מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות לערער על החלטות בית משפט השלום בעכו בתביעת לשון הרע

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט השלום בתיק ע"ר 42046-10-12 אשר נדון בפני כב' השופט ז. סאלח שאמנם איפשר את ביטול פסק הדין אך בתנאים מכבידים יותר.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (רע"א 20873-07-13) שנדונה בפני כב' השופט מנחם רניאל אשר קיבל את הבקשה ואת העירעור ודחה את הבקשה לביטול פסק הדין.
בדיון שהתקיים כאמור במעמד התובע בלבד ביום 12.2.17, העלתי בפני התובע את השאלה, האם המעשים הנטענים כנגד הנתבעים אינם חוסים תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), הקובע: לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי – 5) פירסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פירסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור; בתגובה טען התובע כי התביעה אינה רק בגין לשון הרע, אלא בגין הקנוניה שביצעו הנתבעים יחדיו, ובנוסף כי המירמה והקנוניה בוצעו לפני הדיון בבית המשפט, וזאת כאשר הנתבעים עצמם אינם צד בהליך האחר "והם הגישו את מעלליהם ומעשיהם לקרובי מישפחת הנתבע 1 ולא ישירות לביהמ"ש ולא במסגרת מתן עדות בפני השופט". טענות אלו של התובע אינן מקובלות עלי.
בשולי הדברים אציין, כי אילמלא לא היתה ממילא התביעה מגלה עילה, היה מקום למוחקה, שכן השאלה האם היה אמת בדברים שנאמרו בקלטת, תלויה ועומדת להוכחות בבית משפט השלום בעכו וטרם הוכרעה, ועל כן ממילא לא היה מקום להגשת התביעה בשלב זה. כך או כך, כאמור, גם אילו היה פסק דין חלוט שהיה קובע כי אכן נעשתה קנוניה ומזימה כטענת התובע, היה דין התביעה להדחות לגופה, וכך אני מורה.
...
בפסק הדין נקבע שאין בתמלילים כדי לשנות את המסקנה כי המנוח ידע על כתב התביעה ועל פסק הדין המקורי, כפי שנקבע בהליכים הקודמים וכי אף הסכם הפשרה הוא אותנטי.
משכך, המסקנה המתחייבת הינה כי קלטות אלה גם אם נערכו קודם המשפט חוסות הן תחת הגנת ההליך המשפטי.
בנסיבות האמורות דין התביעה להידחות.
בשולי הדברים אציין, כי אלמלא לא היתה ממילא התביעה מגלה עילה, היה מקום למוחקה, שכן השאלה האם היה אמת בדברים שנאמרו בקלטת, תלויה ועומדת להוכחות בבית משפט השלום בעכו וטרם הוכרעה, ועל כן ממילא לא היה מקום להגשת התביעה בשלב זה. כך או כך, כאמור, גם אילו היה פסק דין חלוט שהיה קובע כי אכן נעשתה קנוניה ומזימה כטענת התובע, היה דין התביעה להידחות לגופה, וכך אני מורה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט רז נבון) מיום 4/2/2021 בת.א. 7899-02-21 במסגרתה נדחה בקשת המבקש – התובע למתן צו עשה זמני שיורה על הסרת פרסומים נגדו.
עסקינן בתביעת לשון הרע שהגיש המבקש נגד הנתבעים בסך 250,000 ₪ בגין פרסומים שפורסמו ביחס אליו המייחסים לו מעשי נוכלות ובצוע הונאת פירמידה.
ראה לעניין זה למשל: רע"א 6985/16 אבראהים חיזבון נ' אחמד מוחמד עווארד ואח' (3/11/16) רע"א 7527/16 גלית לוי נ' ביילה קמפל (9.11.16); רע"א 5223/15 מזרחי נ' עו"ד ורסני לי (10.8.15); רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון (4.5.11); רע"א 1864/13 אשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ (10.4.13), רע"א 9123/07 מעייני נ' עכו ביי בע"מ (30.10.07); רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (15.5.97).
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) על פי ההלכה הפסוקה, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעת הערכאה הראשונה בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני, למעט במקרים חריגים.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט אריאל צימרמן) מיום 18/7/19 בת.א. 55165-06-19 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים למתן סעדים זמניים אגב תביעת לשון הרע.
ראה לעניין זה למשל: רע"א 6985/16 אבראהים חיזבון נ' אחמד מוחמד עווארד ואח' (3/11/16) רע"א 7527/16 גלית לוי נ' ביילה קמפל (9.11.16); רע"א 5223/15 מזרחי נ' עו"ד ורסני לי (10.8.15); רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון (4.5.11); רע"א 1864/13 אשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ (10.4.13), רע"א 9123/07 מעייני נ' עכו ביי בע"מ (30.10.07); רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (15.5.97).
...
כמו כן נומק, מדוע אין מקום להיעתר לבקשה לגופה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) על פי ההלכה הפסוקה, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעת הערכאה הראשונה בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני, למעט במקרים חריגים.
משלא התייצבו המבקשים לדיון וממילא לא התאפשרה חקירתם הנגדית, בדין נקבע כי כבר מטעם זה דין בקשתם להידחות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקשת רשות העירעור שבפניי היא על החלטת בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופט א. קאופמן) מיום 6.12.20 ב-ת"א 16188-11-18 (במאוחד עם ת"א 32439-04-19), לפיה חויבו המבקשים-התובעים להפקיד ערובה ע"ס 25,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב בתובענה.
לאחר שבוצעה מכירת הנכס חזרו המבקשים לחו"ל. המשיב, וכן הנתבע מס' 1, עו"ד וסים שחאדה, ייצגו את המבקשים בשני הליכים משפטיים: תביעה לפינוי בבית משפט השלום בעכו לפינוי בית מגוריהם בחיפה (תא"ח 45338-09-16) שהסתיים בהסכמה ביום 14.11.16 בפנוי השוכרת, וכן ה"פ 19404-01-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה שהסתיים במרץ 2017 בדחיית תביעתה של התובעת (שם) כנגד המבקשת.
בנוסף הגיש המשיב כנגד המבקשים ב-ת"א 32439-04-19 (המתנהל במאוחד עם התביעה שהגישו המבקשים) תביעה לאכיפת הסכם שכ"ט עו"ד על סך 310,000 ₪ בתוספת מע"מ (מרכיב התביעה שעניינו לשון הרע נמחק בפסק דין מיום 21.6.20).
...
לפיכך, אני מקבל את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים ודן בה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על-פי הרשות שניתנה, וזאת לפי תקנה 410 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 149(2)(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
הערעור מתקבל בזאת חלקית, ואני מעמיד את סכום הערובה שעל המבקשים להפקיד להבטחת הוצאות המשיב על סך של 7,500 ₪, וזאת חלף סכום הערובה שקבע בית משפט קמא.
הואיל והערעור התקבל חלקית, אני מורה שבערכאה זו יישא כל צד בהוצאותיו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא: זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בעכו, בת.א 42424-12-14 (להלן: "התביעה") מיום 01/03/15 (להלן: "ההחלטה הראשונה") ומיום 21/12/14 (להלן: "ההחלטה השניה").
משכך, במקרה דנן לטעמי משמעלה בקשת המבקשים בבית המשפט קמא לסילוק על הסף דורש בירור עובדתי די בכך להצדיק החלטת בית המשפט קמא, משטוען המשיב כי תביעתו מושתת על עילות נזקיות בצד עילות על פי חוק איסור לשון הרע, ומשנטען כי עובר להשגת ההסדר שהוביל לסיום ההליך הקודם בין הצדדים בדחייה ללא צו להוצאות לא ויתר המשיב על זכאותו לתבוע בעתיד את המבקשות יש לברר טענות עובדתיות אלו ואין מקום להיעתר לבקשה סילוק על הסף.
...
משכך, במקרה דנן לטעמי משמעלה בקשת המבקשים בבית המשפט קמא לסילוק על הסף דורש בירור עובדתי די בכך להצדיק החלטת בית המשפט קמא, משטוען המשיב כי תביעתו מושתת על עילות נזקיות בצד עילות על פי חוק איסור לשון הרע, ומשנטען כי עובר להשגת ההסדר שהוביל לסיום ההליך הקודם בין הצדדים בדחייה ללא צו להוצאות לא ויתר המשיב על זכאותו לתבוע בעתיד את המבקשות יש לברר טענות עובדתיות אלו ואין מקום להעתר לבקשה סילוק על הסף.
סיכום: לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקשות ישלמו הוצאות המשיב בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו. כספים שהופקדו בקופה על ידי המבקשות יועברו למשיב באמצעות בא כוחו לכיסוי הוצאות שנפסקו בהחלטה זו, והיתרה תושב למפקידה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו