בקשת רשות ערעור על אישור פסק בוררות במעמד צד אחד

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ס' הנשיאה, השופט א' ואגו) מיום 17.4.2022 בת"א 56099-12-21 בגדריו אושר פסק בוררות שניתן על ידי הבורר יצחק אליה (להלן: הבורר).

הובהר כי קיום ישיבות במעמד צד אחד אכן עשוי בנסיבות מסוימות להקים עילה המצדיקה ביטול פסק בוררות, אך שעה שהמבקש לא הלין על כך בזמן אמת, והטענה הוכחשה על ידי המשיב, אין מקום להדרש לה בעת הזו.

...

גם לא שוכנעתי כי נגרם למבקש עיוות דין.

אולם לגופו של עניין, לא מצא בית המשפט לשעות לטענותיו העמומות של המבקש לקיומה של עילת פסלות במקרה זה. כמו כן עמד בית המשפט על השיהוי הרב בו נקט המבקש בהעלאת טענותיו בעניין זה שעה שמדובר במידע שהיה מצוי בידיעתו במשך שנים ארוכות.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 8862/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: מתתיהו חסיד, רו"ח נ ג ד המשיב: גדעון קוכמן, רו"ח בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.11.2022 בת"א 3320-07-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת י' שבח – סג"נ

על כן, קבע הבורר ישיבה ליום 5.4.2022, תוך ששב וציין, כי "הישיבה תיערך בכל פורום שיגיע, למעט אם תיתקבל הוראה אחרת מבית משפט, או כל גורם משפטי מוסמך, וההחלטות שאקבל יחייבו את שני הצדדים". מתתיהו לא התייצב גם לישיבה הנוספת, ולאחר שהבורר קיים ישיבה במעמד צד אחד, ביום 24.5.2022, ניתן פסק הבוררות.

לדבריו, לא היה הסכם בוררות בין הצדדים, וגם כללי ההיתנהגות המקצועית של לישכת רואי חשבון לא יצרו הסכם מסוג זה; הבורר לא נתמנה כדין; ולבסוף, מוצדק ליתן לו רשות לערער על פסק הדין, משום שהבקשה מעלה שאלות עקרוניות וכלליות, שעניינן חובת קיום בוררות בין חברי לישכת רואי חשבון בהתאם לכללי ההיתנהגות המקצועית, ומפני שפסק הבוררות, כמו גם אישורו בבית המשפט המחוזי, גורמים לעיוות דין חמור.

...

בהקשר זה אבהיר, כי מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה בנסיבות העניין, היה על מתתיהו להתייצב להליך הבוררות, ולהעלות את טענותיו בעניין הסמכות לפני הבורר.

משמצאתי כי אין בבקשה כדי להצדיק מתן רשות ערעור, ממילא נדחות גם הבקשות להוספת ראיה ולצירוף לשכת רואי חשבון כצד להליך.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

ביום 12.10.2020 אושר פסק-הבורר בבית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' הלר-כריש; בקשת רשות ערעור על פסק-הדין נדחתה ביום 6.1.2021 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא י' שבח) (רע"ב 35635-11-20)).

יוער, כי בבקשתן טענו המבקשות כי יש גם חשש ממשי להברחת נכסים מצידו של המשיב ועל כן עתרו בד בבד עם הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים, גם למתן צוים לאיסור דיספוזיציה על נכסיו של המשיב, במעמד צד אחד, ולמינוי נאמן זמני.

...

אני סבור כי לא עלה בידי המשיב להראות כי הבקשה שבפניי הוגשה בחוסר תום לב. משהוכח כי המבקש אינו פורע את חובותיו וכי בהתאם למבחן המאזני ולמבחן התזרימי אין מנוס מלראות בו כחדל פירעון, ובהינתן שהחוב למבקשת 1 ולמבקשות 2 ו-3 לא נפרע כבר מספר שנים, אין מקום לראות בהתנהלות המבקשות, כי שמעוניינות שהמשיב יפרע את חובותיו כלפיהן, כנגועה בחוסר תום לב. זאת, גם אם מדובר, ברקע הדברים, בסכסוך משפחתי מצער שנתגלע בין הצדדים ובמערכת יחסים מורכבת.

בענייננו אני סבור כי גם אם אניח כי יש במתן הצו כדי לפגוע במידה מסוימת באפשרות שיקומו הכלכלי של המשיב (אף שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת לעניין זה), וגם אם אניח כי ישנם נושים מסוימים אשר מעדיפים כי לא יינתן צו לפתיחת הליכים, הרי שדומני כי באיזון בין האינטרסים של המשיב לבין זכויותיהן של המבקשות כנושות, גוברות זכויותיהן של אלה האחרונות.

אשר על כן, ובשל מכלול הטעמים המפורטים לעיל, התוצאה היא כי הבקשה למתן צו פתיחת הליכים מתקבלת.

בד בבד עם הגשת העירעור, עתר המערער במעמד צד אחד בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית-המשפט קמא וכן בבקשה להוספת ראיות בעירעור.

נקודת המוצא לדיון הנה כי לטובת המשיבה 1, חברת א.י.מ. חברה קבלנית לבניין והשקעות בע"מ (להלן: "החברה") (שהמערער והמשיבות 2-3 (אחיותיו) הם בעלי מניות בה), קיים פסק בוררות המחייב את המערער בהשבת כספים לחברה בסך של 1,328,000 ₪ ואשר ניתן עוד ביום 5.9.2018 (להלן: "פסק הבוררת") (נספח 13 לערעור ובו נספח 12), וכי ביום 12.10.2020 אושר פסק הבוררות על-ידי בית-המשפט לעינייני מישפחה ובקשת רשות ערעור על אישור פסק הבוררות נדחתה ביום 6.1.2021 (ברע"ב (מחוזי ת"א) 35635-11-20).

...

בפניי ערעור על החלטת בית-המשפט השלום תל-אביב יפו (כב' השופט ר' גולדשטיין) מיום 14.4.2023 בתיק חדל"פ 19365-04-23 (להלן: "החלטת בית-המשפט קמא"), במסגרתה נעתר בית-המשפט קמא לבקשת המשיבות, נושות של מר מרדכי מנוצ'הרי (להלן: "המערער") והורה על מתן צו לפתיחת הליכים כנגד המערער בהתאם להוראת סעיף 109(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").

בהתחשב בשיעור חובותיו של המערער לחברה ולמשיבות, וכן בחובותיו לעיריית בת-ים שלשיטתו עומדים על סך של כ-1,150,000 ₪ (סעיף 8 לערעור), אין די בנכסיו של המערער כדי לפרוע את כלל התחייבויותיו ואין בראיות החדשות אותן מבקש לצרף כדי לשלול מסקנה זו. מכל מקום, כאמור לעיל הנטל לסתור את חזקת חדלות הפירעון בעניינו של המערער מוטל עליו.

עוד עולה מנספח זה כי ביום 20.4.2023 נעתר בית-המשפט קמא לבקשת הנאמן שמא תסוכל האפשרות לעתור בבקשה לביטול פעולת העברת המניות בחברה בהתאם להוראות סעיפים 220-221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נספח 3 לבקשה לעיכוב ביצוע, בעמ' 61).

יובהר כי יש בדברים כדי לעלות תהיות בנוגע לפעולות שנעשו על-ידי המערער בטרם נקלע להליך חדלות פירעון, ודי בצורך לבררם כדי להביא לדחיית טענותיו בדבר היעדר תוחלת בניהול הליכי חדלות פירעון כנגדו ויתר טענותיו כי הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב. אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור ובתוך כך על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע והבקשה להוספת ראיות חדשות.

בבית המשפט העליון רע"א 7954/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: אחים פתחי חברה לבניה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ 2. קו-מהנדס בונה בע"מ 3. בני זוהדי אבו שקרה 4. אלפא אגרגטים ובטון בע"מ 5. חומרי ביניין אלרוחה בע"מ 6. בלוק טק בע"מ 7. מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ 8. כרומגן שער העמקים בע"מ 9. סאג'י טיבי 10. מלכה זוהר 11. פורמאלי מע"מ חדרה 12. בנק לאומי לישראל בע"מ 13. גלרי סוויס בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 15.9.2023 בת"א 28914-05-23 שניתנה על ידי כב' השופט י' פרידמן תאריך הישיבה: ה' בטבת התשפ"ד (17.12.2023) בשם המבקשת: עו"ד יובל אדלר בשם המשיבה 1: עו"ד דני גולדנברג ][]החלטה

במוקד הסיכסוך בין הצדדים – חוב של המבקשת כלפי המשיבה 1 בגין פסק בורר מיום 30.3.2022 שחייב את המבקשת לשלם למשיבה 1 סכום של כ-6 מיליון ש"ח. לאחר שאושר פסק הבורר על ידי בית המשפט, ולבקשת המשיבה 1, הוטלו ביום 1.11.2022 עיקולים על כספים וזכויות של המבקשת אצל מחזיקים שונים (ת"א 24139-04-22).

ביום 11.5.2023 ניתן צו אירעי במעמד צד אחד לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד סכום של 7 מיליון ש"ח (שבאותה עת היה סכום החוב המעודכן בתיק ההוצאה לפועל); וסכום נוסף של 200,000 ש"ח להבטחת ניזקי המשיבה 1.

...

במסגרת הודעתה מיום 25.12.2023, הבהירה המבקשת כי סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל נכון להיום עומד על סך של 8,057,483 ש"ח. משכך, ובהתאם לאמור לעיל, אני קובעת כי ככל שהמבקשת תגדיל את הסכום שמופקד נכון להיום בקופת בית המשפט המחוזי (7,200,000 ש"ח) כך שישתווה לסכום עליו עומד החוב העדכני בתיק ההוצאה לפועל – יהיה מקום להורות על ביטול העיקולים שהוטלו על נכסיה.