מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות לערער על תחולת סעיף 50 לחוק חוזה הביטוח במקרי מוות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

התובעים הגישו תביעה זו, לתשלום בסך 78,747 ₪, תקבולים בגין פוליסת ביטוח חיים ע"ס 50,000 ₪ נכון ליום 1.10.2008, שהוציאה הנתבעת למנוח, בהתאם לחוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981 ( להלן: "חוק הביטוח").
נפסק כי בסעיף 18 לחוק ההתיישנות אין כדי לסייע ליורש, שכן: "המועד בו נסבה הזכות בדרך ירושה, כאמור בסעיף 18 לחוק, היא מועד פטירתו של המנוח... ...ולא המועד בו ניתן צו הירושה, שהרי עיזבונו של אדם עובר ליורשיו כבר במותו, כפי שנקבע בסעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, וצו הירושה הוא דקלראטיבי בלבד...". בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון בעיניין א"ב, ונדונה במסגרת עניין פלוני (בע"מ 1076/13 פלוני נ' פלוני, (16/07/2015)), נדחתה, אם כי ללא דיון לגופה של הסוגיה.
בעניינינו, הפוליסה כלל לא נכנסה לתוקף, ולכן אין תחולה לסעיף האמור, כפי שנקבע בעיניין דוד מור: "...תוקף תעודת הביטוח שהונפקה למוֹר, הותנה בתשלום הפרמיה. מדובר בהצעה גרידא, שלא התגבשה לכדי חוזה ביטוח מחייב. קיבול הצעה שכזו נעשה באמצעות תשלום דמי הפוליסה. משלא שילם מוֹר את דמי הפוליסה, החוזה לא היתבטל, אלא - לא נכרת. אין איפוא לערעור דנן ולסעיף 15(א) דבר במשותף. בראשון מדובר בכריתת חוזה ביטוח, והשני עוסק בביטולו. אם לא נאמר כן, יווצר מצב שבו יוכל אדם לפנות לחברת ביטוח ולזכות בביטוח חובה לרכב בחינם למשך ימים ארוכים ..." (שם, פסקה 16 לפסה"ד).
בית המשפט קבע בהילכת חכים כדלקמן: "... עלינו לבחון האם היתקיימו במקרה שבפנינו שני התנאים המצטברים, בהיעדרם לא ניכנס חוזה הביטוח לתוקף. התנאי הראשון הוא אישור הצעת הביטוח - אין ספק כי תנאי זה היתקיים, שכן ביום 21.4.98 אישרה המשיבה את הצעת הביטוח. התנאי השני הוא תשלום הפרמיה הראשונה במלואה- תנאי זה היתקיים אף הוא שכן במועד החתימה על ההצעה, קרי ביום 3.4.98, חתמה אשת המערער על הרשאה לחיוב חשבונה בבנק... ...הינה כי כן, מצאנו כי היתקיימו במקרה דנן שני התנאים המצטברים לצורך כניסת חוזה הביטוח לתוקף ביום 1.4.98 - אישור הצעת הביטוח ותשלום מלוא הפרמיה – די בכך כדי לקבוע כי במועד התאונה, היינו ביום 6.4.98, היתה הפוליסה בתוקף וממילא היה כסוי בטוחי לתאונה..." (שם, פסקות 14-15 לפסה"ד).
...
נוכח כל האמור לעיל, בהתאם להלכה הפסוקה ברור שהפוליסה נכנסת לתוקפה אך ורק עם מילוי הטפסים וביצוע התשלום.
סיכומו של דבר ראשית נקבע, כי התביעה התיישנה בחלוף שלוש שנים יום מותו של המנוח, או לכל המאוחר שנה מצו הירושה (אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות, שבענייננו כבר חלפה).
נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) מיום 11/06/18 בת"ק 68721-06-18 (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתו הורה בית משפט קמא על מחיקת תביעה שהגיש המבקש בשל העידר סמכות עניינית לידון בתביעה.
המבקש, הנו נכה סיעודי אשר מיתקיים מקיצבת ביטוח לאומי וגילו מעל 90, הגיש תביעה כנגד עריית חדרה (להלן: "המשיבה"), בטענה כי המשיבה גבתה ממנו כספים ביתר עבור תשלום ארנונה, לאחר שלא אישרה לו הנחה מאקסימאלית אליה לטענתו הוא זכאי בהיותו אזרח ותיק.
המשיבה טענה כי מי שזכאי להנחה בארנונה מכוח חוק האזרחים הותיקים, תש"ן-1989 וחוק ההסדרים במשק המדינה, תשנ"ג-1992 הם ההורים המבוגרים בלבד, כך שכיום ומעת פטירתה של אשת המבקש, המבקש הוא היחיד שזכאי להנחה.
עוד נקבע כי המונח "על פי כל דין" בסעיף (א) לתוספת הראשונה לחוק האמור, נועד להרחיב את תחולת הסעיף לסוגי ארנונות שונות, אם לפי מהותם הם ארנונה.
המבקש צירף לבקשת רשות העירעור נספח שכולל פירוט של פעולות לא חוקיות שבוצעו לטענתו על ידי המשיבה, לרבות: זיוף שביצעה פקידה של המשיבה בחוזה השכירות, על דרך הוספת שם הבן כשוכר; ביצוע רישום של המחזיקים בנכס על שמות אישתו של המבקש, הגב' חיה מושאילוב ז"ל ומר ישיעיהו מושאילוב (הבן) ברשומי הערייה; גביה שלא כדין של ארונה בשיעור של 50% מההנחה המגיעה לאזרח ותיק, בנגוד לרשום בצו הארנונה של עריית חדרה; סרוב המשיבה לחקור את הפעולה הפלילית של זיוף עותק חוזה השכירות; סרוב המשיבה לטפל בהשגות שהגיש המבקש ביחס לשנים 2011-2018 בנושא חיוב הארנונה ואי העברת עניינו לועדת ההנחות.
במקרה הנידון, מדובר למעשה בתביעה שהגיש המבקש כנגד החלטת הרשות – עריית חדרה, שהפסיקה לאשר למבקש את ההנחה המאקסימאלית בארנונה לה הוא זכאי בהיותו אזרח ותיק, וזאת על רקע טענת המשיבה כי בבית המגורים שבגינו מקבל המבקש כיום הנחה חלקית, בשיעור של 50%, גר גם בנו של המבקש, יחד עם משפחתו, כאשר הבן אינו זכאי להנחה.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק בית משפט קמא, ומתוקף סמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בתשובת המשיבה.
סיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עדי הדר) מיום 14/7/19 בת.א. 57020-09-17.
ההליך הקודם שבין הצדדים: הבנק תבע את המבקשת ואחיה אמיר גרינפלד בת.א. 63679/06 כיורשי אמם המנוחה גרינפלד צביה ז"ל (להלן: "המנוחה") שנפטרה ביום 1/10/00 וזאת בגין חוב שהצטבר בחשבון המנוחה שעמד על סך 227,967 ₪ (נכון ליום הגשת כתב תביעה מתוקן ביום 16/3/09).
נקבע כי בהיעדר הסבר עינייני לחדלון של הבנק בכל הקשור למימוש המשכנתא במשך 5 שנים, הבנק הפר את חובתו לעשות שימוש בזכות בדרך מקובלת ובתום לב גם מכוח סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973.
ג) בתשובה לתגובה נטען, כי חל בענייננו במובהק מעשה בי דין והשתק פלוגתא: (1) בשני ההליכים נדונה אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים - האם החוב לבנק היה של העיזבון או של מי מהנתבעים.
ב) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו, מבלי לסלק ההליך על הסף וראה לעניין זה רע"א 2387/01 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לישכת סוכני ביטוח בישראל (26/12/13) – סעיף 4, וכן החלטת כב' השופטת חיות , ברע"א 5062/16 רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ (ניתן ביום 23/8/16) בסעיף 6,רע"א 8222/18 עריית תל אביב יפו נ' אברהם בכדשן ואח' (25/3/19( פסקה 11 וכן רע"א 6794/18 רחל איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (26/11/18) סעיפים 8-9.
גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן.ראה לעניין זה:רע"א 4729/17 שמעון אליעזר דוד לוי נ' סילביאן אבירג'ל (22/5/18).
...
יש לזכור, כי גם אם אין "מעשה בי דין" או "השתק" אזי בית משפט קמא בפסק דינו יוכל להגיע לאותה מסקנה שהגיע אליה בית משפט בהליך הקודם בעניין הדירה ברחובות.
מסקנה זו תוכל להתקבל לאחר ניהול הליך לגופו ולאו דווקא בשל מעשה בי-דין.
ההחלטה נוסחה באופן ממנו ניתן להתרשם, כי זוהי מסקנה "סופית".לפיכך, מצאתי לנכון להדגיש, כי אני דוחה את בקשת רשות הערעור בהסתייגות ולפיה זו החלטת ביניים אשר ככל שיוברר בסופו של ההליך על ידי הערכאה הדיונית, כי יש לשנותה, ממילא היא תשונה בפסק הדין לסיכום: א) לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית כפוף להסתייגותי בסעיף 9 ד' להחלטה.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע, כי עם התרת הנישואין או עם פקיעתם עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – )1( נכסים שהיו למי מבני הזוג ערב הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; )2( גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל ניזקי גוף או מוות; )3( נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
בקשת רשות העירעור שהוגשה על ידי האישה נדחתה על ידי בית המשפט העליון (ר' בע"מ 12 .
דברים אלה מקבלים משנה תוקף בנסיבות המקרה דנן לאור העובדה כי המומחה העיד שהגמולים ששולמו על ידי חברת הביטוח עבור הזכויות הפנסיוניות של הנתבע שולמו בנוסף לקיצבה ולא נוכו מהסכום החודשי שמקבל הנתבע בגין אובדן הכנסה.
התשלום ניכנס תחת ההגדרה של פנסיה מוקדמת בסעיף 345 ב(א) לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, תשנ"ה - 1995: "בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלק.
בררת המחדל המשפטית אשר מבקשת לאזן את זכויות הפנסיה המוקדמת, מיתעלמת כאמור מהבעייתיות הנוצרת במצב דברים שכזה ומורה על חלוקת כספי הפנסיה בין הצדדים כפי חלקו של כל צד. במסגרת תמ"ש (מישפחה קריות) 4420/01 (לא פורסם) והערעור אשר הוגש עליו, דנו בתי המשפט בסוגיית חלוקת זכויות בפנסיה מוקדמת.
( השתוף, על בני הזוג (לשעבר) שלפניי חל המשטר של איזון משאבים (שכן נישאו בשנת בהקשר זה מקובלת עלי גישתו של כבוד השופט סילמן שלפיה העובדה שעל הצדדים חלות הוראות חוק יחסי ממון, אינה גורעת מהאפשרות ליצור צדק ושויון בין הצדדים, בין היתר על ידי החלת הילכת פרידמן (על פי התאמתה).
...
בהינתן שלנתבע הכנסה בגובה כ - 11,800 ₪ נטו בחודש ואילו לתובעת הכנסה בגובה כ - 13,000 ₪22 נטו בחודש, הרי שאם התובעת תשלם לנתבע 45.8% מקבצה זו (השיעור להעברה על פי חוות דעת המומחה), תישאר התובעת עם הכנסה של כ - 7,046 ₪ לחודש בעוד שהנתבע יישאר עם הכנסה של 17,754 ₪ לחודש.
2) לחוק יחסי ממון 7 ) על כן במצב דברים זה, אני סבורה כי מן הראוי לעשות שימוש בסעיף ולהשוות את מעמד הכנסותיהם של התובעת והנתבע כך שעד שתגיע התובעת לגיל פרישה ותחל לקבל את הפנסיה החודשית שלה מחברת ____, לא יבוצע איזון בין הצדדים במקורות הכנסותיהם השוטפות, הן בהכנסותיו של הנתבע והן בפנסיה המוקדמת של הנתבעת וכל אחד מהם יוותר עם הכנסותיו שלו.
הוראות אופרטיביות לאור כל האמור לעיל אני מורה למומחה לעדכן את חוות דעתו כדלקמן: לתקן את הטעויות האריתמטיות שנפלו בחוות הדעת, כפי שעלו בחקירתו בבית המשפט; לערוך חישוב שיקבע את חלקה של התובעת בגמולים לפנסיה שצבר הנתבע והופרשו לטובתו על ידי חברות הביטוח מכוח פוליסת אובדן כושר השתכרות שברשותו; לערוך חישוב שיקבע את חלקו של הנתבע בפנסיה של התובעת אך ורק החל ממועד פרישתה לפנסיה; לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, יהיו רשאים ב"כ הצדדים – ככל שיבקשו זאת, לשלוח שאלות הבהרה למומחה בהתאם לתקנות, ובהתאם לעמדתם ייקבעו המשך ההליכים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקשים טוענים כי הסעיף מעורר שתי סוגיות עקרוניות אשר מצדיקות מתן רשות ערעור "בגילגול שלישי": 1) היחס בין החריג לבין הוראותיו של סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: החוק), אשר קובע פטור ממתן תגמולים כאשר מקרה הביטוח נגרם בכוונה על ידי המבוטח (להלן: הסוגיה הראשונה); 2) היחס בין החריג לבין הוראותיו של סעיף 50 לחוק, אשר קובע כי תגמולי ביטוח חיים ישולמו גם במקרה של מוות כתוצאה מהתאבדות, אם החוזה נחתם שנה או יותר לפני הארוע (להלן: הסוגיה השנייה).
כמו כן, אין צורך להדרש לסוגיה השנייה שהעלו המבקשים – שכן שאלת היחס בין החריג לבין סעיף 50 לחוק תתעורר רק אם אקבע, בנגוד לעמדתו של בית משפט קמא, כי הארוע מושא הבקשה מהוה "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה; וכי הפוליסה נכנסת תחת הוראותיו של סעיף 54(א) לחוק, אשר מחיל על ביטוחים סיעודיים את הוראות סעיף 50 לחוק, ולא תחת הוראותיו של סעיף 54(ב) לחוק, אשר נימנע מלהחיל את הוראות סעיף 50.
...
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
לשיטתי, סוגיות אלו אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו