בקשת רשות ערעור על דחיית זימון עד בהתנגדות לביצוע צ'קים

לפני בקשת רשות ערעור (בר"ע) על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, שניתנה ביום 15.9.22 בתיק הוצאה לפועל מס' 507513-12-16 (להלן: "ההחלטה").

בתיק הנ"ל הגיש המבקש לבצוע שני שיקים של המשיבים, שסכומם הכולל (קרן) כ- 326,000 ₪.

בקשתו זו נדחתה, ומכאן הבר"ע. טענות הצדדים המבקש טוען בבקשתו כי שגתה כב' הרשמת כאשר קיבלה את תחשיב המזכירות מבלי ליתן לו זכות תגובה מהותית, תוך קביעה כי התחשיב הומצא לתגובתו והחמיץ את מועד התגובה.

על כן היתנגדו לבצוע השיקים.

ודוק, אין באמור כדי להכריע בשאלה אם רשאית הייתה הרשמת המלומדת להסתמך על דיוור אלקטרוני ולמעלה מן הצורך אעיר כי לטעמי ניתן להסתמך על דיוור כזה, מקום בו עורך דין מתחבר למערכת הממוחשבת, ובכך מביע הסכמתו להמצאת כתבי בי דין אליו בדרך זו. אני מורה אפוא על ביטול ההחלטה והחזרת תחשיב המזכירות לדיון מחודש בפני כב' הרשמת, לאחר שב"כ המבקש (הזוכה שם) יגיש תגובתו על התחשיב לתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, עד ולא יאוחר מיום 30.3.23.

הרשמת המלומדת תחליט, לפי שיקול דעתה, אם להכריע לפי הכתובים, או לזמן הצדדים לדיון בפניה, ותתן הוראות בהתאם.

כידוע, המבקש אף ערער על החלטה קודמת של רשמת הוצאה לפועל באותו ענין, כך שעצם קיומו של התחשיב היה ידוע לו וכך גם ההוראה שעליו להגיש תגובה.

...

אשר על כן, אני קובעת כי בעניין זה גוברת הודעת מזכירות ההוצאה לפועל שניתנה, כזכור, לפי החלטתי, לאחר שקיבלתי את בקשתו של ב"כ המשיבים לדרוש מידע ממזכירות ההוצל"פ. מעבר לכך, המשיבים לא המציאו סימוכין, לתמוך טענתם כי תחשיב מזכירות ההוצאה לפועל הומצא לב"כ המבקש על ידם, כפי שנטען.

ודוק, אין באמור כדי להכריע בשאלה אם רשאית הייתה הרשמת המלומדת להסתמך על דיוור אלקטרוני ולמעלה מן הצורך אעיר כי לטעמי ניתן להסתמך על דיוור כזה, מקום בו עורך דין מתחבר למערכת הממוחשבת, ובכך מביע הסכמתו להמצאת כתבי בי דין אליו בדרך זו. אני מורה איפוא על ביטול ההחלטה והחזרת תחשיב המזכירות לדיון מחודש בפני כב' הרשמת, לאחר שב"כ המבקש (הזוכה שם) יגיש תגובתו על התחשיב לתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, עד ולא יאוחר מיום 30.3.23.

ודוק, מאחר והתחשיב גופו צורף להודעת מזכירות ההוצאה לפועל שהוגשה לתיק זה ביום 27.12.22, הרי שב"כ המבקש המלומד – עו"ד אייל מנחם – יקבל לידיו עותק מהתחשיב במזכירות בית המשפט, באופן פיזי, עד ולא יאוחר מיום 13.3.23, ויהיה מנוע מלטעון כי התחשיב לא הומצא לו. אני מורה למזכירות בית המשפט למסור לעו"ד מנחם, עת יתייצב בפניה, העתק מלא של הודעת מזכירות ההוצאה לפועל מיום 27.12.22 (בקשה 9 בתיק זה).

חרף היתנגדות המבקשת, ביום 07.01.23 נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה וביטל את פסק הדין מיום 24.08.22 על מנת לתת למשיבה את יומה בבית המשפט תוך חיוב המשיבה בהוצאות משפט ללא קשר לתוצאותיו.

עוד הוסיף בית משפט קמא בפסק דינו כי הוא לא מצא להענות לבקשת המבקשת לאפשר לה שהות להציג מסמכים נוספים ואף לא לזמן עדים נוספים וזאת מכיוון שמדובר בתביעה שניה שהוגשה באותו עניין בשים לב שהובהר כבר בהליך הקודם למבקשת החובה לצרף מסמכים מתאימים.

המבקשת טענה שהכרטסת אינה משקפת את משטר התשלומים בפועל, מצד המשיבה, שהיו לא רצופים וחסרים, זאת, תוך היתייחסות לדוגמאות קונקרטיות: למשל, תשלום שהמשיבה טוענת שהיא ביצעה בהמחאות (שיקים) בשנת 2020, באופן המלמד על הכרה בקיומו של חוב, שכן כבר בשנת 2019 הפסיקה המבקשת לספק למשיבה שירותים, התחמקויות המשיבה מתשלומים למבקשת למרות שהמבקשת הוציאה חשבוניות באופן שוטף ותשלומים בהמחאות שנפרעו באיחור של כ-3 שנים לאחר שחלקן היו המחאות ששלמו הורים לגן עבור ילדיהם ושהמשיבה הסבה לטובת המבקשת, ועוד.

בנוסף, המבקשת הוסיפה לבקשת רשות העירעור גם צלום של חלק מחשבוניות המקור וכן של המחאות שקבלה מהמשיבה (נספח 9 וחלקים מנספח 10).

בתגובה לבקשת רשות העירעור בהקשר לשני מושגים שחזרו על עצמם מספר פעמים בכרטסת שהגישה המשיבה: "חו"ז פעילות 1045" ו"קופה קטנה 1043" - הסבירה המשיבה: "חו"ז פעילות 1045 הנו תשלום במזומן אשר שילמה בעלת החברה מכספה האישי לספקים שונים בהם המערערת וכנגד אותם תשלומים בעלת החברה מזדכה מול החברה. קופה קטנה 1043 הנו תשלומי הוצאות קטנות במזומן מכספי החברה לצרכים שונים של החברה. החברה שילמה למערערת את כל התשלומים במזומן חלק מכספי בעלת החברה ויתרה דרך קופה קטנה". המשיבה עתרה לדחות את הבקשה מכיוון שהיא אינה חייבת למבקשת תשלום בעבור החוגים והיא הוכיחה זו בדיון בבית משפט קמא בהצגת הכרטסת.

הוראת סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 קובעת כי "פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי...". כלומר, לא קיימת זכות קנויה לערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות ונדרשת רשות מבית המשפט לערעורים.

...

בית משפט קמא ציין בפסק דינו, בין היתר: "..במצב דברים זה משיש לפני בית המשפט גרסה מול גרסה ומאחר שגרסת התובעת (המבקשת) אינה נתמכת בראיה פוזיטיבית כשמנגד ברשות הנתבעת (המשיבה) אסמכתא המפריכה לכאורה את טענות התובעת ... דין התביעה להידחות". עולה מפסק הדין שבית משפט קמא לא היה משנה את התוצאה אליו הגיע, גם לו צרפה המבקשת לתביעתה העתקי חשבוניות שכן כרטסת המשיבה המפורטת מצביעה על היעדר חוב.

סוף דבר, בשים לב למהות הליך "התביעה הקטנה", סופיות הדיון ואמות המידה המחמירות לקבלת בקשת רשות ערעור ובהינתן ההליך הקודם שנמחק, כפי שהובא לעיל, לא מצאתי שעניינה של המבקשת נופל לגדרי החריג המצדיק את מתן רשות הערעור.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 3.9.2023, 8.10.2023 ו- 26.10.2023 בת"ט 22499-08-21 ות"ט 122269-08-21 במסגרתן נדחתה בקשת המבקש לזמן עד מטעמו לישיבת ההוכחות.

המבקש הגיש היתנגדות לבצוע צ'קים: צ'ק על סך 140,500 ₪ בתיק אחד, וצ'ק על סך 157,500 ₪ בתיק שני.

...

בית משפט נעתר לבקשתו במלואה וציין כי בקשה מסודרת לזימונו של העד עאבד תוגש עד ליום 11.5.2023.

בית משפט קמא קבע מבעוד מועד עד מתי יש להגיש בקשה לזימון עד. נעתר במלואה לבקשת המבקש שהוגשה לפני שנקבע מועד ההוכחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בבת ים (כב' השופט יאיר חסדיאל) מיום 19.10.21 בת.א 32429-08-20 ות.א. 2495-02-21 לפיה נדחתה בחלקה בקשה לזימון עדים שהוגשה מטעם המבקשים – הנתבעים.

בת"ט 32429-08-20 המבקשים – החייבים הגישו היתנגדות לבצוע 4 שיקים בסך כולל של 180,000 ש"ח: שלושה שיקים על סך 50,000 ש"ח כל אחד, משוכים מחשבון המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") לחברת "ש.צ.ד סחר כללי בע"מ" בערבות אישית של המבקש 2 (להלן: "המבקש").

הבקשה לזימון עדים: ביום 14.7.21 הגיש ב"כ המבקשים – הנתבעים לבימ"ש קמא "רשימת עדים שבכוונת המבקשים לזמן לדיון": גל יוסף יהודי; אשכנזי שמואל שלומי; הרב שלום ארוש; מנחם צבי כהן; דוד קרדיש; י. שוגר ע"י עו"ד אייל שני לשם הגשת תעודות ציבוריות – התבקש להמציא העתק של שני תיקי הוצל"פ במסגרתם הוטלה הגבלה בניהול תאגיד לפי חוק הוצל"פ על גל יוסף יהודעי מחברת קבוצת א.ג.ר המילניום וכן העתק של 4 תיקים מבימ"ש השלום בכפר סבא; רו"ח יוסף פארג' ימציא העתק כרטסת הנהלת חשבונות למתן שירותים פינאנסיים של קבוצת א.ג.ר המילניום, גל יוסף יהודי והמשיבה (או מנחם צבי כהן), כל האסמכתאות על ביצוע בפועל של תשלומים לקבוצת א.ג.ר המילניום או גל יוסף יהודי, מיסמכי זהוי ודיווח מהעסקאות נשוא התובענה שבוצע בהם שהוי ודיווח לפי החוקים שפורטו בבקשה; רשם התאגידים להמצאת העתק אסמכתות לרישום צוים להטלת הגבלות לפי חוק ההוצל"פ על גל יוסף יהודי בחברת א.ג.ר המילניום שניתנו בשני תיקי הוצל"פ; המפקח על נותני שירותים פינאנסיים ברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן: "המפקח") שימציא העתק תיק חברה של המשיבה וכן העתק תיק חברה של א.ג.ר המילניום או גל יוסף יהודי; לגבי שני העדים האחרונים הובהר כי ככל שיומצאו המסמכים המבוקשים בצרוף תעודת עובד ציבור תיתייתר התייצבותם בבימ"ש. בהחלטה מיום 15.8.21 בימ"ש קמא הורה על מחיקת רשימת העדים שהוגשה ע"י המקשים באיחור ושלא ברשות.

...

שוכנעתי, כי עדותו של דוד קרדיש רלוונטית ונדרשת לצורך גילוי האמת בנוגע לגלגול הצ'קים.

לא מצאתי כי יש מקום לזמן לעדות את עו"ד אייל שני על מנת שיגיש מסמכים בתיקי הוצל"פ. שהתנהלו נגד גל יוסף ו/או אגר המילניום, כאשר נעתרתי לבקשה למתן תעודת עובד ציבור על ידי רשם התאגידים בנוגע לאותן הגבלות לפי חוק ההוצל"פ. לפיכך, בקשת רשות הערעור מתקבלת בנוגע לבקשת תעודת עובד ציבור מרשם התאגידים.

ביחס לעדותו של מר קרדיש וביחס לתעודת עובד ציבור מטעם המפקח על שוק ההון, אשר יתייחס רק לשאלה העובדתית: האם במועדים הרלוונטיים היה רישיון בתוקף (בין זמני ובין קבוע) למשיבה ולחברת א.ג.ר. המיליניום בע"מ. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, מתקבלת כאמור הבקשה באופן חלקי.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (ס' הנשיאה השופטת אביגיל זכריה) מיום 21.11.21 בת"א 66343-02-19, לפיה דחה בית משפט קמא את בקשתה של המבקשת להציג במהלך עדותו של העד מר עופר צברי את כל דפי חשבונות הבנק של המשיבה לשנים 2012 – 2019.

בישיבת בית משפט קמא מיום 17.11.2021, במהלך עדותו של מר צברי (שהוזמן למסירת עדות על ידי ב"כ המבקשת) נישאל הוא על ידי ב"כ המבקשת: "אתה זייפת את החתימה של אולגה?" ותשובתו הייתה: "חתמתי לא בהסכמתה ולא בהרשאתה". עמדת המבקשת, כעולה מבקשת רשות העירעור היא, שחתימת המשיבה לא זויפה וכי מר צברי חתם על השיק בהרשאתה של המשיבה אשר מנועה מלטעון לזיוף.

ההחלטה בבית המשפט המחוזי בנצרת (בעיניינו של מר עופר צברי) עסקה בבקשה שהגיש אחד מן הנושים שהתנגד למתן צו הפטר, ובקש להורות על קבלת תדפיסי בנק ופעולות בנקאיות אחרות שביצע מר צברי.

התבקשה תשובת המשיבה אשר מיתנגדת לבקשת רשות העירעור וטוענת במסגרת תגובתה, בין היתר, כי מדובר בבקשת רשות ערעור המתייחסת להחלטות חלוטות שהמועד לערעור עליהן חלף עבר לו. כמו-כן, ניסיונה של המבקשת להסתמך על החלטת כב' השופטת בסול ב-ת"א 52020-04-19 בתיק אחר המתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום בחיפה, אין בו כדי לחייב או להנחות את בית משפט קמא, ומה גם שהמבקשת עצמה היתנגדה בשעתו לבקשתה של המשיבה לאחד את הדיונים בתיקים אלה בנימוק שמדובר בסוגיות משפטיות ועובדתיות שונות.

...

ראוי לציין, שב"כ המבקשת עצמו ביקש במהלך טיעונו בפני בית משפט קמא ביום 21.11.21, בעמ' 58 לפרוט', ש' 14: "אני מבקש להתיר לי להגיש בקשה מסודרת בנושא הצגת דפי החשבון על-מנת שהצדק לא רק ייראה אלא גם ייעשה...". ובהמשך: "אבקש הזדמנות להגיש בקשה בכתב", ובעמ' 59 לפרוט', ש' 7: "אני מבקש שתינתן לי שהות להגיש בקשה ובית המשפט יכריע". בית משפט קמא אף ציין בהחלטתו בעמ' 59: "ב"כ התובעת יודעי עמדתו או יגיש כל בקשה שימצא לנכון על-פי הוראות כל דין בתוך 60 יום מהיום". על-יסוד כל האמור לעיל, סבורני, כי דרך המלך שעל ב"כ המבקשת ללכת בה היא, כפי שציין בעצמו במהלך טיעונו בפני בית משפט קמא, הגשת בקשה מנומקת לאפשר לו להציג לעד מר צברי את דפי חשבון הבנק של המשיבה לשנים 2012-2016, באופן שהבקשה תתלבן כראוי בפני בית משפט קמא, אשר ישקול האם קיימת הצדקה בנסיבות העניין לשנות מהחלטותיו הקודמות בנושא זה, אם לאו.

בכפוף לאמור בפסקה זו, אני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל מע"מ).