ברע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן (26.3.07) (להלן – עניין שרידב), נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי, שניתנה במסגרת הליך חידלות פירעון, לידון בבקשה למתן הוראות שהגיש בעל תפקיד נגד חברה שלא היתה צד להליך חידלות הפירעון.
...
בית המשפט העליון קבע בעניין שרידב כי המחלוקת כמתואר לעיל מתאימה לדיון בבקשה למתן הוראות, תוך עמידה על מהות בקשה מעין זו:
"הליך של בקשה למתן הוראות משמש את בית המשפט כמסגרת יעילה ומהירה לפיקוח על פעילותם השוטפת של בעלי תפקידים שונים שמונו על ידי בית המשפט, כגון מפרקים, נאמנים בפשיטת רגל, כונסי נכסים, מנהלי עיזבון ועוד. כן משמש הליך זה להנחיית בעלי התפקידים כיצד לפעול במקרים מסוימים, כאשר הפעולה מצריכה את אישורו של בית המשפט. לפיכך, בקשות למתן הוראות עשויות להתייחס למחלוקות רבות ושונות, ולסוגי סכסוכים רבים ושונים. המבקשת כאמור טוענת כי הבקשה למתן הוראות דנא אינה מתאימה לבירור במסגרת הליך זה, שכן אין בה בקשה מצד המשיב לקבלת הוראה או הנחייה כלשהי מבית המשפט...טענה זו אינה מקובלת עליי. אמנם המסגרת של בקשה למתן הוראות נועדה בראש ובראשונה למחלוקות בין בעלי הדין "הטבעיים" בהליכים בהם מוגשת בקשה מסוג זה, כמו למשל, סכסוך במסגרת תיק פשיטת רגל בין הנאמן לבין החייב.
סופו של דבר, באתי לכלל מסקנה כי קיימת בידי הסמכות לדון במחלוקת, וראוי בנסיבות העניין, כי אעשה כן במסגרת בקשה למתן הוראות.
