לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 16/3/2020 ברע"צ 28246-03-20 ולפיה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ (כב' הרשם שרון קרן) מיום 12/3/2020 בתיק הוצל"פ 517679-02-20 (להלן: "תיק ההוצל"פ") במסגרתה לא אפשר למבקש להיות הזוכה בתיק ההוצל"פ.
בין אחד בשם בנימין בן הרוש ובין המבקש נחתם ביום 23/1/2011 הסכם שכר טירחה לצורך ייצוגו בהליכים שונים.
לפי ההסכם: "הלקוח ממחה ומעביר לעוה"ד הזכות לקבלת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ו/או קנסות בגין בזיון בית משפט שיפסקו לטובת הלקוח, וזאת בנוסף לישכה"ט".
כמו כן חתם אותו בן הרוש ביום 10/2/11 על מיסמך ולפיו הוא מאשר כי חתם על הסכם שכר הטירחה כנציגם של כל העותרים בעת"מ 15345-02-11 חורזבסקי ואח' נ' ראש עריית בני ברק ואח' (להלן: "העתירה המנהלית") וכי הוא החתים את כל העותרים על יפויי כח לטובת המבקש וכי הם אף הסכימו לתנאי הסכם שכר הטירחה שהוצגו להם על ידי בן הרוש.
...
כאשר ביקש המבקש, עו"ד בר לב, בשנת 2013 לקבל הכספים מב"כ עיריית בני ברק, השיב לו בא כוחה כי ללא יפוי כח מכל העותרים לא ניתן להיעתר לבקשתו וכי ככל שלא יוצג אישור מכל עותר ועותר לשלם לעו"ד בר לב ישירות את הכספים, אזי תשלם העירייה הכספים לידי העותרים.
ראה למשל לעניין זה החלטתי מיום 31/12/19 ברצ"פ 65823-11-19 חניוני אורלוב בע"מ נ' אבי נימצוביץ, כונס נכסים ואח'.
כלומר - פתיחת תיק ההוצל"פ לצורך "ביצוע פסק דין" במתכונת המבוקשת על ידי עו"ד בר לב, היתה עשויה לפתוח פתח להתדיינות שאין מקומה בלשכת ההוצל"פ הן בין עו"ד בר לב ועיריית בני ברק והן בנוגע לעותרים אשר אינם חתומים על מסמך שמתיר המחאת זכות ויכלו להעלות טענות בנוגע למעמדו של בן הרוש כשלוח שלהם שאין המקום לבוחנה בלשכת הוצל"פ.
על כן בדין ניתנה החלטת כב' רשם ההוצל"פ ובדין נדחתה בקשת רשות הערעור בבית משפט השלום ואף דין הבקשה הנוכחית להידחות.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
