בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה להגשת חוות דעת רפואית נוספת

בבית המשפט העליון רע"א 1657/23 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: ולדימיר קורוצ'קין נ ג ד המשיבים: 1. המרכז הרפואי ברזילי 2. מדינת ישראל - משרד הבריאות בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 68711-05-18 מיום 22.2.2023 שניתנה על ידי כב' השופטת ארנה לוי בשם המבקש: עו"ד אביחי דר ][]החלטה

דין הבקשה להדחות אף ללא צורך בתגובה.

בית המשפט עשה כן לאחר שהוגשו כל חוות הדעת הרפואיות (ולא למותר להזכיר כי הוגשו חוות דעת רפואיות בתחומים נוספים, לרבות בתחום הנוירו רדיולוגיה); לאחר שקיים מספר ישיבות קדם משפט בתיק, העיר את הערותיו והציע הצעה לצדדים; לאחר שחזר והדגיש בפניהם כי כך בכוונתו לעשות ככל שלא יגיעו להסכמות; ולאחר שהצדדים העלו טענותיהם בעיניין בכתב ובעל פה. נוכח כל האמור יש לתמוה על האופן שבו הוצגו הדברים בבקשה דנן, שכן בנגוד לנטען אין מדובר בהחלטה שהתקבלה "למרבה הפליאה", לאחר שהמשיבים העלו "לפתע" טענות חדשות.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

בית המשפט עשה כן לאחר שהוגשו כל חוות הדעת הרפואיות (ולא למותר להזכיר כי הוגשו חוות דעת רפואיות בתחומים נוספים, לרבות בתחום הנוירו רדיולוגיה); לאחר שקיים מספר ישיבות קדם משפט בתיק, העיר את הערותיו והציע הצעה לצדדים; לאחר שחזר והדגיש בפניהם כי כך בכוונתו לעשות ככל שלא יגיעו להסכמות; ולאחר שהצדדים העלו טענותיהם בעניין בכתב ובעל פה. נוכח כל האמור יש לתמוה על האופן שבו הוצגו הדברים בבקשה דנן, שכן בניגוד לנטען אין מדובר בהחלטה שהתקבלה "למרבה הפליאה", לאחר שהמשיבים העלו "לפתע" טענות חדשות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 5500/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. ג'ונסון אנד ג'ונסון 2. ג'יי סי הלת' קר בע"מ 3. Cilag AG 4. קופת חולים כללית (שירותי בריאות כללית) 5. מרכז רפואי אברבנאל 6. מדינת ישראל, משרד הבריאות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.6.2023 בת"א 21383-12-18 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' אילני בשם המבקשת: בעצמה ][]החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' אילני) בת"א 21383-12-18 מיום 26.6.2023, בה נדחתה בקשה מטעם המבקשת למתן פסק דין כנגד המשיבות 3-1 בהתבסס על תקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" או "תקנות סדר הדין האזרחי").

ראשית, נקבע כי המקרה דנן אינו נימנה עם המקרים בהם כתב ההגנה "אינו מגלה הגנה כלל". זאת, בין היתר מהטעם שהמשיבות הגישו חוות דעת רפואיות בתמיכה לכתב ההגנה שלהן המתייחסות למצבה הרפואי של המבקשת ולקשר בין מצב זה לבין התכשירים הרפואיים – נושא המצוי בלב המחלוקת בין הצדדים.

למען שלמות התמונה יצוין כי לבקשת רשות העירעור הנוכחית קדמה בקשת רשות ערעור נוספת שהגישה המבקשת במסגרת ההליך המתנהל בבית משפט קמא.

...

אינני סבורה כי יש מקום במסגרת ההחלטה דנן לקבוע מסמרות ביחס לגישה זו, שכן ממילא אין הבקשה הנוכחית נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה ולכן דינה להידחות גם לגופה.

גם עמדת המבקשת ביחס לטענות המשיבות לפיה טענותיהן מבוססות על שקרים, והמסמכים עליהם נסמכו הם מסמכים כוזבים (סעיפים 22-17 לבקשה) – אינה מצדיקה את המסקנה כי כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל.

לכן, ולאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית; אני מחייבת את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 1,000 ₪.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ס' מצא) מיום 11.9.2023 בת"א 52209-06-21, ת"א 52144-06-21 ות"א 52236-06-21 (ביחד ייקראו להלן: "התיקים שאוחדו") בגדרה נדחתה, בין היתר, בקשת המבקשת לצרף חוות דעת רפואיות בתחום הנוירולוגיה והריאות, לאחר שהמשיבות הגישו חוות דעת בתחומים אלו (להלן: "ההחלטה").

אציין כי גם אם אקבל את טענת המשיבות כמפורט בס' 2(ה) לתגובתן לבקשת רשות העירעור, הגם שלא נתמכה בתצהיר, לפיה ב"כ משיבה 1 שוחח עם ב"כ המבקשת ויידע אותו על כוונתו להגיש חוות דעת בתחומים נוספים, אין בכך להועיל, וזאת לאור הלשון המפורשת של תקנה 87(ג) המעמידה למבקשת זכות להגשת חוות דעת נגדית מעת שהוגשה חוות דעת בתחום בו לא הגישה חוות דעת מלכתחילה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור על פיה והגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור.

אשר על כן הבקשה מתקבלת, החלטת בית משפט קמא תשונה באופן שיותר למבקשת להגיש חוות דעת בתחום הנוירולוגיה ובתחום הריאות, וזאת בתוך 60 יום ממועד המצאת החלטה זו. עד אז תעוכב מלאכת המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט, ורק לאחר הגשת חוות הדעת בתחומים הנוספים על ידי המבקשת יוצגו כל חוות הדעת מטעם כל הצדדים למומחי בית משפט.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור באופן שבו החלטת בית משפט קמא תבוטל, והמבקשת תורשה להגיש חוות דעת נגדיות בתחום הנוירולוגיה והריאות, בתוך 60 יום, ולאחר הגשתן אלו יועברו למומחים שמונו ע"י בית משפט קמא, שבשלב זה לא יתחילו בעבודתם.

המבקש לא השלים עם הכרעת בית המשפט קמא והגיש בקשת רשות ערעור זו בה טען, כעיקר, כי בית המשפט קמא סתם את הגולל על האפשרות להגשת בקשה על ידי המבקש לצרף חוות דעת תעסוקתית מטעמו, וזאת למרות שהמבקש כלל לא שטח בפני בית המשפט קמא את הטעמים המצדיקים לשיטתו מתן היתר להגשת חוות דעת כאמור.

לטענת המבקש, בקשתו בפני בית המשפט קמא הסתכמה אך בבקשה למתן ארכה להבדק על ידי רופא תעסוקתי (בדיקה שמועדה נדחה מטעמים שאינם בשליטת המבקש), כשרק לאחריה תיכנן המבקש להגיש בקשה לצרוף חוות דעת תעסוקתית מטעמו, בה יפרוש נימוקיו בעיניין.

אקדים כי על המבקש רשות ערעור על החלטות ביניים להראות כיצד עניינו נכלל בגדר אותם "מקרים נדירים בהם 'עלה בידי מבקש רשות העירעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי' " (ראה רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8.2.15); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי מ. מ. ס. (האנגלי) נ' פלונית (23.8.17)).

יפים בהקשר לענייננו דבריו של בית המשפט העליון לפיהם: "החלטת בית המשפט שלא להתיר הגשת חוות דעת רפואיות נוספות בשלב זה של ההליך נוגעת לאופן ניהול הדיון – עניין המסור באופן מובהק לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, וערכאת העירעור אינה נוהגת להתערב באופן הפעלתו של שיקול הדעת האמור (ראו: חמי בן- נון וטל חבקין העירעור האזרחי 203- 204 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 25 (12.1.2016)..." (רע"א 6015/16 פלונית נ' ד"ר מיכאל הרלינג (4.9.16)).

...

לאחר עיון ובחינה בבקשה על נספחיה ובהחלטות בית המשפט קמא, נוכחתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, בלא צורך בקבלת תגובה, וזאת בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018.

לסיכום, אם כן, לא קמה עילה להתערב בשיקול דעתו הרחב של בימ"ש קמא ובהחלטות הביניים מושא בקשת רשות ערעור זו. כאמור, אין באמור כדי לשלול את שיקול דעתו של בימ"ש קמא להתיר בהמשך ההליך בפניו ועל פי ההתפתחויות בו, השלמת חוות בתחום התעסוקתי או בכל תחום אחר, ככל שיראה הצדקה לכך, ובהתאם לשיקול דעתו.

לאור מכלול המפורט, הבקשה נדחית.

בנוסף טוען המבקש כי ביחס לצרוף תעודת רופא, לא היה מקום מלכתחילה להגשת תעודת רופא מטעם המשיבים וכי בעניינינו המשיבים לא צרפו חוות דעת רפואית ואף לא ביקשו פטור או דחיית מועד הגשת חוות דעת כאמור.

לטענתם, שעה שחל מצב חרום – קיימת סבירות באורכה מיום 02.11.2023 להגשת חוות דעת, אשר טרם הוזמנה בשל בקשת רשות העירעור.

אשר על כן, משלא שוכנעתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא המצדיקה את התערבותי, אני מורה על דחיית בקשת רשות העירעור.

...

עוד מוסיפה ב"כ היועמ"ש כי לא ברור מה הסעד אותו מבקש לקבל המבקש שעה שבית משפט קמא נעתר לבקשתו בהליך העיקרי והוא מינה את המבקש כאפוטרופוס על האם.

דיון והכרעה: לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור, לתשובת המשיבים, לעמדת האפוטרופא לדין ולעמדת ב"כ היועמ"ש, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

משום האמור לעיל, ומטעמים נוספים הקשורים בהיקף המצומצם של התערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים מסוג מתן ארכות והמסורות לשיקול דעתו, גם בהיבט של ניהול ההליך לפניו, לא שוכנעתי כי קמה עילת התערבות בהחלטה קמא.

לצד זאת אין תכלית לארכות נוספות וסבורני כי ככל שלא הוגשה עד להיום חוות דעת רפואית מטעם המשיבים 1-3, וטרם חלף המועד להגשתה בהתאם להחלטות בית משפט קמא, כי אז על המשיבים להגישה בתוך 21 ימים מהיום.

אשר על כן, משלא שוכנעתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא המצדיקה את התערבותי, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסכום של 3,500 ₪ אולם אלה ישולמו רק אם יציגו המשיבים ויגישו בגדרי ההליך קמא חוות דעת רפואית נגדית, שהרי לשם כך נועדה הארכה.