הבקשה לצרוף הנתבעים הנוספים אינה כטענת התובעת בשל המענה לצוי העיקול, אלא נובעת מטענות שהעלתה פי סי מדיקל בכתב הגנתה והחורצות את גורלה של התביעה לפיהן: אין חוזה בין הצדדים; כתב ההיתחייבות אינו מיסמך מחייב; כתב ההיתחייבות בוטל על ידי הסכם שנחתם מול סל"א; סל"א לא צורפה כבעלת דין לתביעה; התובעת אינה רשאית לשווק, ו- פי סי מדיקל אינה רשאית לרכוש את החיסונים מושא כתב ההיתחייבות וזאת נוכח איסור מפורש בדין, טענות שאף הועלו בבקשה לסילוק התביעה על הסף.
בפסק הדין בעיניין ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (04.04.2021) (להלן: עניין רמתיים) היתייחס בית המשפט לתיקון כתבי טענות על פי התקנות החדשות אל מול התקנות הישנות וציין את הדברים הבאים :
"אציין כי התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת "לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (תקנה 46(א) לתקנות החדשות).
...
המסגרת הנורמטיבית
"כידוע, לבית המשפט שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר "בכל עת" לבקשות לתיקון כתבי טענות, "בדרך ובתנאים הנראים צודקים" לשם הכרעה "בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וכן תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018).
מן הכלל אל הפרט
לעניין הבקשה לשינוי זהות הנתבע 2, ואף נוכח טענות המשיבים באשר לזהותו הנכונה של הנתבע, אזי אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי זהות הנתבע תשונה מהמרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי ל- תאגיד הבריאות ליד המרכז הרפואי תל אביב (ע"ר), מס' 580007102.
סוף דבר
אני מקבלת את בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה.