על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט השלום בתיק ע"ר 42046-10-12 אשר נדון בפני כב' השופט ז. סאלח שאמנם איפשר את ביטול פסק הדין אך בתנאים מכבידים יותר.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (רע"א 20873-07-13) שנדונה בפני כב' השופט מנחם רניאל אשר קיבל את הבקשה ואת העירעור ודחה את הבקשה לביטול פסק הדין.
בדיון שהתקיים כאמור במעמד התובע בלבד ביום 12.2.17, העלתי בפני התובע את השאלה, האם המעשים הנטענים כנגד הנתבעים אינם חוסים תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), הקובע:
לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
5) פירסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פירסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;
בתגובה טען התובע כי התביעה אינה רק בגין לשון הרע, אלא בגין הקנוניה שביצעו הנתבעים יחדיו, ובנוסף כי המירמה והקנוניה בוצעו לפני הדיון בבית המשפט, וזאת כאשר הנתבעים עצמם אינם צד בהליך האחר "והם הגישו את מעלליהם ומעשיהם לקרובי מישפחת הנתבע 1 ולא ישירות לביהמ"ש ולא במסגרת מתן עדות בפני השופט".
טענות אלו של התובע אינן מקובלות עלי.
בשולי הדברים אציין, כי אילמלא לא היתה ממילא התביעה מגלה עילה, היה מקום למוחקה, שכן השאלה האם היה אמת בדברים שנאמרו בקלטת, תלויה ועומדת להוכחות בבית משפט השלום בעכו וטרם הוכרעה, ועל כן ממילא לא היה מקום להגשת התביעה בשלב זה.
כך או כך, כאמור, גם אילו היה פסק דין חלוט שהיה קובע כי אכן נעשתה קנוניה ומזימה כטענת התובע, היה דין התביעה להדחות לגופה, וכך אני מורה.
...
בפסק הדין נקבע שאין בתמלילים כדי לשנות את המסקנה כי המנוח ידע על כתב התביעה ועל פסק הדין המקורי, כפי שנקבע בהליכים הקודמים וכי אף הסכם הפשרה הוא אותנטי.
משכך, המסקנה המתחייבת הינה כי קלטות אלה גם אם נערכו קודם המשפט חוסות הן תחת הגנת ההליך המשפטי.
בנסיבות האמורות דין התביעה להידחות.
בשולי הדברים אציין, כי אלמלא לא היתה ממילא התביעה מגלה עילה, היה מקום למוחקה, שכן השאלה האם היה אמת בדברים שנאמרו בקלטת, תלויה ועומדת להוכחות בבית משפט השלום בעכו וטרם הוכרעה, ועל כן ממילא לא היה מקום להגשת התביעה בשלב זה.
כך או כך, כאמור, גם אילו היה פסק דין חלוט שהיה קובע כי אכן נעשתה קנוניה ומזימה כטענת התובע, היה דין התביעה להידחות לגופה, וכך אני מורה.
