בקשת רשות ערעור על החלטות פירוק שיתוף במקרקעין

בהודעתם הוסיפו הנתבעים וציינו, כי בכוונתם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לפירוק השתוף במקרקעין, וכי בנסיבות אלה מתבקש בית המשפט "להורות לכונס הנכסים שימונה להמנע מבצוע פעולות לקידום המכר, וזאת עד אשר תיתקבל החלטה בבקשת רשות העירעור". ביום 10.9.2023 הגישו התובעים (המשיבים כאן) תגובה להודעת הנתבעים במסגרתה היתנגדו למינויו של עוה"ד אלון קזיוף כפי שהוצע על ידי הנתבעים (מבלי לפרט את טעמי ההיתנגדות).

...

בסופו של דבר, בנסיבות מקרה דנן, ניתן למנות כונס אחד.

לאחר שבחנתי את ההצעות השונות, מצאתי להורות על מינויו של עו"ד שי רוה, ממשרד בועז רוה עורכי דין ונוטריונים, רחוב מנחם בגין 11, רמת גן, ככונס נכסים לצורך פירוק השיתוף בדרך של מכירה למרבה במחיר (להלן: "הכונס") על פי הצעתו מיום 3.9.2023 כפי שהוגשה לתיק.

אני סבור, כי האיזון המתבקש בנסיבות העניין הוא לאפשר קידום הפעולות הנדרשות על ידי כונס הנכסים לקידום הליכי הפירוק, תוך הימנעות בשלב זה מיצירת מצב בלתי הפיך או מצב שבו מעורבים צדדי ג' בהליך בטרם ההחלטה על פירוק השיתוף ואופן הפירוק הפכה חלוטה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בהרצליה (כב' השופט דוד יצחק) מיום 21.11.23 בת"א 2539-04-08 (להלן: "תיק קמא") לפיה התקבלה בחלקה בקשת התובעת -המבקשת (להלן גם: "מרינה") לחייב את הנתבעת – המשיבה (להלן גם: "הערייה") בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,846,913 ₪ בגין הוצאות ניהול הליך פירוק שתוף במקרקעין.

...

החלטת בימ"ש מבוססת ומפורטת תוך התחשבות במכלול הנסיבות שראוי לקחתם בחשבון בפסיקת ההוצאות ושכ"ט עו"ד. דין הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148 (ב) לתקסד"א שכן לא מצאתי כי יש לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית ואין בפסק הדין טעות שבחוק.

  אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת מרינה בערעור ביחס לפסיקת הוצאות בגין הליך ברע"א 4635/23 הואיל ומעיון בבקשה לפסיקת הוצאות מיום 20.1.22 עולה כי מרינה כלל לא ביקשה הוצאות בגין הליך זה. 13.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופט טל חבקין) מיום 20.5.24 בת"א 60851-08-19 ולפיה התקבלה בקשת כונס הנכסים – משיב 1 לקבוע שמבקש 2 – יואב נדב אינו מוסמך לפעול בשם מבקשת 1 - חברת צל ירח בע"מ ובכלל זה להגיש הצעה להתמחרות.

בהחלטה ביום 15.6.22 הורה בימ"ש על פירוק שתוף במקרקעין בדרך של מכירה לכל המרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין השותפים.

...

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 2.5.24 אולם בימ"ש קמא אפשר לו "להגיש בקשה או התייחסות לענייני צל ירח". מאחר והמחלוקת המשנית שהתעוררה בתיק ודרשה הכרעה נוגעת באופן ישיר לפרץ, הרי שעל מנת שהתמונה תוצג במלואה בפני בימ"ש, גם אני סבורה כי היה מקום לאפשר לפרץ להציג את עמדתו בפני בימ"ש קמא.

משהגיע בימ"ש למסקנה כי משקלה נמוך, הרי שפועל יוצא מכך שאין מקום להסתמך עליו בשלב זה. בימ"ש קמא קבע כי הדד לוק (מצב של קיפאון בחברה) לכאורה נותר בעינו נוכח מצב הדברים שהובא בפניו.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 6889/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר המבקש: עו"ד רן ברא"ז נ ג ד המשיבים: 1. רשם המקרקעין נתניה 2. חברה לשיכון עממי בע"מ 3. הלוואה וחסכון נתניה אגודה הדדית בע"מ 4. יורשי המנוח אברהם פרידמן ז"ל 5. יורשי המנוח אבישי פרידמן ז"ל 6. יורשי המנוח אהרון הר ז"ל 7. שולה רימרמן 8. יורשי המנוחה רות זמיר ז"ל 9. אורן חרמון 10. לילה הילקמן 11. גלעד שנהר 12. אפרת פדואה שנהר 13. מיכל ביאלר ברוך 14. יפתח שמואל שפיר 15. עמוס משה שפיר 16. שרה גת 17. נעמי מאירה גלאור 18. צפרירה יוסף 19. כרמל כהן 20. עודד קפלן 21. ליאורה קובן 22. משה דב הראל 23. שושנה זרוג 24. חיים מורגז 25. יונתן אזולאי 26. אסנת אזולאי 27. רן חרמון בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.7.2023 ברע"א 19502-02-23 שניתנה על-ידי סגנית הנשיאה ו' פלאוט תאריך הישיבה: ט' בניסן התשפ"ד (17.4.2024) בשם המבקש: בעצמו, עו"ד ניב פינגולד בשם המשיבה 1: עו"ד אריה צישינסקי בשם המשיבה 3: עו"ד מריה פראטקין בשם המשיבים 26-25: עו"ד יונתן אזולאי ][]פסק-דין

המבקש טוען כי קיימות בעיניין זה פסיקות סותרות בערכאות הנמוכות, כך שלעתים נידרש רשם המקרקעין לבצע הליכי זהוי של בעלי המקרקעין לאחר שניתנה החלטה על פירוק שתוף במקרקעין, ולעתים לא. מכל מקום, נטען כי מכירת נכס בהליך של פירוק שתוף שונה בתכליתה ממימוש בהליכי הוצאה לפועל.

...

ביום 17.4.2024 התקיים דיון בפני ההרכב הנוכחי, ובמסגרתו החלטנו – בשל היבטיה העקרוניים של המחלוקת – לתת רשות ערעור ולדון בתיק כבערעור.

על כך יש להוסיף, גם אם למעלה מן הצורך, כי במסגרת אישור הסכם המכר חתם בית משפט השלום על פסיקתה שבה נכתבו הדברים הבאים: "הנני מורה כי, בכפוף לפירעון מלוא התמורה הנקובה בהסכם המכר על ידי הרוכשים, זכויות המוכרים במקרקעין יירשמו על שם הרוכשים בפנקסי רשם המקרקעין, כשהזכויות נקיות בהתאם להוראות סעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח-1968". אם כן, גם נוסח הפסיקתה מלמד על שכלול העסקה ועל חיוב רשם המקרקעין ברישום הזכויות במקרקעין על שם הרוכשים.

סוף דבר: אנו מורים על קבלת הערעור במובן זה שרשם המקרקעין ירשום את הרוכשים כבעליו החדשים של המקרקעין גם ללא ביצוע תהליך זיהוי של בעלי הזכויות בהתאם לנהליו של רשם המקרקעין, ובכפוף לכך שכונס הנכסים יעביר את תמורת המכר לבעלי המקרקעין רק לאחר הליך זיהוי.

...