בקשת רשות ערעור על גזר דין בעבירת תעבורה

מדיניות הענישה בעפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל (7.9.14) – בפקיעת רישיון כעשור, ביטלה כב' השופטת נ' אהד מאסר בן חודשיים, שהטיל בית משפט קמא (העירעור נסב על המאסר בלבד), והותירה את רכיבי הענישה האחרים על כנם, מאסר מותנה ל-9 חודשים, פסילה לשנתיים, ופסילה מותנית ל-6 חודשים, בציינה כי: "בעניינינו, אמרתי במספר רב של פסקי דין כי מקום שהעבירה המיוחסת לנאשם הנה נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ולעבירה זו לא נלווית עבירת תעבורה נוספת, הרי העונש הראוי הנו פסילה בפועל בלבד כשמשך תקופת הפסילה ייקבע עפ"י עבר תעבורתי, משך התקופה בה לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הפסילה בפועל תהא ארוכה יותר ונקבע כי התקופה הראויה הנה בין 3 ל-9 חודשי פסילה." בעפ"ת 10343-09-10 אבו נ' מדינת ישראל (13.10.10), בפקיעת רישיון למעלה מעשור, כשבחלק מהתקופה הנאשם היה פסול בשל עבירה של גרם מוות ברשלנות, נדחתה בקשת רשות להארכת מועד לערער על גזר דינו של בית משפט קמא שדן את הנאשם לקנס בסך 1,000 ₪, שנתיים פסילה, ומאסר מותנה של 3 חודשים במשך שנתיים.

ברע"פ 1973-13 אסד חסן נ' מדינת ישראל (24.3.13), בעבירה של פקיעה כעשור, כשבעברו 14 הרשעות קודמות, ביניהן, עבירות דומות, נדחתה בר"ע שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, שהפחית את רכיב הפסילה בלבד ל – 12 חודשים מ – 24 חודשים, והותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם - 45 ימי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה מותנית, וקנס.

...

אני ערה לדברי בית המשפט המחוזי בעניין אבו עואד שאדי, לעניין חומרתה של נהיגה בפקיעה ארוכת שנים, גם אם מקורה בהגבלות שהוטלו בהוצל"פ. עם זאת, נסיבות המקרה בעניין שם חמורות מהמקרה שלפני, ומאז, תוקן החוק, ובחודש פברואר 2022 בוטלה האפשרות להגבלת רישיון נהיגה נוכח חובות בהוצל"פ, ואני סבורה שיש להתחשב לכך לקולא בעת גזירת הדין.

אני סבורה כי במקרה ספציפי זה יש הצדקה משיקולי שיקום להטיל על הנאשם שריפא את הפגם, ועבר מבחני רישוי מחדש, ומצוי בהסדר לתשלום חובותיו, פסילה יחסית קצרה.

על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לחודשיים מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

בבית המשפט העליון רע"פ 7846/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: היתם אגבריה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ג 39465-08-21 מיום 25.10.2021 שניתן על ידי השופטים א' אליקים (סגן נשיא), ת' נאות פרי ו-ר' בש בשם המבקש: עו"ד יחייה פואאד ][]החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים א' אליקים, ת' נאור פרי ור' בש) ב-עפ"ג 39465-08-21 מיום 25.10.2021, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן) ב-ת"פ 63317-03-18 מיום 15.7.2021.

כמו כן, המבקש לא התייצב לדיונים רבים בהליך, לעיתים בטענה כי "התבלבל" או כי "נותק עימו הקשר" ולעיתים מאחר שלמשך חלק מניהולו של ההליך שהה במאסר בפועל בשל עבירות תעבורה.

...

לאחר שבית המשפט המחוזי הוסיף וסקר את ההלכות המנחות שניתנו על ידי בית משפט זה, קבע כי לאורן, ונוכח המתואר בכתב האישום המתוקן, יש לדחות את הערעור.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"פ 785/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ש' שוחט המבקש: חאלד דירבאס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.12.2021 ב-עפ"ת 9739-09-21 ו-10063-09-21 שניתן על ידי השופט מ' כדורי תאריך הישיבה: ו' באדר ב התשפ"ב (09.03.2022) בשם המבקש: עו"ד אלקנה לייסט; עו"ד עומייר א' מריד בשם המשיבה: עו"ד עינת גדעוני מתורגמנית לשפה הערבית: גב' דניה אשטיי ][]פסק-דין

על המבקש נגזרו במסגרת פ"ל 10349-10-17 (להלן: ההליך הראשון), בין היתר, 20 חודשי מאסר בפועל ולצידם 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות תעבורה לפי סעיפים 67 או 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]: "שעניינם נהיגה בפסילת רשיון או נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף ו/או נהיגה בשיכרות ו/או תחת השפעת סמים/אלכוהול", כלשון גזר הדין, וזאת למשך 3 שנים.

בבקשת רשות העירעור שלפנינו נטען כי הערכאות קמא שגו בקביעתן כי עונש המאסר המותנה הוא בר הפעלה, היות שבתקופה שבין גזר הדין בהליך הראשון ועד להתייצבות לריצוי מאסרו לא חלה תקופת התנאי.

...

בתגובתה, המדינה הסכימה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש לדון בה כבערעור ולקבלו.

מובן אפוא, כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור ואת הערעור.

ברע"פ 1973-13 אסד חסן נ' מדינת ישראל (24.3.13), בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שתוקפו פקע כעשור, כשבעברו 14 הרשעות קודמות, ביניהן, עבירות דומות, בית המשפט העליון דחה בר"ע שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, שהפחית את רכיב הפסילה בלבד ל – 12 חודשים מ – 24 חודשים, והותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם - 45 ימי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר מותנה, פסילה מותנית ל-4 חודשים, וקנס.

בעפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל (7.9.14) – בפקיעת רישיון כעשור, ביטלה כב' השופטת נ' אהד מאסר בן חודשיים, שהטיל בית משפט קמא (העירעור נסב על המאסר בלבד), והותירה את רכיבי הענישה האחרים על כנם, מאסר מותנה ל-9 חודשים, פסילה לשנתיים, ופסילה מותנית ל-6 חודשים, בציינה כי: "בעניינינו, אמרתי במספר רב של פסקי דין כי מקום שהעבירה המיוחסת לנאשם הנה נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ולעבירה זו לא נלווית עבירת תעבורה נוספת, הרי העונש הראוי הנו פסילה בפועל בלבד כשמשך תקופת הפסילה ייקבע עפ"י עבר תעבורתי, משך התקופה בה לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הפסילה בפועל תהא ארוכה יותר ונקבע כי התקופה הראויה הנה בין 3 ל-9 חודשי פסילה." בעפ"ת 10343-09-10 אבו נ' מדינת ישראל (13.10.10), בפקיעת רישיון למעלה מעשור, כשבחלק מהתקופה הנאשם היה פסול בשל עבירה של גרם מוות ברשלנות, נדחתה בקשת רשות להארכת מועד לערער על גזר דינו של בית משפט קמא שדן את הנאשם לקנס בסך 1,000 ₪, שנתיים פסילה, ומאסר מותנה של 3 חודשים במשך שנתיים.

...

באיזון שבין מכלול השיקולים אני סבורה שיש להשית על הנאשם פסילה בת 7 חודשים, תוך הפעלת הפסילה המותנית, בת 4 חודשים, במצטבר.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לחודשיים מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

ברע"פ 54/20 שחר נקש נ' מדינת ישראל (נבו 06.01.2020), נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דינו של נאשם אשר הורשע בנהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח.

הנאשם לא ניצל את ההזדמנות שנתנה ותחת זאת כשנה וחצי בלבד לאחר מתן גזר הדין בבית המשפט הקהילתי הוא שב לבצע את אותן עבירות תעבורה תוך סיכון משתמשי הדרך.

...

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 11 חודשים מיום מעצרו.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 4 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש הקהילתי בירושלים בתיק 27774-01-21 ביום 23.06.2021, לריצוי באופן מצטבר .

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רישיון למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש הקהילתי בירושלים בתיק 27774-01-21 ביום 23.06.2021, לריצוי באופן מצטבר כך שירצה הנאשם פסילה למשך 10 חודשים ו-3 חודשים.