בקשת צו מניעה זמני לאכיפת הסכם אי תחרות

אני סבור כי דרדלוקס הניחה בבקשתה את הבסיס הראייתי הנידרש לצורך מתן צו מניעה זמני, המוכיח לכאורה כי העין השלישית הנה רשת המתחרה במישרין עם דרדלוקס בפלח השוק של בגדים בסגנון "שאנטי", וזאת כעולה בין היתר מכתב ההגנה שהוגש על ידי העין השלישית עצמה בהליך אחר שבו היא טענה בעצמה כי דרדלוקס הנה מתחרה ישירה שלה, וכן מהשוואת פרטי הביגוד של שתי החברות שנעשתה על ידי מעצבת מטעם דרדלוקס.

לאור האמור, ניתן לכאורה לקבוע כי עלה בידי דרדלוקס להניח תשתית לכאורית לכך שצו המניעה המבוקש על ידה בנוגע למכירת בגדי העין השלישית בחנות, נועד למנוע הפרה צפויה של התחייבות מפורשת של אי תחרות שעליה חתם קדם בהסכם.

אלא שבכתב התביעה מבקשת דרדלוקס לאכוף את תנית אי התחרות כמות שהיא דהיינו ללא כל הגבלת זמן, והגבלה זו על פניה נראית כבלתי סבירה גם במערכת היחסים החוזית של הצדדים , במיוחד כאשר ב"כ דרדלוקס עצמו מאשר במכתב ההתראה שהטעייה הצפויה היא רק לתקופה ראשונה.

סכויי התובענה – צו מניעה קבוע כנגד שימוש ברשימת לקוחות גם בקשתה של דרדלוקס למתן צו מניעה קבוע שיאסור על קדם לעשות שימוש ברשימת לקוחותיה של דרדלוקס, מבוססת על אותה תניה חוזית של סודיות ואי תחרות האוסרת באופן גורף וללא הגבלת זמן כל שימוש של קדם במידע או סודות שהגיעו לידיו במהלך ההיתקשרות.

...

לאור כל האמור, אני סבור כי גם על פי ההנחה המיטיבה ביותר עם דרדלוקס כל שניתן לאמר יהיה כי כפות המאזניים של "מאזן הנוחות" מאוינות והנזק שייגרם לדרדלוקס באם לא יינתן הצו המבוקש, שקול לנזק שייגרם לקדם באם יינתן הצו, אך כאמור דרדלוקס נדרשה להוכיח אף לצורך מתן צו מניעה קצר מועד כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה ובנטל זה היא לא עמדה.

סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: אני דוחה את בקשת דרדלוקס להוצאת צו מניעה זמני שיאסור על קדם למכור בחנות מוצרים של העין השלישית.

במקביל, ולצורך מניעת הטעיה אפשרית, אני מורה לקדם לתלות בחזית החנות, לא יאוחר מיום 6.6.21 ועד ליום 15.8.21 שלט בגודל סביר, שבו יצוין כי "חנות דרדלוקס העתיקה את מקומה לכתובת...". בנוסף,אני נותן בזאת צו מניעה זמני חלקי, ברוח ההצעה שהועלתה על ידי בדיון, ולפיו יאסר על קדם, לעשות עד ליום 15.8.21 כל פעולה יזומה של שיווק החנות ומוצריה ללקוחות שנכללו ברשימות הלקוחות שהעבירה דרדלוקס לקדם מעת לעת לצורך הזמנתם לחנות בתאריכי ימי ההולדת שלהם (כמפורט בסעיף 5(ד) למכתב נספח 5 לבקשה), או בכל רשימת לקוחות אחרת שהעבירה דרדלוקס לקדם.

זוהי בקשה לצוו מניעה זמני, שמטרתו לאכוף את הוראותיו של חוזה שכירות אשר נכרת בין התובעת (להלן: "מנחת עדן") לנתבעת 1 (להלן: "נעימי") ביום 16.11.2016 (להלן: "החוזה"), ולפיו תמנע נעימי מלהשכיר לנתבעת 2 (להלן: "בוטיק האופה") מקרקעין אשר שמשו בעבר עסק הקרוי "קפה ג'ו" (להלן: "חנות המחלוקת").

בקשתה לצוו המניעה הזמני במעמד צד אחד בנושא זה נדחתה בהחלטה מיום 12.9.2022, מכיוון שלא הניחה את דעת בית המשפט כי עילת התביעה מבוססת במידה המספקת להצדקת מתן צו מניעה במעמד צד אחד בשלב כה מוקדם של הדיון בעילה זו, וכי מאזן הנוחות לא נוטה לטובת מנחת עדן, ככל שמדובר בחשש לנזק כספי בשל הפרת תנית הגבלת תחרות שתוביל, לכאורה, לפגיעה בהכנסותיה של מנחת עדן.

הפרתו הלכאורית של החוזה איננה חוסר תום־לב, אלא היא־היא השאלה במחלוקת, ויורדת לשורש קיומה של עילת תביעה ולא לתום־לבם של הצדדים.

...

ראוי להביא בחשבון כי מדובר באותו פער עמום ובקושי נתפס בין עסק אשר ממילא מורשה לבצע "הפעלת בית מאפה ו/או קונדיטוריה ו/או חנות לממכר לחם ופיתות מכל סוג שהוא" לבין קפה ג'ו. בית המשפט נותר עם טענה שלא נעשה די לבסס אותה – טענה על סכנה ערטילאית שבכוח מפני פגיעה עסקית הנובעת מן הפער זוהי טענה לנזק אשר אם יוכח ניתן לפצות בגינו במסגרת ההליך העיקרי גם מבלי להיעתר לבקשתה המקדמית של מנחת עדן.

לא ניתן לגזור ממכלול הראיות שהוגשו מסקנה לפיה בוטיק האופה הוא אכן בית עסק שעיקר עיסוקו (על השירותים שהוא מציע, סוג המאכלים העיקרי שהוא מוכר ואופי המקום) מעמיד בסכנה את עסקיה של מנחת עדן.

בפסיקה שהובאה כתימוכין לטענה זו, מדובר במקרה בו אחד הצדדים לא הודיע לצד השני על פתיחתו של דוכן מתחרה, ולכן אין המקרה דומה לעניין זה. משכך, לא מצא בית המשפט לנכון לסטות מהחלטתו הקודמת בבקשה למתן סעד זמני ; בעוד שעילת התביעה הוכחה לפי רף ההוכחה (הנמוך) של הצגת ראיות מספקות לכאורה, לא הוכחה נחיצות הסעד הזמני לשם הגשמת הסעד העיקרי ולא הוכח שאי־מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק־ הדין.

בתמצית יצוין כי במסגרת הבקשה לסעד זמני, ביקש המבקש ליתן צו מניעה זמני הקשור עם תנית אי תחרות בהסכם מייסדים בין הצדדים, מתאריך 6.1.2015, מכוחו הוקמה חברה המיתמחה כנטען, במתן שירותים במיקור עבור תעשיית הבריאות והכושר בישראל (הסכם המייסדים, נספח א' לבקשה לסעד זמני).

קדם להליך דנן הליך אחר בבית משפט זה (ה.פ. 28301-10-18) במסגרתו ובין היתר, ביקש המשיב להצהיר כי הסכם המייסדים הנ"ל עומד בתוקפו וכן ביקש לאכוף על המבקש סעיף המתייחס להיפרדות הצדדים, בשל הגעתם למבוי סתום.

...

סבורני כי אף בחינת הסעדים מלמדת כי הסמכות אינה בהכרח נתונה לבית משפט זה ומכל מקום ההליך כפי שהוגש אינו יכול לעמוד.

לאור כל האמור, ואף משלגופו של ענין איני סבור כי התובענה שהוגשה, למצער במתכונתה, יכולה לעמוד או כי היא בסמכותו של בית משפט זה דווקא, הרי שמצאתי להותיר את פסק הדין על כנו.

סוף דבר, הבקשה לקבלת המרצת הפתיחה לתיק, נדחית.

5.16.4 הזכיין מסכים ומאשר עוד, כי לשם הבטחת זכויות החברה, לרבות אלה שבמסגרת סעיף זה, ייחשב הוא כמסכים, מראש, להוצאת צו שפוטי, ובכלל זה צו מניעה, המונע ממנו מלהתחרות בחברה על-ידי פתיחת חומוסיה במושכר, ובכלל זה לפתוח, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, עסק מתחרה, לא כל שכן להפעילו.

תניית אי-התחרות מנוסחת כאמור לעיל באופן רחב; נכללה בה הוראה בדבר תשלום פיצוי מוסכם במקרה של הפרתה (מבלי שיש בכך כדי לגרוע מסעדים אחרים העומדים לרשות המבקשת); נכללה בה הוראה שלפיה המשיבה מסכימה מראש למתן צו מניעה שפוטי לאכיפתה; ונקבע בה כי היא תחול גם במקרה של ביטול או סיום ההסכם.

ברם, משנמצא כי יש למנוע כבר בשלב הדיוני הנוכחי את הפרת תניית אי התחרות, אין חפיפה מלאה לסעדים העקריים שהתבקשו בתביעה, שבמסגרתם התבקש בית המשפט לאכוף, למעשה, על המשיבה את המשך שתוף הפעולה העיסקי בין הצדדים ולכל הפחות את הפעלת מנגנון הסיום הקבוע בסעיף 22 להסכם (אשר אף הוא כרוך בדרגה כזו או אחרת בשיתוף פעולה עסקי בין הצדדים, בקשר עם הליך ההפרדות).

תוצאת הדברים היא כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה, במישרין או בעקיפין, להיות שותף, לעבוד, לייעץ, להפעיל, לפרסם, להיות בעל זכות או אינטרס מכל סוג שהוא וכיו"ב, במישרין או בעקיפין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה במסעדה ו/או דוכן דומה ושאו זהה לקונספט של החברה ו/או כזכיין של רשת מתחרה, וזאת בין אם בנכס מושא ההליך ובין אם בנכס אחר, וזאת למשך 6 חודשים ממועד ביטול ההסכם, ביום 14.2.2024.

...

אשר לשיקול שעניינו מאזן הנוחות: אני סבור, לעניין זה, כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקשת.

אני סבור, כי אי מתן סעד זה כסעד זמני יפגע במבקשת וירוקן למעשה מתוכן את תניית אי התחרות לגביה הוסכם כי הינה התחייבות יסודית בהסכם (ראו סעיף 5.16.6 להסכם).

ברם, בסופו של דבר השתכנעתי כי הנזקים אינם רק כספיים גרידא וכי יש חשש לכאורי ממשי מבחינת המבקשת להמשך פעילותה כרשת מסעדות, מקום בו יתאפשר למשיבה להתחרות בה, חרף תניית אי-התחרות.

5.16.4 הזכיין מסכים ומאשר עוד, כי לשם הבטחת זכויות החברה, לרבות אלה שבמסגרת סעיף זה, ייחשב הוא כמסכים, מראש, להוצאת צו שפוטי, ובכלל זה צו מניעה, המונע ממנו מלהתחרות בחברה, ובכלל זה לפתוח, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, עסק מתחרה, לא כל שכן להפעילו.

תניית אי-התחרות מנוסחת כאמור לעיל באופן רחב; נכללה בה הוראה בדבר תשלום פיצוי מוסכם במקרה של הפרתה (מבלי שיש בכך כדי לגרוע מסעדים אחרים העומדים לרשות המבקשת); נכללה בה הוראה שלפיה המשיבה מסכימה מראש למתן צו מניעה שפוטי לאכיפתה; ונקבע בה כי היא תחול גם במקרה של ביטול או סיום ההסכם.

ברם, משנמצא כי יש למנוע כבר בשלב הדיוני הנוכחי את הפרת תניית אי התחרות, אין חפיפה מלאה לסעדים העקריים שהתבקשו בתביעה, שבמסגרתם התבקש בית המשפט לאכוף, למעשה, על המשיבה את המשך שתוף הפעולה העיסקי בין הצדדים ולכל הפחות את הפעלת מנגנון הסיום הקבוע בסעיף 22 להסכם (אשר אף הוא כרוך בדרגה כזו או אחרת בשיתוף פעולה עסקי בין הצדדים, בקשר עם הליך ההפרדות).

תוצאת הדברים היא כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה, במישרין או בעקיפין, להיות שותף, לעבוד, לייעץ, להפעיל, לפרסם, להיות בעל זכות או אינטרס מכל סוג שהוא וכיו"ב, במישרין או בעקיפין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה במסעדה ו/או דוכן דומה ושאו זהה לקונספט של החברה ו/או כזכיין של רשת מתחרה, וזאת בין אם בנכס מושא ההליך ובין אם בנכס אחר, וזאת למשך 18 חודשים ממועד ביטול ההסכם, ביום 14.2.2024.

...

אשר לשיקול שעניינו מאזן הנוחות: אני סבור, לעניין זה, כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקשת.

אני סבור, כי אי מתן סעד זה כסעד זמני יפגע במבקשת וירוקן למעשה מתוכן את תניית אי התחרות לגביה הוסכם כי הינה הוראה יסודית בהסכם (ראו סעיף 5.16.6 להסכם).

ברם, בסופו של דבר השתכנעתי כי הנזקים אינם רק כספיים גרידא וכי יש חשש לכאורי ממשי מבחינת המבקשת להמשך פעילותה כרשת מסעדות, מקום בו יתאפשר למשיבה להתחרות בה, חרף תניית אי-התחרות.