בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לעיון מחדש במסמכים

בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' פרסקי) מיום 15.12.2021 ומיום 6.1.2022 בת.א. 37063-12-18.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, ובהחלטות בית משפט קמא, החלטתי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור, אף מבלי להדרש לתשובת המשיבים.

לבקשה לעיון מחדש צורף מיסמך, שנחזה להיות כזה שנערך לצורך הגשת הבקשה ובהמשך להחלטת בית משפט קמא.

...

בהתחשב בכך, ונוכח יתר נימוקי ההחלטה, לא מצא בית המשפט מקום לשנותה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, ובהחלטות בית משפט קמא, החלטתי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

סיכום הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בבת ים (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 22.6.21 בת"א 26544-12-19 שעניינה גילוי מסמכים ספציפי.

בהחלטה מיום 25.4.21 נדחתה בקשה לעיון מחדש שהגישו המבקשים על ההחלטה מיום 11.4.21.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולדחות העירעור לגופו, מהנימוקים כדלקמן: ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות העירעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15).

...

דין הערעור, כאמור, להידחות לגופו.

מקובלת עלי גם קביעת בימ"ש קמא לפיה למרות שבנוגע לסעיף 12.3 לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מדובר בהרחבת הבקשה המקורית לגילוי מסמכים, לגופו של עניין בימ"ש קמא מצא לנכון להתיר את הגילוי.

לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו.

השופטת חני אופק גנדלר לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין האיזורי תל-אביב (השופט כאמל אבו קאעוד; סע"ש 42613-02-18), בגדרן נדחתה בקשת המבקשת (הנתבעת בהליך שם. להלן – המעסיקה) לאפשר לה לחקור את המשיב (התובע בהליך שם. להלן – העובד) בדרך של היועדות חזותית (להלן – ההחלטות).

כן התבקש העובד להגיש לתיק בית המשפט אישור בדבר המצאת מסמכים אלה.

בהחלטה מאותו יום (19.9.21) נדחתה הבקשה לעיון מחדש, שכן "נימוקי הבקשה היו לנגד עיני בית הדין במתן ההחלטה מיום 13.9.21 והן נשקלו היטב". למען שלמות התמונה אציין כי דיון ההוכחות נקבע ליום 20.10.21.

...

ביום 26.1.19 ניתנה החלטה לפיה "התיק יקבע להוכחות, לשמיעת עדי הנתבעת בלבד...". דיון ההוכחות נקבע ליום 13.9.20, אך בשל איחור בהתייצבות של ב"כ העובד (בשל התארכות דיון מקביל) ובשל אי התייצבות עדה מטעם המעסיקה (מטעמים רפואיים), לא נשמעו עדויות ונקבע כי "אין מנוס מקביעת דיון הוכחות נוסף". ביום 1.11.20 הגישה המעסיקה בקשה לאפשר לה לחקור את העובד בחקירה נגדית בהיוועדות חזותית.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטות בית הדין האזורי ובכלל החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.

משכך, אף מטעם זה לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור מיידית, והמעסיקה רשאית לערער על החלטות אלו במסגרת ערעור, ככל שיוגש, עם מתן פסק הדין בתיק, כאשר כל טענותיה לגופו של עניין שמורות לה. סוף דבר- דין הבקשה להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 3.5.22 בתא"ק 69397-11-18 לפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע להתיר לו להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד וכן הודעה לצד ג'.

ביחס לטענת השהוי נקבע כי: "...גם הטענה לנזק ראייתי לא יכולה לסייע לנתבע וזאת שעה שגם לפי שיטתו אמורים להיות מסמכים והוא עצמו לא פנה לעו"ד גליק כדי לקבל את המסמכים. גם טענת השהוי אינה טענה שמצדיקה רשות להגן ללא הפקדה וודאי, וספק בעיני אם בנסיבות העניין יש מקום להתיר אותה כלל, אולם אם תבוצע הפקדה כפי שיפורט להלן, תנתן רשות להגן גם ביחס לטענת השהוי". בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בימ"ש קמא מיום 20.11.19 במסגרתה נדחתה בקשתו לעיון מחדש בהחלטה מיום 15.9.19 נדחתה בהחלטתי מיום 22.12.19 (רע"א 51048-12-19).

...

למרות שמדובר בהחלטה מובהקת שבסדרי דין שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה אלא רק במקרים חריגים; במקרה דנן מצאתי לנכון לבטל את ההחלטה הואיל ואין בידי לקבל את הנימוקים שעל בסיסם ניתנה ההחלטה.

עוד אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת המשיבים לפיה בתביעות שהוגשו בסדר דין מקוצר אין כלל אפשרות להגיש הודעת צד ג' (המשיבים מפנים בעניין זה לפסיקה – סעיף 50 לתשובתם).

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל באופן שהחלטת בימ"ש קמא מיום 22.6.22 תבוטל ובימ"ש קמא ייתן החלטה חדשה בבקשה מיום 3.5.22.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אלעזר נחלון) בת"צ 52230-12-18 מיום 4.4.2023, במסגרתה נדחתה בקשה לעיין מחדש בהחלטה מיום 1.8.2022 על הטלת עיקול זמני על נכסים של המבקשת.

לטענתם, לאחר עיון במסמכי מש-קר כחלק מהליך גילוי המסמכים שהתקיים, עולה כי הסעד שנתבע, השווה בערכו לסכומי עמלות הסליקה שנגבו שלא כדין, מוערך בסך של כ-39 מיליון ש"ח לפני תוספת ריבית והצמדה.

...

דין הערעור להתקבל.

אני סבור כי החלופה שהציעה מש-קר לצו הזמני היא ראויה בהתחשב במכלול הנסיבות: ראשית, הוכח כי נגרם למש-קר נזק כתוצאה מהעיקול הזמני.

ויובהר, אינני מביע כל עמדה לגופן של הטענות שהעלו הצדדים ביחס לתחולת אשר נקבע בעניין הר פז על ההליך דנן – סוגיה שטרם נבחנה על ידי בית משפט קמא, ואשר לא זו העת לבחון אותה בבית משפט זה. לפיכך, בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שצו העיקול הזמני יבוטל לאחר שהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ תפקיד במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים כתב ערבות צד ג' בסכום של עד 5 מיליון ש"ח להבטחת קיום חיובים שיושתו על מש-קר במסגרת התובענה דנן.