בקשת רשות ערעור על גזר דין בעבירת אלימות במשפחה

בבית המשפט העליון רע"פ 7846/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: היתם אגבריה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ג 39465-08-21 מיום 25.10.2021 שניתן על ידי השופטים א' אליקים (סגן נשיא), ת' נאות פרי ו-ר' בש בשם המבקש: עו"ד יחייה פואאד ][]החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים א' אליקים, ת' נאור פרי ור' בש) ב-עפ"ג 39465-08-21 מיום 25.10.2021, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן) ב-ת"פ 63317-03-18 מיום 15.7.2021.

כפי שציינתי בעיניין אחר: ‏‏ "... יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף... (רע"פ 340/21 אברהים מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021)‏‏).

...

לאחר שבית המשפט המחוזי הוסיף וסקר את ההלכות המנחות שניתנו על ידי בית משפט זה, קבע כי לאורן, ונוכח המתואר בכתב האישום המתוקן, יש לדחות את הערעור.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

בית משפט השלום בנתניה ת"פ 2361-09-20 מדינת ישראל נ' אוחיון לפני כבוד השופטת הבכירה, טל אוסטפלד נאוי המאשימה מדינת ישראל ע"י שלוחת תביעות נתניה הנאשם נתן אוחיון ע"י ב"כ עו"ד רן עמר- סנ"צ גזר דין

בית המשפט המחוזי היתייחס למיתחם שקבע בית משפט השלום וציין כי "בית משפט קמא קבע מיתחם ענישה נמוך במיוחד, הנע בין מספר ימים לשישה חודשי מאסר בפועל, מיתחם שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות נגד בת זוג וגרימת חבלה של ממש, הן לגבי הרף התחתון, העומד ככלל על מספר חודשי מאסר, והן לגבי הרף העליון, בנוסף לרכיבי ענישה נוספים. משכך, לא ניתן משקל מספק לעקרון ההלימה, ולעומת זאת ניתן משקל עודף לנסיבותיו האישיות של המשיב". בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור וציין כי בית המשפט כלל לא החמיר עם המבקש והוסיף וקבע כי "יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו". רע"פ 5861/19 פלוני נ' מ"י (2.1.20) הורשע המבקש בשני מעשי אלימות כלפי אישתו בכך שבמקרה אחד הרים את ידו וניסה לתקוף אותה בעוד שכן אשר נכח במקום, מנע זאת ממנו.

רע"פ 1884/19‏ ‏יצחק לולו שמריז נ' מ"י (14.3.19) נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום אשר גזר על המבקש 4 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע בתום ניהול הוכחות בעבירות של תקיפה סתם – בן זוג, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

...

בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם באשם לאישום הראשון (עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש) נע בין 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל.

אין ספק כי עונש מאסר ולו בדרך של עבודות שירות עשוי לפגוע בנאשם אך אין מנוס מהמסקנה כי לא די בשיקולים המקלים הקיימים כאן, כדי להצדיק השתת עונש שאינו כולל מרכיב ממשי של מאסר.

סוף דבר לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 7 חודשים לנשיאה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת מיום 12.2.23.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 20872-08-21 מדינת ישראל נ' אל עוברה בפני כבוד השופטת שוש שטרית המאשימה מדינת ישראל – תביעות נגב ע"י ב"כ עוה"ד רמה קלימי הנאשמת שרה אל עוברה ע"י ב"כ עו"ד עידו פורת גזר דין

ענישה נוהגת – העונשים על מי שביצעו עבירות אלימות בתוך המשפחה נעה בקשת רחבה, ולרוב נגזרים מנסיבות ביצוע העבירות ותוצאתן.

ברע"פ 8755/21 איאד אבו עראר נ' מדינת ישראל (26.12.2021) שנסיבותיו חמורות יותר, נדון מקרה בו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"פ 52057-10-21) בגדריו היתקבל ערעור המאשימה על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע (ת"פ 10891-05-20 ).

...

על כן, סבורני כי שקלול כלל הנתונים האמורים מצביע במובהק על סיכוי גבוה לשיקום הנאשמת כאמור, ומצדיק ירידה מתחת למתחם העונש ההולם.

סוף דבר - למרות כל הנימוקים האמורים, הרי שנוכח מהות העבירה ונסיבות ביצועה, עקרון הגמול שבענישה ושיקולי הרתעת הרבים, אין מקום להמלצת שירות המבחן לחריגה בפער כה גדול מתחת למתחם הענישה שקבע בית המשפט.

אשר על כן, ולאחר איזון בין מכלול האינטרסים ושיקולי הענישה הנדרשים לבחינת עונשה של הנאשמת מתחת למתחם העונש ההולם, אני גוזרת עליה את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 19.4.23.

מדיניות הענישה הנהוגה: הצדדים הגישו פסיקה לתמיכה בעמדתם; מצאתי לנכון להתייחס לפסקי הדין הרלוואנטיים לענייננו (יוער כי ההגנה הגישה פסיקה המתייחסת לעבירות סמים ועבירות אלימות במשפחה על מנת לשכנע כי יש לחרוג במקרה דנא מהמתחם העונשי לקולא.

רע"פ 4835/17 סימנדויב נ' מדינת ישראל (24.8.2017): נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר הדין שניתן בעיניינו.

...

בסופו של דבר, הנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.

אשר על כן, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, בנסיבות ביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, ביחס לכל העבירות אותן ביצע הנאשם, נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

דבריו של הנאשם, ושל אביו, יחד עם מכתבה של העמותה, והעובדה שבמשך השנים האחרונות לא הסתבך הנאשם בפלילים, מובילים למסקנה כי הוא עלה על דרך הישר, ויש לקוות כי ימשיך בדרכו הנורמטיבית.

לצד זאת, קיימת פסיקה ממנה ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת, כמפורט להלן – רע"פ 8576/22 פלוני נ' מדינת ישראל (15.12.22), אליו הפניתה ב"כ המאשימה – נדחתה בקשת רשות ערעור על עפ"ג (ב"ש) 46836-10-22 מדינת ישראל נ' פלוני (31.10.22), בו היתקבל ערעור המדינה, נקבע מיתחם 18–36 חודשים, והושתו 22 חודשי מאסר, שכללו הפעלת מאסר מותנה, חלקו במצטבר.

רע"פ 8926/21 דוקרקר נ' מדינת ישראל (29.12.21), אליו הפניתה ב"כ המאשימה – נדחתה בקשת רשות ערעור על עפ"ג (ב"ש) 33799-05-21 מדינת ישראל נ' דוקרקר (8.12.21), בו היתקבל ערעור המדינה ונקבע כי 4 ארועי אלימות בהם תקף את המתלוננת, איים עליה, אף כשהיתה בהריון מיתקדם, וגרם לה לחבלות של ממש (בפנים, בראש, מעל העין וביד) – מחייבים קביעת מיתחם שתחילתו ב-12 חודשי מאסר בפועל.

המדינה לא ביקשה לעכב ביצוע העונש, אך הגישה ערעור על גזר הדין לאחר סיום ריצוי המאסר.

בדחותו הבקשה, קבע כב' הש' אלרון בסעיף 10 להחלטתו - "כפי שהודגש לא אחת, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה - ואלימות בין בני זוג בפרט - על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה - וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף"; * מקרה זה דומה בנסיבותיו ובחומרתו לענייננו.

...

מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם כי מדובר בעבר ישן שהתיישן זמן משמעותי לפני ביצוע העבירה שלפני.

סוף דבר במסגרת גזר הדין התחשבתי בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז ל-חוק העונשין ובהעדר שיקולים לסטות מהמתחם לקולא או לחומרא, בהתאם לסעיפים 40ד ו-40ה ל-חוק העונשין.

משכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות.