בקשת רשות העירעור הנדונה הוגשה על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופט גד ארנברג), מיום 18.1.2023 ברער"צ 26352-11-22, אשר דחה את ערעורם של המבקשים (להלן גם – החייבים) על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בירושלים (כבוד הרשמת עירית גור-אריה) (להלן גם – הרשמת) מיום 23.10.2022 בתיק הוצאה לפועל (ירושלים) 03-25735-08-1.
ביום 13.9.2021 ניתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ע' אבמן-מולר), אשר ביטל את פסקי הבורר גרטנר (הפ"ב 1513-08-19), ואף העירעור על כך נדחה בהחלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט ד' מינץ) מיום 8.12.2021 (רע"א 7838/21).
לנוכח האבחנה האמורה, דחתה הרשמת את טענת המבקשים (החייבים) כי עליה לפעול בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 81א4 בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל) ולהמנע אף מחיובם בתשלום ריבית והצמדה "רגילים". כן נדחתה טענתם כי יש לעשות כן בשל הסתמכותם על סגירת תיק ההוצאה לפועל.
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל ובפסק-דינו של בית משפט השלום, הגעתי לכלל מסקנה כי בקשת רשות הערעור הנדונה נעדרת סיכוי להתקבל וכי אינה מצריכה תשובה.
לפיכך ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 119(ז) בתקנות ההוצאה לפועל, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיב.
סיכום הדברים הוא אפוא, כי מכל הטעמים אשר פורטו בהרחבה רבה בהחלטתה המפורטת והמנומקת היטב של כבוד רשמת ההוצאה לפועל, שעל עיקריהם עמדנו לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.