בקשת רשות ערעור על דחיית מזונות זמניים לאישה עובדת

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בבאר שבע מיום 1.3.2022 (כב' השופט א' ממן) בתלה"מ 21839-02-22 שעניינה מזונות אישה זמניים ומזונות זמניים לקטינים, ילדי הצדדים.

בית המשפט דחה את בקשת המבקשת למזונות אשה, בנימוק הבא: "משעל פניו אין למבקשת כל מניעה לצאת ולהשתכר ואף לנוכח פירודם של הצדדים, כשלא נהיר, העת הזאת, מה חלקה של התובעת בפירוד זה ומה השלכותיו על סוגיית דמי מזונות אשה". על החלטה זו הוגשה (ביום 28.3.2022) בקשת רשות העירעור.

...

מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלק מהרכיבים.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 5,000 ₪.

בקשת רשות ערעור שהגיש האב על ההחלטה למזונות זמניים, נדחתה ביום 17.12.19 ברמ"ש 34706-10-19 .

בהמשך לזאת הגיש האב בקשה נוספת לעיון מחדש במזונות הזמניים (תיק בקשה מס' 5 בתיק הממוחשב) וביום 4.1.20 לאחר עיון מחדש, ניתנה החלטה המפחיתה מזונותיה הזמניים של הקטינה לסך של 4,000 ₪ לחודש ומזונות האשה הזמניים לסך של 1,000 ₪ לחודש (להלן: ההחלטה למזונות זמניים).

להלן עיקר טענות האב: האב ביקש להביא לסיום מערכת היחסים הזוגית בשל התפרצויות זעם ואלימות מצד 4 , 2016 ו 2018- ; התובעת ולאחר שבין הצדדים היו זה מכבר פרידות זמניות בשנים כולל על דרך הגשת בקשות ליישוב סיכסוך ובקשות לגירושין שהוגשו לבית הדין הרבני (נספחים י- י"ב לכתב ההגנה).

באשר לעתירת האם לחיוב האב בהוצאות הכלבים שנטענו להיות בסך של 1,800 ₪ לחודש: האם נישאלה בדיון שהתקיים בפניי האם תסכים שהאב יבוא מדי ערב לשמור על הקטינה, בזמן 20 (Dog walker) ' שהיא תצא עם הכלבים ובכך תיחסך ממנה הוצאתה העיקרית על 'דוגווקר והצעה זו נדחתה על ידה.

...

באשר לעתירת האם לחיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך – 14.5.19 ולא ממועד הגשת התביעה שבכותרת (אוגוסט 2019 ), שהוא המועד שהחל ממנו חויב האב בהחלטה למזונות זמניים: בשים לב כי דמי המזונות הזמניים עולים על דמי המזונות שנקבעו בסופו של יום ומאחר ובחודש יולי 2019 העביר האב לידי בעלי הדירה בה התגוררו הקטינה והאם סכום של 20,000 ₪, איני מוצא לחייב האב במזונות הקטינה החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ולכן עתירת האם בעניין זה נדחית.

אשר על כן, התביעה למזונות אישה נדחית בזאת, והסכומים ששילם האב למזונות האישה בהתאם להחלטה למזונות זמניים ( 1,000 ₪ לחודש) ייחשבו בגדר מזונות עודפים שעל האם להשיב לידי האב.

התביעה למזונות אישה נדחית בכפוף לאמור בסעיף 68 לעיל.

הנתבע ייצג את התובע בנאמנות, ובמקצועיות, הן במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית המשפט לעינייני מישפחה בטבריה, לרבות בקשת רשות העירעור על החלטה בעיניין פסיקת מזונות זמניים שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת, והן בהליך הגירושין שהתנהל בבית הדין השרעי בנצרת, תוך שתוף התובע ומשפחתו בכל פרטי ההליכים וקבלת הסכמתם ביחס לכל צעד או החלטה שנגעו לניהול התיקים.

הנתבע ייצג את התובע נאמנה והגיש בשמו כתבי טענות ובכללם כתב הגנה בתיק המזונות, תגובה לבקשת האשה לפסיקת מזונות זמניים, בקשת רשות ערעור ובקשה לפטור מהפקדת ערבון.

אינני סבור, כי הדבר עולה כדי התרשלות הנתבע, בפרט נוכח העובדה כי ערעור שהגיש התובע, באמצעות הנתבע, על ההחלטה לפסיקת מזונות זמניים נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.

...

על כן, דין התביעה להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ כולל מע"מ. בקביעת סכום זה, לקחתי בחשבון, בין היתר, את העובדה שהנתבע הינו עורך דין במקצועו אשר ייצג עצמו בהליך זה. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' ס' הנשיא השופטת מירה דהן, בתלה"מ 1604-03-21), מהימים 16.5.2022, 19.5.22 ו-23.5.22.

מחומר הראיות שהוגש עד כה, כמו גם מעדות המבקשת, עולה כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מהמשופרים: המבקשת אינה עובדת ומתקיימת מקיצבת נכות המשולמת לה מהביטוח הלאומי בסך של כ-6000 ₪ לחודש ( קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לשיעורה המדויק) ומקצבה זו נידרשת היא לכלכל את עצמה כמו גם את צרכיה הרפואיים.

בנוסף, בהקשר לטבלה שצרפה המבקשת לבקשה – הודיע המשיב בתשובתו לבקשה לפסיקת מזונות זמניים, כי הוא מסכים לכל ההוצאות שרשומות בה, לרבות הטיפולים הפסיכולוגיים, והוא מסכים כי אלו ימומנו תחילה מסכום הקצבה שמקבל הקטין וכי "לאחר מכן אם ידרשו ההורים להוצאות נוספות וספק אם כך הדבר, הרי שאלו ימומנו בחלקים שוים על ידי שני ההורים". מן המקובץ עולה כי בשלב זה לא עלה בידי המבקשת אף להוכיח כי בקיזוז הקצבה המשולמת לידיה היא נושאת בחלק עודף בהוצאות הקטינים שאינם תלויי שהות.

סוף דבר בקשת רשות העירעור נדחית.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, אני סבור כי יש לדחותה אף ללא קבלת תשובה מנימוקים אלו: שני הקטינים בענייננו הם בגילאים שהחובה של הוריהם בתשלום צרכיהם היא חובה שווה (הקטינים אינם מקטני קטנים ואין חלה חובה אבסולוטית על אב בתשלום צרכיהם ההכרחיים).

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת לורן אקוקה, בתלה"מ 47102-11-23), מיום 21.1.24 בבקשת המבקשת לפסיקת מזונות זמניים עבורה (מזונות אישה) ועבור ילדיהם הקטינים של הצדדים.

ביהמ"ש קמא שגה כשלא חייב את המשיב במזונות אישה זמניים ומשהשית עליה חיוב במחצית מן ההוצאות החריגות למרות שהיא כלל אינה עובדת ולמרות הפער הכלכלי העצום בין הצדדים שנקבע כממצא עובדתי ע"י ביהמ"ש קמא.

המשיב עותר לדחיית בקשת רשות העירעור וסומך ידיו על החלטת ביהמ"ש קמא ונימוקיה.

...

במהלך הדיון שמעתי הקשיים של כל אחד מהצדדים בדבר השתלבות בשוק העבודה בישראל ואולם אני סבורה כי בשים לב להיותם של הצדדים צעירים, נוכח גם גילאי הקטינים, אין מניעה כי התובעת תשתלב בשוק העבודה ותמצה פוטנציאל כושר השתכרותה וודאי מקום שהיא גם עותרת לחיובו של הנתבע בדמי טיפול.

לו זמני השהות של הנתבע עם הקטינים ייקבעו על דרך הצמצום , יהיה מקום לדון מחדש בסוגית דמי הטיפול ואולם לעת הזו, בקשת האם בגין רכיב זה נדחית.

יצוין כי על אף טענת הנתבע כי נתן בידי התובעת כספים בשיעור של לפחות 35,000 ₪ לחודש, הרי לא היה באמור כדי להביא את התובעת לפרוע את ההוצאות השוטפות לרבות דמי מדור ועל כן אין אני קובעת את העברת הכספים דנן לידי התובעת מדי חודש.

נוכח האמור ולעת הזו כל עוד הצדדים לא הפרידו מגורים, ולאחר שבחנתי את התא המשפחתי הספציפי, גיל הקטינים, הכנסות הצדדים כפי שהוצגו עד כה, נכסים ויכולת כלכלית, במטרה להבטיח מימון צרכי הקטינים, אני מורה, עד להחלטה אחרת, כדלקמן: כל עוד הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, על הנתבע לשאת במלוא הוצאות המדור ואחזקתו כפי שאישר כי עשה כן לפני הגשת התביעה.

התשלומים ישולמו לידי התובעת מדי 10 לכל חודש ואלו יהיו צמודים למדד הידוע ביום מתן החלטתי זו כשהם מתעדכנים מדי 3 חודשים ללא הפרשים למפרע.

יפים לענייננו הדברים שנאמרו ע"י השופט הנדל בבע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27.4.11): "כאמור, הכלל הוא אי התערבות אך אין לומר שהחלטה בנושא מזונות זמניים חסינה מביקורת ערעורית. בעשיית מלאכתה, על ערכאת הערעור לבחון את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה גם מבעד לחסר ואי הוודאות בתשתית העובדתית המאפיינים את השלב של דיון במזונות זמניים. אף 'עזרה ראשונה' בדמות מזונות זמניים יש להעניק בסבירות ובמידתיות. כאן בחינת התוצאה הכוללת מובילה למסקנה כי שיעור המזונות הזמניים כפי שנקבע חורג באופן ברור מהאיזון הדרוש בשלב זה" (פסקה 5 לפסק הדין).

לאור כל האמור לעיל, בשים לב לרמת החיים הגבוהה בה התקיימה המשפחה וממנה נהנתה המבקשת עובר לסכסוך (ואציין בהקשר זה לא פחות מ-6 חופשות משפחתיות בחו"ל בין החודשים פברואר 2023 ועד אוקטובר 2023) אני מוצא לנכון לחייב את המשיב לשאת גם במזונות זמניים למבקשת בסך של 4,500 ₪ לחודש (וזאת בנוסף לחיובים שהושתו עליו במסגרת ההחלטה מושא הבר"ע שאת חלקם יש לזקוף גם כמזונות למבקשת) וזאת החל מחודש דצמבר 2023 (אז הוגשה הבקשה לפסיקת מזונות זמניים) ועד החלטה אחרת שתינתן ע"י ביהמ"ש קמא.

סוף דבר הערעור מתקבל באופן שבו ההחלטה מושא הבר"ע תחול בשינויים הבאים: המשיב יישא בלוא החיובים שהושתו בסעיפים 81ד' ו-81ה' להחלטה ומחודש דצמבר 2023 יישא המבקש, בנוסף ורטרואקטיבית, גם במזונות זמניים עבור המבקשת (מזונות אשה) בסך של 4,500 ₪ לחודש וזאת עד להחלטה אחרת שתינתן ע"י ביהמ"ש קמא.