בקשת רשות ערעור על דחיית מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת נזקי גוף

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת י' ייטב) בת.א. 50014-01-19 מיום 15.11.2022, שבה נדחתה בקשת המבקשת לפסול את מינויו של המומחה שמוּנה מטעם בית המשפט.

אכן, להבדיל ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשאלת הנזק, הרי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית אינו נעשה כדבר שבשיגרה: "ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה, (החלטת השופטת וילנר ברע"א 1941/19 אסותא-מרכזים רפואיים נ' פלוני, פסקה 12 והאסמכתאות שם (25.6.2019)). מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית אינו נקי מקשיים:

חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'.

...

עמדתה של המבקשת – לפיה אין בנמצא ולו מומחה אחד שאינו מצוי בניגוד עניינים בתחום הנוירוכירורגיה – מוקשית מיסודה, שכן משתמע ממנה כי המומחה מטעמה הוא היחיד בישראל שאינו "נגוע" בניגוד עניינים, מה שכביכול מוביל למסקנה כי הוא היחיד שבית המשפט רשאי לאמץ את חוות דעתו.

בהקשר זה איני רואה להיעתר לסעד החלופי שנתבקש בבקשה דנן, בדמות החזרת הדיון לבית משפט קמא לצורך צירוף חוות הדעת המלאות.

אי לכך, ובכפוף לאמור בפסקה 13 לעיל, הבקשה נדחית.

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לוי) בת"א 68711-05-18 מיום 22.2.2023, בגדרה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בעילה של רשלנות רפואית כנגד בית החולים ברזילי ומשרד הבריאות (להלן: המשיבים).

דין הבקשה להדחות אף ללא צורך בתגובה.

בהמשך לכך, ביום 14.4.2022 הודיעו המשיבים לבית המשפט כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, ובתוך כך מסרו כי: "ככול שבית המשפט יחליט בהתאם לקביעתו בפרוטוקול הדיון מיום 27.1.22 על צורך במינוי מומחה בתחום נוירוכירורגיה, הנתבעת [המשיבים – י"ע] משאירה נושא זה לשקול דעת בית המשפט הנכבד תוך שמירה על טענות חווה"ד מטעמה". בתגובתו מיום 2.5.2022 המבקש טען כי כלל לא היתקיים משא ומתן בין הצדדים, ולגופו של עניין – הרחיב על אודות היתנגדותו העקרונית למינוי מומחה כלשהוא, שכן לשיטתו "רשלנות רפואית הנה מטריה מיוחדת שאינה מתאימה למינוי מומחים מטעם בית המשפט" (בנגוד למינוי מומחה ביחס לשאלת הנזק).

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

בית המשפט עשה כן לאחר שהוגשו כל חוות הדעת הרפואיות (ולא למותר להזכיר כי הוגשו חוות דעת רפואיות בתחומים נוספים, לרבות בתחום הנוירו רדיולוגיה); לאחר שקיים מספר ישיבות קדם משפט בתיק, העיר את הערותיו והציע הצעה לצדדים; לאחר שחזר והדגיש בפניהם כי כך בכוונתו לעשות ככל שלא יגיעו להסכמות; ולאחר שהצדדים העלו טענותיהם בעניין בכתב ובעל פה. נוכח כל האמור יש לתמוה על האופן שבו הוצגו הדברים בבקשה דנן, שכן בניגוד לנטען אין מדובר בהחלטה שהתקבלה "למרבה הפליאה", לאחר שהמשיבים העלו "לפתע" טענות חדשות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הרקע לתובענה מונחת לפניי תובענה, אשר הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפלת"ד"), בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע (יליד אוקטובר 1968), בתאונת דרכים מיום 31.12.2018 (להלן- "התאונה").

יצוין, כי במהלך ההליך, הגישה הנתבעת בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בעיניינו של התובע, באופן שבו ימונה מומחה בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט.

בקשת רשות ערעור על החלטתי זו, אשר הוגשה על ידי הנתבעת לבית המשפט המחוזי - נדחתה.

כן הדגיש ב"כ התובע, את החלטת בית המשפט מיום 1.3.21, לדחות את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ואת העובדה כי בקשת רשות ערעור, אשר הוגשה על החלטה זו, נדחתה.

וכך סוכמו הדברים בספרו של המלומד דוד קציר (פיצויים בשל ניזקי גוף, מהדורה רביעית בעמ' 259) ובזו הלשון:   "נכויות בשיעור נמוך, של 5%, או אפילו עד 10%, מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התיפקוד בנוגע להשתכרות, אצל אדם מן הישוב; במקרים כאלה, הנטייה היא שלא לפסוק את הפצוי לפי אחוז הנכות, אלא, מקום שבית-המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובאלי בפריט נזק זה..." שנית, ניתן להניח, כי העובדה שהתובע סובל מכאבים בגבו ועליו להמנע מהרמת משקל מעל ל- 10 ק"ג (על-פי המלצת רופא תעסוקתי), מיגבלות המקנות לו שיעור נכות רפואית, אפילו נמוכה, ישפיעו במידה מסוימת על עבודתו.

הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד בתחשיב הנזק מטעמו ובסיכומיו, טען ב"כ התובע, כי נגרמו לו הוצאות שונות וברי כי גם בעתיד יזדקק לטיפולים רפואיים, אשר לפחות חלקם לא יכוסו על ידי קופת חולים או המל"ל. בשים לב לפגיעה בגבו של התובע והשלכותיה התפקודיות, נתבקש בית המשפט, לפסוק לתובע גם פיצוי עבור נסיעות וניידות, לרבות לשם קבלת טפול ואיבחון רפואי.

...

לעניין זה, יפים הדברים אשר נקבעו בע"א 663/84 אליהו עטיה נ' יגאל עטיה, פ"ד מד(3) 720, 730) כדלקמן: "סיכמתי את עמדתנו בסוגיה זו בע"א 487/82 [5], בעמ' 24, לאמור: "גישת בית-משפט זה, כפי שהתפתחה בשנים האחרונות, היא, שעקרונית יש לתת עדיפות לדרך החישוב הקונוונציונאלי והמפורט, העשוי, ברוב מקרים, להביא לתוצאה מדויקת וצודקת יותר, אולם, כאשר אין בפני בית המשפט מספיק נתונים אובייקטיביים, המאפשרים חישוב כאמור, אזי מציאת הפתרון בדרך האומדן הגלובאלי הינה לגיטימית ואף רצויה". אשר על כן, אני קובע כי התובע היה זקוק באופן זמני לעזרת צד ג', בתקופה הסמוכה שלאחר התאונה.

סוף דבר בהתאם לתחשיב שערכתי כמפורט לעיל, עומד נזקו של התובע כדלקמן: הפסד שכר לעבר - 21,470 ₪ הפסד שכר לעתיד - 40,000 ₪ הפסדי פנסיה - 7,680 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 10,000 ₪ הוצאות נסיעות ורפואיות לעבר ולעתיד - 5,000 ₪ כאב וסבל - 16,190 ₪ ======= סה"כ: 100,340 ₪ ======= מהסך הנ"ל יופחתו דמי פגיעה בסך של - 16,782 ₪ ומענק נכות צמיתה בסך של - 24,338 ₪, אשר שולמו לתובע על ידי המל"ל, בגין התאונה.

אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע, סך של – 59,220 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של – 15.21%, בשכר העדים כפי שנפסק, ובצירוף אגרת משפט כפי ששולמה.

יובהר כבר עתה כי אני עושה כן חרף העיתוי החריג (לאחר שמיעת דיון ההוכחות והגשת סיכומיה צדדים), וזאת מהנימוקים הבאים - הרקע וההליכים במל"ל ענייננו בתביעה שהוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק) בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים שארעה ביום 7.9.2015 (להלן: התאונה).

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי התובעת לערכאת העירעור נדחתה אף היא (ראו החלטת כב' השופטת וינבאום-וולצקי מיום 7.6.21 ברע"א 10498-01-21).

קביעת המוסד לביטוח לאומי מהוה "קביעה על פי דין" בהתאם ללשונו של סעיף 6ב לחוק, אשר לפיו: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." בקשה להבאת ראיות לסתור – לא הוגשה בתביעה שלפניי, ולפיכך לכאורה לא נסתרה קביעת המל"ל בהתאם לדרך הקבועה בדין.

בעייתיות זו הייתה ברורה ונוכחת לאורך כל ההליך, ובכלל זה במסגרת בקשת רשות העירעור שהוגשה על ידי התובעת על החלטת בית המשפט שלא לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט.

בנסיבות אלו, והגם שבמהלך הדיונים הועלו על ידי הצעות שונות ליישוב הסתירה (אם באמצעות הגעה להסכמות קונקרטיות ואם באשר לאופן הפרשנות של הקביעות), מצאתי כי על מנת להבטיח כי פסק הדין יהא מבוסס על יסודות מוצקים ועל מנת שלא לגרום עוול למי מהצדדים, אין מנוס ממינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

...

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, ובהמשך לדיון שנערך ביום 27.3.23 ולעמדות הצדדים שהוגשו בכתב לאחריו, מצאתי לנכון להורות על מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה על מנת שהלה יבדוק את התובעת ויקבע את נכותה.

בנסיבות אלו, והגם שבמהלך הדיונים הועלו על ידי הצעות שונות ליישוב הסתירה (אם באמצעות הגעה להסכמות קונקרטיות ואם באשר לאופן הפרשנות של הקביעות), מצאתי כי על מנת להבטיח כי פסק הדין יהא מבוסס על יסודות מוצקים ועל מנת שלא לגרום עוול למי מהצדדים, אין מנוס ממינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

בשל כל האמור לעיל, על אף שמדובר בצעד חריג נוכח העיתוי והשלב המתקדם בו מצוי ההליך, לאחר ששקלתי אפשרויות שונות ליישוב הסתירה, ולאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים, הריני סבורה כי אין מנוס אלא למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט על מנת להכריע באשר למצבה של התובעת, הן לפני התאונה והן לאחריה.

בית משפט השלום בקריות ת"א 58130-02-20 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט בן ציון ברגר תובעת פלונית נתבעים הפניקס חברה לביטוח בע"מ פסק דין

לפני תביעה בגין נזק גוף שניגרם לתובעת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

התובעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתי לדחות את בקשתה לאסור על הנתבעת לזמן את המומחה למתן עדות בישיבת ההוכחות (רע"א 28999-12-21).

כמו כן, נסובה בקשת רשות העירעור גם על ההחלטה לדחות את בקשת התובעת למנות מומחים רפואיים מטעם בית-המשפט.

...

(ראו: פרשת ד.י, בעמ' 23) אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה אלמלא הפגיעה בתאונה, היה בכוחה להגיע לתפקידים בכירים יותר ויש לקחת זאת בחשבון בחישוב הפסד שכרה העתידי.

לאור כל האמור, אני סבור שיש לפסוק לתובעת 70% מהסכום שהתקבל בתחשיב האקטוארי המלא": 12,579 ש"ח * 223.2061 (מקדם היוון לפי 3%) *5% נכות תפקודית * 70% = 98,270 ₪ מעוגל.

לאור כל האמור, אני סבור שיש לפסוק לתובעת פיצוי באופן גלובאלי עבור רכיב זה על סך 5000 ₪, כולל רכיב של נסיעות.