בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, כבוד השופטת אלדר, מיום 12.5.2022 בת"ק 67312-08-21 במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיב לחיוב המבקשת בפצוי בשל עיכוב ומעצר כמו גם חדירה לטלפון סלולרי.
הגם מורכבות הסוגיה, עת עסקינן בבקשת רשות ערעור, ומקום בו הייתה זו הערכאה הדיונית אשר שמעה והתרשמה באופן בלתי אמצעי מהעדים, ביקשתי לצאת מתוך הנחה, כי אכן, כפי קביעתו של בית המשפט קמא, לא נכון היה לראות, במקרה הפרטני, את רצונו של המשיב לחלק מכתבים/פלאיירים, בפתח בית הכנסת כפעולה שהיא בגדר הבעת מחאה, וכזו העומדת בנגוד לנקוב בצו הממ"ז.
כאמור, על בסיס אותה קביעה, הוסיף בית המשפט קמא ופסק כי מקום בו פעולותיו של המשיב, לא עלו כדי הפרה של צו הממ"ז, לא קמה למישטרה עילה בדין, בהתאם להוראות חוק המעצרים לעכב ולעצור אותו, יש לראות את עיכובו ומעצרו כאלו אשר בוצעו שלא כדין, ובכל אלו כדי ביצוע עוולת רשלנות אשר בגינה זכאי המשיב לפצוי.
"
סוף דבר,
בקשת רשות העירעור מתקבלת ופסק דינו של בית המשפט קמא מבוטל וזאת בכל הנוגע לחיוב המבקשת בפצוי המשיב בגין נזקיו בשני האירועים נשוא ההליך.
...
בכתב ההגנה טענה המשיבה כי דין התביעה להידחות עת לא ניתן להורות כי המבקשת פעלה בחוסר סבירות או בניגוד להוראות הדין.
לשיטת המבקשת, הוראות הדין כמו גם פסיקתו של כב' בית המשפט העליון, מכוונים כולם למסקנה על פיה דין תביעתו של המשיב לדחייה.
הנקודה היחידה אשר ביחס אליה מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, הינה זו אשר עניינה תפיסת מכשיר הטלפון הסלולארי של המשיב, והשבתו לידיו רק בעבור מספר ימים.
"
סוף דבר,
בקשת רשות הערעור מתקבלת ופסק דינו של בית המשפט קמא מבוטל וזאת בכל הנוגע לחיוב המבקשת בפיצוי המשיב בגין נזקיו בשני האירועים נשוא ההליך.
חלף שיעור הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט קמא, תשלם המבקשת למשיב את הסך של 3,000 ₪.
