בקשת צו מניעה זמני לאיסור פניה ללקוחות איסתא

בבקשה זו שלפנינו, מבקשת איסתא ישראל בע"מ (להלן: "איסתא"), למתן צו מניעה זמני כנגד גב' בלה רוזנברג (להלן: "בלה"), וכנגד חברת תלמה נסיעות ותיירות בע"מ (להלן: "תלמה נסיעות"), שיאסור עליהן למשך 12 חודשים, לכל הפחות (ראה סעיף 131 לסיכומי המבקשת), לפנות בדרך כלשהיא למי מ-263 הלקוחות של איסתא שפורטו בנספח 1(ב) לבקשה.

כמובן שאין באמור לעיל בכדי למנוע פנייה של הלקוחות עצמם למשיבות ואין כל כוונה שלא לאפשר ללקוחות המבקשים לרכוש שירותים מהמשיבות לעשות כן. דיון מוקדם בנוכחות הצדדים ובאי כוחם יתקיים ביום 14.06.16 בשעה 13:00.

...

דומה, כי משך חודשי עבודתה האחרונים של בלה באיסתא, היא השקיעה מאמץ מיוחד להעתיק את הפרטים של אותם לקוחות מהמחשב של איסתא ובכך החלה לבנות תשתית של לקוחות עבור הסניף החדש של תלמה נסיעות שנפתח בכרמיאל ונראה לכאורה שלתלמה נסיעות יש ערך מוסף בקבלת אותה רשימה "מן המוכן". מצד אחד שוכנענו, כי נסיבותיו של מקרה זה מצדיקות כבר בשלב לכאורי זה מתן סעד שיצמצם את הפגיעה באיסתא אך יש לבחור באמצעי המינימלי והמידתי כך שלא לפגוע יתר על המידה בחופש העיסוק של המשיבות ובתחרות החופשית.

יחד עם זאת, לא מקובלת עלינו טענת באי כוח המשיבות כי אין לבקשה משמעות כלכלית כלשהי, שלו הדברים היו כך, לא נראה כי המשיבות היו מתנגדות למבוקש.

בנסיבות לכאוריות אלו, שוכנענו כי הדרך הנכונה לאזן כעת בין האינטרס של איסתא לצמצום הפגיעה בה כתוצאה ממעשיה של בלה ומנגד בבחירת האמצעי המינימלי והמידתי שלא לפגוע יתר על המידה בחופש העיסוק של המשיבות ובתחרות החופשית, יש להיעתר לבקשתה של איסתא באופן חלקי, כך שאנו אוסרים על מי מהמשיבות לפנות בעל פה או בכתב למי מהלקוחות ששמותיהם פורטו בנספח 1 ב' לבקשה וזאת עד יום 01.08.16.

לאור האמור, איסתא עתרה למתן צו מניעה זמני כנגד המבקשות, שיאסור עליהן למשך 12 חודשים, לכל הפחות, לפנות בדרך כלשהיא למי מ-263 הלקוחות של איסתא שפורטו בנספח 1(ב) לבקשתה.

בבקשת רשות העירעור נטען, בתמצית, כי החלטת בית הדין האיזורי מנוגדת לפסיקה, ואין תקדים לכך שניתן צו להגבלת חופש העיסוק על סמך פניה שגורה וסטנדרטית וללא שימוש בסודות מסחריים; קביעת בית הדין מנוגדת לפסיקה ולפיה הודעת עובד על מקום עסוקו החדש אינה מפירה זכויות ביחס לרשימת לקוחות סודית; שני הצדדים שותפים לדיעה כי לאיסתא אין קניין ראוי להגנה; בלה הסתמכה על התחייבות איסתא כי אין לאיסתא זכויות קניינות על מחזור המכירות שלה; אין בענף התיירות רשימת לקוחות הראויה להגנה; אין בתיק מידע קונפידנציאלי בר ערך הראוי להגנה; הבקשה לצוו מניעה הוגשה על מנת לקדם תחרות בלתי הוגנת והתעמרות בעובדת; האיזון שנעשה הוא בלתי ראוי אל מול חופש העיסוק; בלה לא הפרה את חובת האמון מול איסתא.

...

על כן, על מנת לאזן בין האינטרסים, נעתר בית הדין האזורי לבקשתה של איסתא באופן חלקי, וכאמור לעיל אסר על המבקשות לפנות בעל פה או בכתב למי מהלקוחות ששמותיהם פורטו בנספח 1 ב' לבקשה וזאת עד יום 01.08.16.

אשר להכרעתי לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקשות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.

כמו כן, ציין בית הדין כי הלקוחות עצמם רשאים לפנות מיוזמתן למבקשות, ואין כל כוונה שלא לאפשר ללקוחות המבקשים לרכוש שירותים מהמבקשות לעשות כן. סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

הסכם העסקה עליו חתם המשיב, כולל סעיפים שעניינם שמירה על סודיות ואיסור תחרות, שמשמעותם מניעת עסוקו של המשיב אצל מתחרים של המבקשת למשך שישה חודשים מסיום עבודתו אצל המבקשת, וכן הגבלת יכולתו, במשך אותה תקופה, לפנות ללקוחות המבקשת.

ביום 2.9.20 המבקשת הגישה את הבקשה מושא החלטה זו - למתן צוי מניעה זמניים וארעיים שעיקרם למנוע מהמשיבים מלעסוק בעסוק מתחרה בעסקיה של המבקשת ולמנוע מהם לפנות ללקוחות המבקשת, עובדיה, ספקיה ומשקיעיה בענייניים הקשורים לעסקי המבקשת.

המשיבים ימנעו מלבצע עסקאות של ניכיון שטרות ללקוחות של המבקשת וימנעו מפנייה ללקוחות של המבקשת בנושאי ניכיון שטרות".

...

לא מצאנו מקום בשלב זה לבחון את הסיבה בעטיה נמנע המשיב מלהתקין את תוכנת הניטור על מחשבו אך במסגרת הדיון הנוכחי מספיקה לנו עדותו כי המבקשת רכשה 30 תוכנות ניטור כאשר ברשותה היו כ- 50 מחשבים, וכי הוא התקין את התוכנה על פי שיקול דעתו בהתאם לחומרים המצויים בכל מחשב ואגב כך הוא לא מצא צורך להתקין במחשבו שלו (עמ' 19 לפרוטוקול, שו' 35-24 ועמ' 20 שו' 8-1).

גם בחינת מאזן הנוחות מובילה למסקנה כי אין ליתן את הצו המבוקש, כאשר לתום התקופה המוגנת מרכיב מכריע.

] לאור כל האמור, ובשים לב לכך שהמשיבים הצהירו והעידו לפני בית הדין כי המשיב אינו מבצע עסקאות ניכיון שיקים אצל המשיבה, הבקשה נדחית.

עיסקאות שנחתמו טרם התגבשות הסדר הפשרה: תעשה פנייה ללקוחות שהתקשרו בהסכם למעלה משנה קלנדרית קודם להתגבשות הסדר הפשרה, תוך הפנייתם לתנאי ההסכם הכוללים את שני מסלולי התשלום.

בחינת הסדר הפשרה הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "לקוחות המשיבה שרכשו את שירות האחריות המורחבת החל מחודש מאי 2018 בתשלום עבור 12 חודשים מראש, ואשר השרות הוארך מבלי שתתקבל לכך מטעמם הסכמה פוזיטיבית". הסעדים שנתבעו בבקשת האישור: סעדים כספיים - פיצוי כספי בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪; סכום התביעה האישית של המבקש הועמד על סך של 300 ₪ (100 ₪ נזק ממוני ו- 200 ₪ נזק שאינו ממוני); צוי מניעה – המורים למשיבה לנהוג כפי שנהגה על פי המתואר בבקשת האישור.

זאת, מאחר והבקשה הוגשה יחסית מוקדם, והמשיבה הטמיעה את החוזה החדש כבר בשלבים הראשונים של ההליך ובאמצעות זאת הטיבה לא רק עם חברי הקבוצה אלא גם עם הלקוחות הפוטנציאליים של המשיבה, ביחס לשירות האחריות המורחבת "סאני 360". בנוסף, בזכות הסדר הפשרה, תקטן במידה ניכרת הסבירות להישנותו של מקרה כגון זה. יתרה מכך, לעניין זמני התשלום - לדברי המבקש, אין לעכב את ביצוע תשלום גמול התובע ושכר טירחת בא כוחו מעבר ל-30 ימים המוסכמים שכן הפצוי בעין נחשב לפצוי מיידי עם מתן פסק הדין ופירסומו.

הטעמים המיוחדים המצדיקים המנעות ממינוי בודק, הוכרו בפסיקה כמקרים בהם המקרה אינו מעורר שאלות שבמומחיות; כאשר ההסדר מבטיח סכום לא מבוטל לצרכנים, אל מול סיכון משמעותי לדחיית הדיון וסרבולו; כאשר מדובר בהסדר ראוי שמקדם אכיפה יעילה והרתעה; כאשר סכום הפשרה נמוך ועלות הבודק עשויה להכביד הוצאות על הצדדים באופן העלול לסכל את ההסדר, או לפגוע בתועלת האמורה לצמוח לקבוצה מכוח ההסדר (ר' בש"א (מחוזי ת"א) 3058/07 ארגס נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (מאגרים, 13.9.2009) בפיסקה 20; ת"א (מחוזי ת"א) 1284/08 קריטנשטיין נ' מסעדת טורקיז בע"מ (מאגרים, 3.3.2009), בפסקות 15-16; ת"צ (ת"א) 11051-12-15 קוחול נ' שופמיינד בע"מ (מאגרים, 23.4.20) בפסקות 95-99; ת"צ (מרכז) 63984-12-17‏ לרנר נ' איסתא ישראל בע"מ (מאגרים, 27.4.20) בפיסקה 43).

...

בשלב זה, המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן תשלם למבקש את סכומי האגרה שבהם נשא במסגרת הליך זה (לרבות המחצית השנייה).

כמו כן, המשיבה תשלם שכר טרחה לבאי כוח המבקש בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. מחצית מסכומי הגמול ושכר הטרחה וכן השבת האגרה ששולמה, ישולמו בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין, והיתרה של סכומי הגמול ושכ"ט תשולם לאחר שהמשיבה תגיש הודעה ערוכה בתצהיר כדין בדבר מימוש הוראות פסק הדין עד ליום 7.1.2024, ובכפוף להחלטה משלימה של בית המשפט.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

ראשיתו של הליך זה שהתברר בפנינו בתביעה שהגישה יוסמיטי ובכלל זה הליך זמני שיזמה ליתן בידה צו מניעה שיאסור על התובע להשתמש ב'דומיינים' מסוימים וכו' (ר' סע"ש 33727-02-20).

כב' השופטת קליימן: ואז ביקשת להיות שכיר? מר אייזנברג: מה? כב' השופטת קליימן: ואז ביקשת להיות שכיר? מר אייזנברג: ואז הוא אמר 'תשמע, בפורמט של השכיר הם מוגנים, כאילו בפורמט השני, הם מוגנים מפני אבדות של הלקוח.

הפסיקה אליה מפנה התובע בהקשר זה של ניכוי כספים משכרו של עובד בגין טעויות אינה רלבאנטית במערכת היחסים כפי שהוכחה בפנינו, כאשר עצם העובדה כי בפועל משך חצי שנה הופחתו סכומים אלו מהתמורה אותה קיבל התובע מבלי שיצא ולו מכתב אחד בנושא/נעשתה פניה לערכאות, מלמדת על אופן ההיתקשרות אותה עת, שבסיומה החליטו הצדדים על שינוי מתכונת ההיתקשרות ביניהם, כך שהתובע לא יהיה חשוף יותר לחובות של לקוחות בדרך ההיתקשרות החדשה כשכיר.

...

לפיכך, לא מצאנו פגם בכך שהנתבעת פדתה בסוף ההתקשרות 5 ימי חופשה, כעולה מתלושי השכר ומפנקס החופשה שצורף לתצהיר נתבעת, אלא שהתובע זכאי להשלמה של 1,290 ₪ (לפי השלמה של ערך יום חופשה בסך 258 ₪, לפי שכר קובע של 12,173 ₪).

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין, את העובדה כי הורנו על מחיקת ההליך, את כמות הדיונים שנערכו בהליך זה ובכלל זה את דיון ההוכחות שהתקיים בקשר להליך זה ואת העובדה שאך בשלב סמוך להגשת סיכומים בתיק התבקשה הבקשה, הגענו לכלל מסקנה לפיה באיזונים המתבקשים יש להשית על התובעת בהליך זה הוצאות בסך 15,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד, כמפורט בפסק הדין.