וחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על עצם ההחלטה למנות מומחה רפואי וההחלטה נושא הבקשה עניינה בזהות מומחה חילופי בלבד.

מאחר ובבקשתם המבקשים אינם משיגים על זהות המומחה – ממילא דין בקשתם להידחות.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופטת עידית קצבוי) מימים 21/11/19 ו- 26/11/19 בת"א 5667-01-18 שעניינן מינוי מומחים מטעם בימ"ש. התובע - המשיב הגיש מספר תביעות בעיניין נזקים שארעו לו כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 14/2/15 - פגיעה ממחסום שער חניון בית חולים שערי צדק אשר פגע בו בחוזקה רבה בראשו; כך נטען בתביעה קמא (להלן: "התאונה").

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות, מהנימוקים כדלקמן: באשר לעצם מינוי מומחים: בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 21/11/19 מצא לנכון למנות מומחים רפואיים מטעם בימ"ש לבקשת התובע, חרף היתנגדות הנתבעת וזאת נוכח הפערים בין חוות דעת הצדדים ובשים לב לעובדה שהתיק הוגש בינואר 2018.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, מהנימוקים כדלקמן: באשר לעצם מינוי מומחים: בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 21/11/19 מצא לנכון למנות מומחים רפואיים מטעם בימ"ש לבקשת התובע, חרף התנגדות הנתבעת וזאת נוכח הפערים בין חוות דעת הצדדים ובשים לב לעובדה שהתיק הוגש בינואר 2018.

במקרה דנן, המבקשת לא העלתה טעם המצדיק להתיר הגשת חוות הדעת מטעם פרופ' גדות והנימוק של כב' הש' אילני מדוע אין להציג למומחית בעניינה את חוות דעתו של פרופ' גדות יפה גם לענייננו: "בענייננו, אף שחזקה על המומחית כי תעשה מלאכתה במקצועיות, המצאת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהליך אחר שמתנהל במקביל (ולא הסתיים עדיין) ושנתן חוות דעתו באותו תחום ובאותו נושא עלולה במידה כזו או אחרת להשפיע על התרשמותה העצמאית. מטעם זה אני סבורה שאין להציג למומחית את חוות הדעת". לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת מעיין צור) שניתנה ביום 15.09.22 בת"א 62148-06-20 ואשר במסגרתה נקבע כי המומחה האורתופד יתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום כלי דם לנוכח הטיפול שקבלה המבקשת בתחום זה מחד ועברה בתחום זה מאידך; לגבי מינוי מומחה התחום הפסיכיאטרי נקבע כי קיימת ראשית ראיה ומונה מומחה כאשר צוין כי קיימים סכויים בלתי מבוטלים שמומחה בתחום הפסיכיאטרי לא יקבע בשלב זה נכות צמיתה.

עוד טוענת המבקשת כי גישתו של בימ"ש קמא להעביר את ההחלטה בבקשה למינוי מומחים אל המומחה האורתופד מטעמו הייתה שגויה וכן גישתו לדחות את הדיון במינוי מומחה עיניים עד לאחר מתן חוו"ד המומחה הפסיכיאטר אף היא שגויה שכן הונחו ראיות המצדיקות מינויים של מומחים רפואיים בתחומי העיניים וכירורגיית כלי דם. דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטת בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי לא נפל בהחלטת בימ"ש קמא פגם המצדיק היתערבות או מתן רשות ערעור ולכן יש לדחות את הבקשה.

...

עוד טוענת המבקשת כי גישתו של בימ"ש קמא להעביר את ההחלטה בבקשה למינוי מומחים אל המומחה האורתופד מטעמו הייתה שגויה וכן גישתו לדחות את הדיון במינוי מומחה עיניים עד לאחר מתן חוו"ד המומחה הפסיכיאטר אף היא שגויה שכן הונחו ראיות המצדיקות מינויים של מומחים רפואיים בתחומי העיניים וכירורגיית כלי דם. דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטת בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי לא נפל בהחלטת בימ"ש קמא פגם המצדיק התערבות או מתן רשות ערעור ולכן יש לדחות את הבקשה.

על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בשלב זה, מאחר ולמעשה מדובר בבקשה מוקדמת, וכאמור יהיה על בית שמפט קמא לבחון את סוגית מינוי מומחים נוספים בהמשך, סבור אני כי אין מקום לפסוק חיוב בהוצאות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר נבון) שניתנו ביום 03.01.23 במסגרת ת"א 39131-08-16 ובמסגרתן נדחתה בקשת המבקשים להורות למומחה שמונה מטעם בימ"ש קמא להשלים את חוות דעתו.

ככלל, ערכאת העירעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הניתנות על ידי הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין ובכללן החלטות בדבר חוות דעת מומחים ומינוי מומחים מטעם בית המשפט [ראו: רע"א 6158/22 גינדי אחזקות דירות יוקרה בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב חיים זכאי 10 פתח תקווה (18.10.2022); רע"א 1136/21 פלונית נ' מרכז רפואי מעייני הישועה (04.03.2021); רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.2020); רע"א 4741/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (18.09.2019); רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן (11.07.2018); רע"א 1238/13 ערן יושיע נ' אורן רז (20.03.2013); רע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים (8.6.2006)].

...

בשים לב לאמור לעיל, קשה לראות מהי ההצדקה שביהמ"ש של ערעור יתערב בשלב זה בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין זה. בשלב זה סבורני כי יש לסמוך על מקצועיות המומחה ומקצועיותו של בימ"ש קמא שיוודא כי העבודות יבוצעו בהתאם לחווה"ד ופסקי הדין שניתנו בהליך, ואין מקום להתערב בהחלטות בימ"ש קמא לעניין זה ובשלב זה. מובן כי אם יתברר בסיום ההליך שזכויותיהם של המבקשים נפגעו ולא תוקנו הליקויים הנדרשים, יוכלו לערער על ההחלטות שבנדון בזכות בגדר הערעור על פסק הדין הסופי שיינתן בהליך.

על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה ביחד עם בקשת רשות הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 42250-11-23 גלאקסי טכנולוגיה רפואית בע"מ נ' מטרי לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת - המערערת: גלאקסי טכנולוגיה רפואית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יעקב ישראלי המשיבה: עדי לסלי מטרי פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופט רז נבון) מיום 26.10.23 בת"א 56601-06-21 (להלן: "תיק קמא") לפיה נדחתה בקשת התובעת –המבקשת לתיקון כתב התביעה.

לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, היתקיימה ישיבת קדם משפט ביום 28.11.22 במסגרתה הורה בימ"ש על מינוי מומחה מטעם בימ"ש לבירור טענת הזיוף שהועלתה ע"י המשיבה.

תקנה 136 לתקסד"א הישנות - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אליה מפנה המבקשת קובעת כי :  "בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שבקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצימצום". אולם, בתקסד"א החדשות לא מופיעה תקנה דומה לתקנה 136.

...

מדובר בהסכם שהוצע למשיבה שלא הסכימה ולא נכנס לתוקף, ובסופו של דבר בשנת 2020 נחתם ההסכם ביניהם, המשיבה קיבלה את המכשיר ואין מדובר בהסכם מזויף כטענת המשיבה.

אוסיף כי מעיון בכתב התביעה המתוקן גם אני סבורה כי מדובר בתיקון מהותי של כתב התביעה ולא כפי שמנסה המבקשת לטעון -תיקון מינורי.

החלטת בימ"ש קמא כי מדובר בתיקון מהותי ואין הצדקה להתיר אותו שעה שלא הייתה מניעה להעלות טענות אלה בשלב מוקדם יותר כאמור, מקובלת עליי על נימוקיה.

  בנסיבות אלה, אין מקום לקבלת טענת המבקשת לפיה "הגיונו של הסדר זה שריר וקיים גם היום...". לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.