מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על דחיית עיכוב מימוש משכנתא

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) בת"א 21612-03-20 מיום 1.5.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא ופינוי ביניין המצוי ברחוב אבן שפרוט 3 בירושלים (להלן: הבניין) עד להכרעה בתביעתה.
...
מנגד, המבקשת פתחה בהליכים משפטיים שונים על-מנת לעכב את הליכי מימוש המשכנתא, ובסופו של דבר אף הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי בה ביקשה את הסעדים הבאים: סעד הצהרתי לפיו היא אינה חייבת כספים למשיב ולאביו; להורות על מחיקת המשכנתא הרשומה לטובת המשיב; ולהורות על ביטול הליכי הוצאה לפועל שפתח המשיב נגד המבקשת.
כך למשל, בדו"חות הכספיים בגין השנים 1998-1996 צוין כי "ההשקעה במבנה ועלות המגרש ... מומנו באופן ישיר על ידי תורם. המבנה משועבד לתורם בגין המימון האמור". כמו כן, בדו"ח עבור שנת 2018, שנערך לאחר פטירת הרב אויערבאך ופרוץ הסכסוך בין הצדדים, צוין במפורש כי "בשנות ה-80 נרשם על שם העמותה מבנה לפעילותה בניין המגורים נרכש ונבנה ע"י אדם פרטי ... הסכים כי בניין המגורים ירשם על שם העמותה. בזמנו לא ניתן לכך ביטוי בספרים היות ובעמותה לא הייתה כל פעילות כספית בגין פעולות אלו. בניין המגורים ממושכן לאדם הפרטי וביכולתו לדרוש את החזר השקעתו ... עם פטירת ראש הישיבה...". נוכח האמור, לא מצאתי להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מהדו"חות החשבונאיים לא ניתן להסיק מסקנה נחרצת לטובת מי מהצדדים, ובמסקנתו לפיה סיכויי התביעה נמוכים.
סיכומם של דברים: נוכח הערכת סיכויי התביעה ושיקולי מאזן הנוחות, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ועל כן דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית כמפורט בפסקה 18.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 6.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לצוו מניעה זמני (על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער לבית משפט זה; בהחלטה ברע"א 2815/16 בנק הפועלים בע"מ נ' חנאי (7.7.2016), נקבע שהדיון בבקשה יוחזר לבית המשפט המחוזי; לאחר שערך דיון נוסף בבקשה, הותיר בית המשפט המחוזי את צו המניעה על כנו; בקשת רשות לערער שהגיש הבנק על החלטה אחרונה זו נדחתה ברע"א 2916/18 בנק הפועלים בע"מ נ' חנאי (25.6.2018)).
על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור ולצידו את הבקשה שלפניי, שבגדרה עותר לעיכוב ביצוע מימוש המשכנתה על הנכס בראשון לציון.
בנוסף לאמור לעיל, בית המשפט המחוזי לא הורה על דחיית תביעת המבקש לגופה, וציין בהקשר זה כי המבקש "יכול להגיש תביעה חדשה" ועדכנית, שתתייחס לקביעות בית משפט זה בע"א 7188/19.
...
כמו כן, טוען המבקש כי נשללה ממנו זכות תשובה לתגובת הבנק; כי הבנק הטעה את בית המשפט ואת רשות ההוצאה לפועל; וכי היה על בית המשפט להיעתר לבקשתו לחידוש ההליך.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
בהקשר זה, לא שוכנעתי שלא יהיה בידי הבנק לפצות את המבקש על נזקיו וטענתו של המבקש שלפיה נטילת הנכס מידיו תפגע בו באופן מידי נטענה בעלמא ולא פורטה (השוו: עניין שבתאי, פסקה 7).
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

" 2.5 טענת הזיוף והמרמה לגבי המשכנתא אכן בוררה על ידי בהליך בו נשמעו ראיות במסגרת הבקשה לעיכוב מימוש המשכנתא– ונדחתה, בהחלטה מיום 30.1.15.
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתביעות המאוחדות נדחה על ידי ערכאת העירעור ביום 5.6.18 (ע"א 68994-01-18); ובקשת רשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט העליון ביום 24.10.18 (רע"א 5182/18).
...
9.2 ועוד ראו למשל בפס' 128 לפסק הדין: "דין תביעתו של סקלר להתקבל במלואה, ולא רק בגובה האסמכתאות בגין העברות בנקאיות המעידות על העברת כ- 400,000$. התביעה אינה מתקבלת אך מכוח העברת נטל הבאת הראיות בנוגע לסכומים שהוכחה העברתם לאבו סמרה בהעברות בנקאיות, אלא גם מאחר והגענו למסקנה לפיה הוכח שאבו סמרה חתמו על ההסכם הרביעי ועל הסכם ההלוואה הנוסף. בהסכם הרביעי אישרו אבו סמרה בחתימתם כי בסופו של דבר הם קיבלו סך מצטבר של 445,000$ לאחר ההסכם השלישי למרות הסכום הנקוב בו. הם אף חתמו (בראשי תיבות) על נספח להסכם הרביעי ובו פירוט סכומי ומועדי התשלומים שהצטברו לסכום זה. וכן אישרו כי גובה החוב הכולל הוא 995,000$. גם בהסכם ההלוואה הנוסף עליו חתמו אבו סמרה, הם אישרו בחתימתם כי קיבלו סך של 445,000$ למרות הסכום שנרשם בהסכם השלישי, וכי גובה החוב הכולל הוא 995,000$. הסכם ההלוואה הנוסף, הגם שכשלעצמו לא יצא לפועל, הוא ראיה נוספת ומחייבת לכל דבר ועניין בנוגע לסוגיה זו.". (ההדגשה אינה במקור) טענות התובע 3 10.1 התובע 3 טוען כי דין שטר המשכנתא עליו הוא חתום להתבטל, וזאת מאחר שמעולם לא נאמר לו כי מדובר בשטר משכנתא, אלא כי מדובר במסמך שיש צורך בחתימתו לצורכי תשלום שכר טרחתו של התובע 1.
ראו למשל בפס' 101 לפסק הדין: "אשר לסלמאן, סלמאן טען כי חתם על המסמכים לבקשת אחיו, האני, וכי סבר שהם נועדו לצורך קבלת שכר הטרחה של האני. למעשה סלמאן טען כי אינו יודע כלל על מה חתם, כפי שטענו אבו סמרה באשר להסכם הראשון והמסמכים הנלווים לו. טענה זו ראויה להידחות בשתי ידיים. סלמאן ידע היטב על מה הוא חותם ואין שחר לטענותיו...
לסיכום 13.1 בקשת התובעים להחייאת ההליך דנן נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

כפי שקבעה כבוד השופטת וילנר, ברע"א 4175/20 עמותת מעלות התורה נ' יוסף רייכמאן (30.7.2020) במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעיניין מעלות התורה, אשר דחה בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא: "מחד גיסא, יש ליתן משקל ממשי לאנטרס הצבורי המובהק הגלום בהליכי מימוש משכנתא מהירים ויעילים. כידוע, ככל שהליכי גבייה ומימוש של שטרות ופסקי דין באמצעות מנגנוני ההוצאה לפועל יתארכו וידרשו מהנושים להשקיע משאבים שונים ללא הצדקה, יהיה בכך כדי לפגוע באופן ממשי בחיי המסחר ובנכונות של גופים שונים לספק אשראי (ראו והשוו: רע"א 973/16 שוכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 3 (23.5.2016)). מאידך גיסא, יש לזכור כי בין תכליות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, עומדת התכלית להגן על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב (במיוחד במקרים שבהם מדובר בדירת מגורים). ואולם, במקרה הנידון המבקשת כלל לא טענה לעניין שקולי מאזן הנוחות כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לפרוע את החוב הנטען וממילא לא צרפה כל ראיות המוכיחות זאת (לעניין תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל ראו: רע"א 5368/01 יהודה נ' עו"ד תשובה, כונס נכסים, פ"ד נח(1) 214 (2003)).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות השונות ובתגובות שהוגשו במסגרתן (בקשה מס' 1, בקשה מס' 7 ובקשה מס' 7), מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ועיכוב הליכי מכירת רכב להידחות.
מכל המקובץ לעיל, המבקש לא הוכיח בבקשתו את התנאים הנדרשים למתן הסעד הזמני, על כן מצאתי כי דין הבקשה להידחות ואין להוסיף ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט אמיר ויצנבליט) מיום 25.10.22 בת"א 33865-02-22 ולפיה נדחתה בקשת התובעות – המבקשות להורות על עיכוב הליכים למימוש משכנתא בתיק הוצל"פ שפתחו המשיבות נגדן.
...
אציין לעניין זה כי בעת כתיבת החלטתי עיינתי בפרוטוקול הדיון שהתקיים בתיק קמא אתמול 9.5.2023.
מבחינת מאזן הנוחות: גם אם אלך לשיטת המבקשות ולפיה ממכירת נכס מקרקעין אחר לא נותרה לה תמורה, עדיין מאזן הנוחות לא נוטה לטובתן, שכן בינתיים ניתנה החלטה בלשכת ההוצל"פ בעניין הדיור החלוף .לעיתוי הגשת הבקשה יש גם משקל בדחייתה (ראה סעיף 24 להחלטה) ולאור מצבור הנסיבות ולאחר שבית משפט קמא בחן את הטעון בחינה, הוחלט כאמור לדחות את הבקשה ואני סבורה כי אין מקום להתערב בשיקול דעת בית משפט קמא בעניין.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו