לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים צ' צפת, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) (להלן: בית משפט קמא) אשר ניתן ביום 27.10.2022 בע"א 52596-03-21, במסגרתו היתקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום הרצליה (השופט ג' הס) (להלן: בית משפט השלום), אשר ניתן ביום 25.2.2021 בת"א 45628-03-19, ואשר בגדריו סולקה על הסף תביעת המשיבה מחמת חוסר סמכות עניינית.
(1) הנכס שבשלו נידרש התשלום אינו מצוי באיזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השמוש בו;
(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;
(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג – שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.
יודגש בהקשר זה, כי הוראת סעיף 3(ב) לחוק הערר, אשר מוציאה מסמכותו של מנהל הארנונה הכרעות בטענות בדבר אי-חוקיות בהטלת הארנונה, מחריגה מגדרה את כל המקרים בהם טענת אי-החוקיות כאמור "רוכבת" על טענה בדבר סיווג שגוי של נכס או על טענה אחרת המנויה בסעיפים 3(א)(1), 3(א)(2) ו-3(א)(3) לחוק הערר.
בבואו להחליט בדבר הפעלת סמכותו כאמור, בית המשפט חייב לבחון האם מדובר במקרה בעל חשיבות עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין, שכן אז הרשות להעלות טענות בפני הערכאות השיפוטיות תנתן ביתר קלות.
...
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
פסק הדין קמא נטוע אפוא בעובדותיו הפרטיקולריות – ויש לומר, חריגות – של המקרה דנן ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דין זה איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
אולם, בית המשפט המחוזי קבע כי המקרה שבו עסקינן – לאור נסיבותיו המיוחדות – ראוי להפעלת החריג למתווה שבחוק הערר; ולפי אמות המידה אשר נקבעו בהלכת חניון חיפה (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (13.7.1982)), קביעה פרטיקולרית כאמור אינה פתוחה לדיון "בגלגול שלישי".
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
