משפניה זו לא נענתה, ביום 19.11.2014 הגישה אנקורי עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד צו הסגירה, ובמסגרתה ביקשה גם צו ביניים שיעכב את סגירת בית הספר עד להכרעה בעתירה כנגד צו הסגירה או לחלופין עד להכרעה בעירעור על החלטתה של וועדת הערר.
המבקשת מדגישה כי בקשתה לרישיון נדחתה בשל פגם טכני קל שאף תוקן בהמשך, וכי במבנה פעלו מוסדות חינוך שונים לאורך השנים, כולל בשנת 2013-2012, כך שכל המסמכים הנוגעים לו אמורים להיות ברשות המשרד וממילא אין כל קושי בהפעלת בית הספר במקום.
באותו מועד הגישו האימהות בקשת רשות ערעור נוספת על החלטת בית המשפט המחוזי.
אנו נדרשים איפוא להשוות בין שתי רעות: המשך הלימודים של התלמידים בבית הספר עד להכרעה בעתירה, שצפויה להשמע במועד קרוב מועד, והעברתם לבית ספר אחר עוד קודם להכרעה בה. בנסיבות העניין, שבהן הדיון בעירעור על החלטתה של וועדת הערר קבוע למועד קרוב והוא צפוי להתקיים ביום 6.1.2015 (לאחר שהדיון שהיה אמור להתקיים ביום 30.12.2014 נדחה לבקשת המשרד) וכאשר אין טענה כי נשקפת לתלמידי בית הספר סכנה מידית כתוצאה מהמשך הלימודים בו דומה שמאזן הנוחות נוטה לעבר מתן צו הביניים (השוו: בר"ם 5989/14 מנכ"ל משרד החינוך נ' הבית העגול – חינוך בדרך הטבע (8.9.2014)).
...
אם כן, אני מורה על מתן צו ביניים שיעכב את סגירת בית הספר עד להכרעה בעתירה המכוונת כנגד צו הסגירה או בערעור על החלטת הוועדה, לפי המוקדם מבניהם.
מאחר שהטעם למתן צו הביניים נוגע לטובת התלמידים, אני מורה כי בתקופה שבה יחול צו הביניים ייאסר על אנקורי לערוך כל צעד שעניינו קידום הרשמה לשנת הלימודים הבאה, לרבות כל פרסום בקשר לכך.
בטרם חתימתי על החלטה זו, הובאה לפני בקשת אנקורי להשיב לתגובת המשיבים לבקשות, אך נוכח התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי מקום להיעתר לה.
סוף דבר: הערעור מתקבל, בנסיבות העניין, ובהתחשב בפגמים שנפלו בהתנהלותה של אנקורי שעשתה דין לעצמה, היא תשא בהוצאות המשרד בסך של 15,000 שקל וכן יישארו על כנן גם ההוצאות שהשית עליה בית המשפט המחוזי.
