בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה למתן רשות ערעור

לאחר עיון בתיק ובטענות הצדדים בבקשה נראה, כי לא ניתן להעריך שסכוייה של בקשת רשות העירעור הם טובים, וגם מטעם זה יש להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה, כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של ממש וכי יש לדחות את הבקשה החלופית להארכת מועד להגשתה.

אוסיף טרם חתימה, כי חרף טענותיה של המבקשת בדבר חשיבות בקשת רשות הערעור להמשך ניהול ההליך, והיות החלטתו של בית הדין האזורי "חורצת גורלות מבחינת המבקשת", שוכנעתי, שדחיית הבקשה לא תגרום למבקשת עיוות דין.

לפיכך, דין הבקשה לסילוקה על הסף של בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הבקשה להארכת מועד להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 1297/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: קנדיין ייזום בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד איתן חסון 2. עו"ד אבינועם חבתי 3. רחמים אחרק 4. ישראל אחרק 5. יניב מינס 6. יצחק בן אברהם 7. בנימין בן אברהם 8. שנלר עתניאל 9. שנלר עתניאל מנהל ביצוע לחלקה 1290 גוש 3 10. חברת אחוזת שומרון אלקנה 11. ע.נ.ה. ניהול פינאנסי בע"מ 12. המנוח אחמד סלאמה באמצעות יורשו אמיר סלמה 13. מתי פיכמן 14. רו"ח ניב כהן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ח' מאק קלמנוביץ) מיום 1.1.2024 ב-ת"א 74619-12-20 בשם המבקשת: עו"ד נחום הופטמן ][]החלטה

סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע חריג לכלל זה, לפיו תנתן רשות לערער על החלטת ביניים אם "שוכנע בית המשפט כי אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". על כך הוסיפה הפסיקה, כי היתערבות בהחלטת הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לסילוק על הסף תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם ישנו חשש ממשי לניהול הליך סרק, או שנפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 4167/18 מסכת אילת נ' דרור ניהול מלונות בע"מ, פסקה 13 (24.10.2018)); ולא בכדי.

...

בין היתר, נדחתה בקשת המבקשת לסילוק התביעה נגדה על הסף, בזו הלשון: "נתבעת 7 [היא המבקשת – ח' כ'] טוענת כי כתב התביעה בתיק זה כולל חזרה על טענות שנדחו במסגרת התביעה בת"א 36671-08-16, וכי מתקיים במקרה זה מעשה בית דין, הן השתק עילה והן השתק פלוגתא. אני דוחה את הטענה בדבר מעשה בית דין. בהחלטת השופט מוסק מיום 28.12.17 נקבע כי אין לאשר את הבקשה לתביעה נגזרת, אולם לא נקבע שם כי התובעים עצמם אינם רשאים להגיש תביעות אישיות. בפסק הדין בערעור [...] אף הובהר במפורש כי קביעת בית המשפט המחוזי מתמצת בכך שההליך אינו הולם תביעה נגזרת, וטענות התובעים שמורות להם בהליך של תביעה אישית. בדיון בפני השופט גדעוני ביום 8.11.20 הוסכם על מחיקת התביעה (חלף תיקונה), ואף שם הובהר כי טענות התובעים שמורות להם, כך שאין בהחלטת שניתנו בתיק הנ"ל כדי לקבוע דבר לגופו של עניין. התביעה שבפני אינה תביעה נגזרת אלא תביעתם האישית של בעלי המניות, כך שאין פסק דין או החלטה השוללים אפשרות להגישה.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית בזאת אפוא, בלי צו להוצאות.

בהחלטה נושא הבקשה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בחדרה (השופט י' גולדברג), ב-ת"א 66429-05-20, מיום 27.6.2023 ומיום 28.6.2023, אשר דחו את בקשות המבקש להשלמת ראיות.

כידוע, רשות ערעור ב-"גילגול שלישי" תנתן רק במקרים חריגים, המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה למתן רשות ערעור עלולה לגרום לעיוות דין.

...

ככזו, ההחלטה אינה מעוררת כל סוגיה המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". אוסיף ואציין כי מקובלת עליי גם קביעת בית המשפט המחוזי לפיה אין ביסוס לטענה כי המידע המצוי במחירוני רכב מהשנים 2018-2016 מהווה ידיעה שיפוטית.

"מחירוני רכב של יצחק לוי" מהשנים 2018-2017, עם כל הכבוד להיקף תפוצתם, אף אינם מתקרבים לקיים את הנדרש לעניין "ידיעה שיפוטית". כמו כן, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי ככל שהייתה מתקבלת טענת המבקש כי המחירונים מצויים בידיעה שיפוטית, הרי שממילא לא היה טעם להידרש לבקשה להוספתם כראיה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת גילה ספרא-ברנע) בתיק תלה"מ 948-10-22 מיום 17.3.24 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטה קמא", בהתאמה) במסגרתה נדחתה פעם נוספת בקשת המבקש למנות מומחה לניכור הורי/ חידוש קשר בין המבקש לקטין, והכל כפי שיפורט להלן.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות העירעור על נספחיה, בתשובת המשיבה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות לערער, לידון בבקשה כבערעור ולקבל את העירעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות לערער, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

לפני כשנה נדחתה בקשת רשות הערעור (מהנימוקים שפורטו בסעיף 10 לעיל) אולם סבורני כי כיום יש להיעתר לבקשה ולמנות מומחה לבחינת חידוש בקשר בין המבקש לקטין, ואפרט.

לא שוכנעתי מנימוקי בית משפט קמא בהחלטה קמא, כי אין להיעתר לבקשת האב למנות מומחה לחידוש הקשר עם הקטין.

על כן, סבורני כי יש ליתן הזדמנות למומחה לבחון את הסיבות לקשיי הקשר של הקטין עם אביו, ולהקנות לצדדים (ולמצער, לאב) כלים להתמודד ולשקם את הקשר.

בצד כל האמור לעיל, יש לברך על שיתוף הפעולה של האם והבן א', המגיעים לטיפול אצל המטפלת המשפחתית שמטפלת אף במבקש.

לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבל את הערעור ומחזיר את העניין לבית משפט קמא, שימנה בהקדם מומחה לחידוש הקשר בין המבקש לקטין י'.

בבית המשפט העליון רע"א 2779/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. גיא רופא 2. ענבל רופא נ ג ד המשיבה: י. טליה יבוא ושיווק בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.3.2024 ברע"א 30168-03-24 שניתנה על-ידי הנשיא ר' שפירא בשם המבקשים: עו"ד יובל אדלר, עו"ד תמר גינזבורג ][]החלטה

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטענו, בעקרו של דבר, כי ההחלטה לדחות את הבקשה לגלות את הסכמי הזיכיון האחרים גרמה להם עוות דין.

...

המבקשים טוענים כי אף על פי שהמקרה דנן אינו מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני, יש לקבל את בקשתם משום שהותרת החלטתו של בית המשפט המחוזי על כנה תגרום להם לעיוות דין.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.