מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לעיכוב מימוש נכס בפשיטת רגל

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 37/19 - ב' לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: המנהל המיוחד - עו"ד יגאל מזרחי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. עו"ד יוסי דרור - כונס הנכסים למימוש נכסי החייב 3. דשתי שהנז 4. אילן דשתי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-פש"ר 36864-04-18 מיום 10.12.2018 שניתנה על ידי כב' השופטת א' לושי-עבודי המבקש: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד אסף ברקוביץ' המשיב 2: בעצמו ][]החלטה
ביום 10.12.2018 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשת המנהל המיוחד לעיכוב הליכי המכר, וקבע כי "יש לאפשר לנושה המובטח להמשיך ולפעול למימוש הנכס במסגרת הליכי הוצאה לפועל ותחת פקוחו של המנהל המיוחד". על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ועימה בקשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה שלפניי.
בבקשה נטען כי החייב ודשתי שתפו פעולה ביניהם לצורך מכירת הדירה כתפוסה, בעוד שלמעשה ניתן היה למוכרה כפנויה ובכך להעלות את שוויה הריאלי וממילא להעשיר את קופת פשיטת הרגל.
...
הכונס הרשמי הבהיר בתגובתו כי לטעמו סיכויי בקשת הערעור להתקבל קלושים, אך יחד עם זאת הוא סבור שיש לעכב את ביצוע ההחלטה "בשל המשמעות הבלתי הפיכה של מימוש הנכס כתפוס כבר כעת". לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובת כונס הנכסים והכונס הרשמי, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.
הבקשה מתקבלת אפוא, במובן זה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 10.12.2018 תעוכב עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט מיכאל קרשן) בפש"ר 55068-12-18 מיום 18.5.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעכב את הליכי המימוש של נכס שבבעלותו על ידי המנהל המיוחד.
הצעה חלופית זו נדחתה על ידי המנהל המיוחד בתגובתו מיום 19.11.2020, בסברו כי לא היתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות לאשר תכנית פרעון שאינה מביאה לפרעון מלא של תביעות החוב המאושרות מקום בו שווי נכסיו של החייב מאפשר זאת, וכן לאור היתנהלותו של החייב עובר לכניסתו להליך פשיטת הרגל ולאחריה.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.
אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

המערערים הגישו בקשת רשות ערעור עובר לזו הנוכחית בתיק שמספרו 63297-02-20 ,בה ערערו על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל דיאנה פסו-ואגו, שניתנה ביום 04.02.20, במסגרת תיק הוצל"פ 20-18601-13-0, לפיה נדחתה בקשת המבקשים להורות על עיכוב הליכי מימוש ומכירת הזכויות בנכס.
בקשות רשות העירעור שלפני מוסיפים להתדיינות המשפטית הממושכת בערכאות שונות, לרבות בית המשפט המחוזי בהליכי פש"ר של מר דן כוכבי (להלן: "המשיב 3"/ "החייב"), בית המשפט לעינייני מישפחה, בית המשפט העליון, לישכת ההוצאה לפועל ובית משפט זה. החלטת כב' הרשמת והרקע הנידרש: במסגרת תיק הוצאה לפועל 20-186-13-0 מתנהלים הליכי גבייה כנגד החייב בגין חוב מובטח בשיעבוד סטאטוטורי, כלפי המשיבה 2, בסך של מיליון ₪ לערך.
ואלו נימוקיי: בפסיקה נקבע כך: "התערבותו של בית-המשפט בהסכם מכר שנקשר עם זוכה בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה והמרתו בזוכה אחר שהצעתו גבוהה יותר הן נדירות וחריגות ביותר וייעשו בנסיבות מיוחדות בלבד. במסגרת היתערבות זו על בית-המשפט לשקול זו כנגד זו את התועלת הצפויה לקופת פשיטת הרגל מול פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים וכן את העניין הקיים בבטחון ההליכים של פשיטת הרגל ולאזן כראוי בין אינטרסים נוגדים מסוג זה העלולים להווצר. כן עליו לשקול את המשמעות העלולה להתלוות לפגיעה בצד השלישי מבחינת ההשפעה ארוכת הטווח על הליכי מכירה, על נכונות מציעים להגיש הצעות ומבחינת ההשלכה של כל אלה על תקינותם ויעילותם של הליכי כנוס הנכסים ומכירתם. על יסוד כל אלה ניתן לומר, כי צד שלישי המתקשר בהסכם עם הנאמן אמנם מודע לכך כי ההסכם עמו עדיין טעון אישור בית-המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה, אולם הוא רשאי לצפות לכך כי בחינת ההסכם לצורך אישור כאמור תיעשה במסגרת אמות-המידה שפורטו לעיל, וכי בית-המשפט ייתן את דעתו בשיקוליו על כל הצדדים המעורבים במימוש הנכסים, וצדדים שלישיים בכלל זה" (ע"א 509/00 לוי נ' הנאמן על נכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 429-428 (2001).
...
לא שוכנעתי כי המבקשים ויתרו על האפשרות לרכוש את חלקו של אחיהם בנכס ו/או את הנכס כולו בהעדר השתתפותם בהתמחרות, בשים לב להתנהלותם הדיונית בסמוך לאחר מכן ולכך שהביעו בכתב ובמעשים את רצינותם בהצעתם.
הנה כי כן, בשים לב לכלל השיקולים המפורטים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי בין האינטרסים - מחד, של הזוכה בהתמחרות והמשיבים, ומאידך של המבקשים, של החייב ושל קופת הנשייה, וכן בהתחשב כאמור בהסכמת הנאמן והצעתו – כל אלו מובילים לקיום התמחרות חדשה והכל לפי התנאים שפורטו בהצעת הנאמן (בקשה מס' 15, מיום 31.08.21, פס' 8 ו – 10), ועל כן כך אני מורה.
אשר על כן, אני מקבלת את הערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מיום 01.08.20 ומורה על ביטול ההתמחרות מיום 5.2.20 ותוצאותיה וקיום התמחרות חדשה, בכפוף לתנאים אותם הציב הנאמן.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2882/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: רויטל לוסקי נ ג ד המשיבים: 1. בנק הפועלים בע"מ 2. דוד לוסקי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' פרידמן) בת"א 39474-11-22 מיום 09.02.2023 בשם המבקשת: עו"ד (ד"ר) אייל כהן ][]החלטה
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' פרידמן) בת"א 39474-11-22 מיום 09.02.2023, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני אשר ימנע ממשיב 1 (להלן גם: הבנק), להמשיך בהליכי מימוש דירתה של המבקשת ושל משיב 2 בהוצאה לפועל (הזכויות בבית רשומות בחלקים שוים על-שם שניהם).
בצד הבקשה לרשות ערעור, הוגשה גם "בקשה למתן צו מניעה אירעי". המבקשת ומשיב 2 הם זוג נשוי, המצוי בהליכי פשיטת רגל, לאחר שבעבר היו בעלי מניותיה ומנהליה של רשת מכללות פרטיות שהעניקה שירותים לגופים ממשלתיים ופרטיים – "רשת מעוף" (להלן: רשת מעוף).
יוער, כי בגדרי המרצת הפתיחה, ניתן סעד זמני לעיכוב מימוש הנכס בהוצאה לפועל.
בתוך כך, היתמודד בית משפט קמא עם הקושי הטמון בבקשה במבט ראשון, משמדובר במימוש דירת מגורים, בציינו כך: "כאשר מדובר במחלוקת על הזכות לממש נכס מקרקעין, ובפרט דירת מגורים, בדרך כלל תיטה הכף בשלב הסעד הזמני לטובת מבקש הסעד. בדר"כ – אך לא תמיד. אין זה כלל של ברזל. המלים "מקרקעין" או "דירת מגורים" אינם בבחינת מטה קסם שידחה מעל פניו ולעולם כל שיקול נוגד אחר בשלב הסעד הזמני.
...
שלפי הנטען גלומות בה "שאלות עקרוניות רוחביות וציבוריות להן השלכות מהותיות על קהל מתדיינים רבים [...] האם השתק גובר על חקיקה קוגנטית? האם מותר לבצע עבירה, אזרחית, מנהלית או פלילית, ולא לציית לחוק קוגנטי בטענת השתק?" ועוד כהנה וכהנה טענות, תוך שצוין כי "החלטת בית משפט קמא יצרה תקדים משפטי לו עשויות להיות השלכות קשות בדין הישראל[י]". לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה הרבים, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא; וממילא נדחית הבקשה למתן צו מניעה ארעי שהוגשה עמה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 4444/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. חיים שינקר 2. אלישבע שינקר נ ג ד המשיבים: 1. חיה רחל כהן אוליבצקי 2. אביב פריצקי עו"ד - נאמן 3. כונס הנכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 2.4.2023 בפש"ר 17725-12-12, שניתנה על ידי כב' סגן הנשיא השופט ח' ברנר בשם המבקשים: עו"ד יהודה יוד ][]החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא, השופט ח' ברנר) מיום 2.4.2023 בפש"ר 17725-12-12, במסגרתה נדחתה בקשה המבקשים לביטול החלטת בית המשפט מיום 6.10.2022, שאישרה את מכירת דירת המגורים של המבקשים למשיבה 1.
לאחר שהמבקשת לא עמדה בתנאי צו ההפטר המותנה (שנקבעו בהסכמתה) ולא שילמה ולו תשלום אחד לקופת הכנוס, הגיש הנאמן ביום 11.4.2021 בקשה לבית משפט של פשיטת רגל למימוש הנכס היחיד שבבעלות המבקשת – הדירה.
בסמוך לאחר דחיית בקשת רשות העירעור הקודמת והבקשה לעיכוב ביצוע הליכי מכירת הדירה, הגישו המבקשים ביום 20.2.2023 בקשה לביטול ההחלטה המאשרת את מכירת הדירה, וזאת – כלשונם – "בעקבות חשיפת תרמית והונאה בסדר גודל עצום והטעייה חמורה כלפי בית משפט נכבד זה". לטענת המבקשים, ההחלטה על מכירת הדירה בסכום של 1,000,000 ש"ח נסמכה על מצג כוזב שהציגו הנושה והנאמן בפני בית המשפט כאילו חוב הנושה עומד על למעלה מ-1.8 מיליון ש"ח. זאת, בעוד שבטרם הגשת הבקשה למכירת הדירה הבהיר הנאמן כי תביעת החוב של הנושה אושרה בסך של 749,000 ש"ח בלבד.
בנמקו קביעות אלה, ציין בית המשפט ראשית כי המבקשים מסתמכים בבקשתם על ההחלטות שניתנו וכתבי הטענות שהוגשו בהליך פשיטת הרגל, בבקשת רשות העירעור הקודמת ובהליכים שהתקיימו בבית המשפט לעינייני מישפחה – אשר כולם היו מצויים ברשותם הרבה קודם להגשת הבקשה לביטול ההחלטה.
...
על רקע זה, מצא בית המשפט כי הבקשה אינה מבוססת על ממצאים חדשים ומכריעים שהגיעו לידיהם כעת אלא על מחשבות והרהורים שנטענו בעלמא ללא תשתית ראייתית; והיא נועדה אך ורק להמשיך ולעכב את הליכי המכירה.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובות המשיבים.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו