בקשת רשות ערעור על החלטות דיוניות בתובענה ייצוגית נגד "מגה

עניין לנו בשלוש בקשות רשות ערעור שהגישו שתי קבוצות נתבעים במסגרת תובענה ייצוגית שמתנהלת נגדם בבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' רניאל, ת"צ 44664-03-15).

ויובהר שבעוד המונח נתבעים כולל את כל החברות והיחידים שנתבעים בתובענה הייצוגית, המונח מבקשים יתייחס רק לאלה מתוך הנתבעים שהגישו את בקשות רשות העירעור שהן נושא פסק דין זה. ביום 26.1.2016 אישר בית המשפט המחוזי לנהל את התובענה כייצוגית (השופט מ' רניאל) (להלן: החלטת האישור), וקבע כי הוכח לכאורה שמגה, לוטונט וניו ספורט נושאות באחריות לשיגור דברי פירסומת בנגוד להוראות חוק התיקשורת; כן נקבע כי ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי מילר, שריג ולוי נושאים באחריות אישית בנזיקין בשל שיגור דברי הפרסומת נושא בקשת האישור.

לטענת המשיבים, הבקשה מקדימה את זמנה ויש לדחותה על הסף מאחר שהיא סבה על החלטות שלא תנתן עליהן רשות ערעור לפי סעיף 1(10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט); שכן מדובר בהחלטה שהתקבלה לפי פרק ט' לתקנות סד"א. המשיבים מוסיפים וטוענים כי לאורך כל ההליך לוטונט ומגה מנסות להסתיר מידע מהותי ורלוונטי לבירור התובענה; היתנהלות שבאה לידי ביטוי בין היתר בתצהירי הגילוי החסרים שנמסרו מטעמן.

יוער בנקודה זו כי אף שטמון קושי מסוים בדיון בהחלטת המחיקה השנייה מקום שזו לא הורתה באופן אופראטיבי על מחיקת כתבי ההגנה של לוטונט ומגה, אלא אך התריעה מפני נקיטה בסנקציה זו; בנסיבות המקרה, ובפרט משעומדת ותלויה בקשת רשות ערעור שסבה על החלטת המחיקה הראשונה, דומה כי יהא זה יעיל לקיים דיון מהותי גם בהחלטת המחיקה השנייה, אף שטרם ניתנה החלטה סופית ביחס לכתבי ההגנה של לוטונט ומגה.

עם זאת, במישור הדיוני, נידרש ממי שהם משיבים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית להעלות את טענותיהם בקשר להתנהלות התובעים המייצגים (למעשה המבקשים המייצגים, באותו שלב) או באי הכוח המייצגים, כבר בשלב הדיון בבקשת האישור; ואין לאפשר להם לערוך מקצה שיפורים בנידון לאחר שנקבע בהחלטה בבקשת האישור כי התנאים לאישור תובענה כייצוגית מתקיימים, ואושר לנהלה ככזו.

...

עם זאת, במישור הדיוני, נדרש ממי שהם משיבים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית להעלות את טענותיהם בקשר להתנהלות התובעים המייצגים (למעשה המבקשים המייצגים, באותו שלב) או באי הכוח המייצגים, כבר בשלב הדיון בבקשת האישור; ואין לאפשר להם לערוך מקצה שיפורים בנדון לאחר שנקבע בהחלטה בבקשת האישור כי התנאים לאישור תובענה כייצוגית מתקיימים, ואושר לנהלה ככזו.

סוף דבר טרם סיום, אבקש לייחד מספר מילים להתנהלות הדיונית החריגה שבה נוקטים כלל הצדדים המעורבים בהליך – הן המבקשים הן המשיבים.

על יסוד כלל האמור, רע"א 9989/17 ו-רע"א 1176/18 מתקבלות, ומשמע שכתבי ההגנה של לוטונט ומגה יוותרו על מכונם ואילו כתב ההגנה של ניו ספורט ישוב על כנו, על כל המשתמע מכך; בעוד רע"א 4668/18 נדחית.

לפניי בקשת המבקשים לתיקון הבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") וכתב התובענה הייצוגית, שהוגשו על ידם כנגד המשיבה, על דרך של הוספת טענה.

תמצית טענות הצדדים במסגרת הבקשה טוענים המבקשים, כי התיקון המבוקש הוא בעיניין נקודתי ודורש הוספת משפט אחד בלבד בדבר הטענה שלפיה פרטיה של גב' ביטון הועברו ו/או נילקחו על ידי המשיבה מאת מועדון הצרכנים YOU שהיה בבעלות חברת "מגה", אשר המשיבה רכשה ממנה את סניף מודיעין.

בתגובה לטענות המשיבה טוענים המבקשים, כי כאשר ביקשה המשיבה להורות על מחיקת סעיפים ונספחים מהתגובה בטענה שמדובר בהרחבת חזית, טענה היא שהדרך להעלות טענות חדשות היא באמצעות קבלת רשות מבית המשפט, משמע- בקשה לתיקון בקשת האישור.

תקנה 46(א) לתקנות החדשות קובעת כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". תקנה זו יש לפרש וליישם לאור עקרונות היסוד שנקבעו בתקנות החדשות, בין היתר, קיומו של הליך שיפוט ראוי והוגן כדי להגיע לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסיכסוך; איזון בין האינטרסים השונים של בעלי הדין ובין האנטרס הצבורי לקיים דיון משפטי צודק מהיר ויעיל תוך חסכון במשאבי זמן ועלויות, וכן חובת בעלי הדין לנהוג בתום לב בניהול ההליך.

ראשית, אין בידי לקבל את טענת המשיבה, שלפיה הבקשה לתיקון בקשת האישור מהוה, הלכה למעשה, ניסיון לערער על החלטה מיום 21.6.2020 או בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו. בהחלטה מיום 21.6.2020 נקבע כי לא היה מקום לכלול את הטענה אותה מבוקש עתה להוסיף במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור.

...

כאמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת המשיבה לעניין זה, שלפיה מדובר בניסיון לעקוף את ההחלטה מיום 21.6.2020.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לתיקון בקשת האישור והתובענה הייצוגית מתקבלת.

המזכירות תואיל לדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בבית המשפט העליון רע"א 479/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המבקש: יאיר שפרן נ ג ד המשיבה: אלון החזקות ברבוע הכחול - ישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' מרוז) ביום 11.12.2011 וביום 12.1.2012 בתיק ת"צ 13263-12-10 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד שירלי פורר ][]פסק-דין

לפניי בקשת רשות ערעור המופנית נגד שלוש החלטות דיוניות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' מרוז) במהלך הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בקשת רשות העירעור מופנית נגד החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, מיום 12.1.2012, בה נדחתה בקשת המבקש לצרף לבקשת האישור תצהיר של לקוחה של רשת מגה שרכשה, לפי הטענה, מוצרים שונים דרך אתר האנטרנט של החברה.

...

איני רואה מקום להתערב בהחלטה זו. אף שרצוי היה כי בית המשפט המחוזי היה מנמק את החלטתו, הרי בסופו של דבר צדק בית המשפט משכרך את בקשת המחיקה עם בקשת העיון.

עוד הדגיש בית המשפט המחוזי, כי "אין זו פעם ראשונה שמוגשים [מטעם המבקש] מסמכים לבית המשפט שמטרתם לערוך תיקון בבקשה לאישור במסווה של הוספת טיעונים וראיות". לאחר שעיינתי בטענות המבקש הגעתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטה זו. טענות המבקש לא שכנעוני כי הבקשה לצירוף תצהיר אינה מהווה אף היא ניסיון להרחבת חזית.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בסוגיה זו בלבד החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור, במובן זה שלא יצורף מע"מ לסכום ההוצאות שנפסק בהחלטה מיום 12.1.2012 (5,000 ש"ח).

בבית המשפט העליון רע"א 3124/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשות: 1. יינות ביתן בע"מ 2. מגה קמעונות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עמית גנסין 2. שופרסל בע"מ 3. ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ 4. פרשמרקט בע"מ 5. רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט א' פורג) מיום 4.4.2022 ב-ת"צ 46138-05-20 בשם המבקשות: עו"ד נועם מחלב; עו"ד קובי בר-און ][]החלטה

בית המשפט הוסיף וציין כי בקשות האישור הוגשו לערכאות בעלות סמכות עניינית שונה, ועל כן בכל מקרה לא ניתן להורות על העברת הדיון כמבוקש; וכן כי בקשת האישור הראשונה נימצאת בשלב דיוני מיתקדם יותר מהבקשה השנייה, מאחר שכבר אושרו בה בקשות הסתלקות נגד כל המשיבות פרט למבקשות, וגם בשל כך אין להעתר למבוקש.

בהליך שלפניי מלינות המבקשות על גנסין שלא הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת ההעברה, ואף לא הגיש בקשה חדשה לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות; אך באותה מידה ניתן להפנות טרוניה זו נגד המבקשות עצמן, שנראה כי אף עשו דין לעצמן וקידמו הליכי פשרה בבקשה הראשונה בעוד הן נימנעו מלמלא אחר ההחלטה שהורתה להן להגיש תשובה לבקשה השנייה.

...

בתוך כך, ייתכנו מקרים שבהם יגיע בית משפט לידי מסקנה כי לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשת אישור הנחזית על פניה כ"מנופחת" ומופרזת מבחינת הערכת הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה, ולפיכך אין חשש לפגיעה בטובת הקבוצה כתוצאה מהעברת הדיון לבית משפט שלום.

אוסיף ואציין בהקשר זה, כי ככל שימצא בית המשפט המחוזי כי אין מקום להעברת הדיון בבקשה השנייה לבית משפט השלום הדן בבקשה הראשונה, ולא מן הנמנע כי זה המצב, לא יהיה בכך משום סוף פסוק.

בקשת המחיקה לכאורה אינה עולה בקנה אחד עם דרישה זו. התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

רקע: בהחלטתי מיום 26.1.16 קבלתי את בקשתם של התובעים לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד הנתבעים (להלן: "הבקשה לאישור").

כפי שקבע בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 22.11.18 ברע"א 9989/17, 1176/18, 4668/18, שהוגשו על החלטות למחיקת כתבי הגנה עקב אי גילוי מסמכים והחלטות נוספות (וציין החלטות קודמות בבקשות רשות ערעור שהוגשו מעת לעת), "ככל שהערכאה הדיונית סבורה כי הדבר דרוש, נתונה הסמכות בידה למנות מומחה בודק שיעריך את הקף הקבוצה המיוצגת או לחלופין לקבוע כי אי גילוי המסמכים יפעל לחובת המבקשים במישור הראייתי". עד אז סברתי שניתן למנות בודק רק במסגרת אישור הסדר פשרה.

תמוה בעיני מקומה של הטענה לניהול התביעה בדרך הולמת ובתום לב בשלב זה של בירור התביעה, שעה שהמקום לידון בכך הוא בשלב אישור התובענה הייצוגית שחלף לפני שנים ובקשת רשות העירעור בגינו נדחתה.

השיחה נענתה על ידי נציגת מכירות, שאישרה שהודעת הטקסט שקבל התובע שוגרה על ידי "סמארט ווינרס", ושמדובר בחברה שמספרה הרשום הוא מספר התאגיד של מגה בע"מ (תימלול השיחה עם נציגת המכירות הוא נספחים 13 ו-14 לתצהירו של התובע 1 לבקשה לאישור תובענה ייצוגית).

...

על כן, בנוסף לאמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים 3,7 לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 58,500 ₪.

סיכום על פי כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: התביעה נגד נתבעים 2,3,4,6,7,8 מתקבלת כך שיפצו את הנמענים שלא הוכחה הסכמתם לקבלת דברי פרסומת ונגרמו להם פגיעה בפרטיות, הטרדה, אבדן זמן או גזילת משאבים בסך 100 ₪ לכל הודעת דוא"ל ו- 50 ₪ לכל הודעת SMS שנשלחו אליהם, וכן הוצאות כפי שפסקתי לעיל.

התביעה נגד נתבעים 1,5 נדחית ללא צו להוצאות.