בקשת צד לסכסוך קיבוצי: טענת פגיעה בהתארגנות עובדים

עקרי טענות הצדדים במסגרת הבקשה אותה הגישה המבקשת, התבקש בית הדין לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: התקנות) ובהתאם לקבוע בתקנה 48 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קבוצי), התשכ"ט – 1969, ולהורות למשיבה לגלות בתצהיר, תוך מתן אפשרות עיון בכלל המסמכים הבאים: 5.1 תיכתובות הוטסאפ המלאות של קבוצת מינהלי צוות פארא - רפואי במשיבה, החל מיום 23.7.19 בשעה 20:00, שעת תחילת ההתארגנות לעמדת המבקשת, ועד ליום 1.8.19 לרבות צרופות התכתובות (להלן: תיכתובת קבוצת מינהלי פארא רפואי).

המשיבה הבהירה, כי עילת התביעה מתייחסת לארבעה אירועים בלבד, בגינן טוענת המבקשת לפגיעה בהתארגנות: הודעת ווטספ מיום 23.7.19 בקבוצת מינהלי הפארא - רפואי, הודעה אותה שלחה מנהלת בשם גב' יהודית קירצברג; התכתבות בקבוצת מינהלי הפארא - רפואי מיום 23.7.19 בסמוך לפריצת ההתארגנות; הודעות ווטספ אותן שלחה עובדת בשם מאשה יודבורובסקי מיום 29.7.19 בגנות ההתארגנות וכן הפרעות אשר ארעו לטענת המבקשת במהלך ביקור נציגי המבקשת בשני סניפים מיום 29.7.19.

...

לפיכך, אנו מורים למשיבה להציג נוסח מלא של הודעה זו והקבצים שצורפו לה. ככל שלמשיבה קיימת מניעה טכנית כלשהי לעשות כן, כפי שנטען בתגובה ובדיון, תגבה את טענותיה בעניין זה בתצהיר ערוך כדין.

לפיכך, על מנת להגן על פרטיותם של מנהלים אלו, אשר ייתכן והתבטאו במסגרת הווטסאפ בנושאים ניהוליים או אישיים אשר כלל אינם קשורים להתארגנות, אנו קובעים כי התכתובות יועברו לעיונו של בית הדין במעטפה סגורה ולא יועלו למערכת "נט המשפט". בית הדין יעיין בתכתובות ויתיר למבקשת לעיין בהודעות הקשורות להתארגנות בלבד.

סוף דבר הבקשה מתקבלת באופן חלקי כמפורט להלן- המבקשת תעביר במעטפה חתומה לבית הדין עד ליום 6.2.20, את כל תכתובות הווטסאפ שהוחלפו בקבוצת הווטסאפ של מנהלי הצוות הפארא - רפואי מיום 23.7.19 שעה 20:00 ועד ליום 24.7.19 (כולל).

בבקשה נטען בתמצית כי ביום 23.7.19 הודיע סמנכ"ל התארגנויות וגיוס בלאומית למנכ"ל טר"מ, על תחילת התארגנות בטר"מ ועל איסור פגיעה בהתארגנות זו. הלאומית טענה בבקשה כי חרף הודעה זו, התברר כי טר"מ פוגעת בהתארגנות העובדים הראשונית.

לטענת הלאומית, היא זכאית לקבל את המסמכים לאור התכתובות אותם צרפה טר"מ ל"תגובה לבקשת הצד בסכסוך קבוצי לסעדים", אותה הגישה ביום 10.1.20, לשם הוכחת טענותיה כי לא היו הפרעות להתארגנות אולם, מדובר בטענות החשודות כערוכות.

...

החלטתו של בית הדין האזורי בנסיבות העניין, הינה מאוזנת על פני הדברים, היא מסתמכת על מכלול השיקולים הנדרשים לעניין, כמפורט בהחלטתו ונתמכת בחומר הראיות שהובא לפתחו, ועל כן לא שוכנעתי כי קיים טעם המצדיק התערבות בית הדין שלערעור בהחלטה זו. אשר על כן, לאור הנימוקים המפורטים לעיל, מסקנתי היא כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית הדין האזורי, ולמתן רשות הערעור.

משנדחתה בקשת הערעור אף נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

] הצדדים ממתינים בימים אלה לפס"ד בבקשת צד בסכסוך קבוצי שהוגשה על ידי מען במסגרתו טוען המבקש לפגיעה נוספת בהתארגנות באמצעות פיטורי עובדים נוספים[footnoteRef:5].

...

על החברה רובצת חובה לערוך חובת היוועצות בארגון בטרם תערוך שינוי ארגוני/מבני ובתוך כך ליידע את הארגון מראש על כוונתה לעשות כן. לא רק שהחברה לא יידעה את הארגון בטרם קיבלה החלטה בנוגע לשינוי הארגוני אלא שהיא לא יידעה את הארגון כלל, בשום שלב, ואף לא טרחה להשיב לפניית הארגון בעניין זה. טענות המשיבה המשיבה טענה כי לא פיטרה בתקופה הרלוונטית ולו עובד אחד ואף לא העבירה אף עובד לעבוד בחברה אחרת ולפיכך יש לדחות את בקשת הצד על הסף.

מכל האמור לעיל, עולה כי המבקש הוכיח סיכויי תביעה טובים לכאורה, וכפועל יוצא זכות לכאורה לקבלת הסעד העיקרי.

בשולי הדברים יוטעם כי לא נעלמה מעיננו כי המבקש בחר, משיקוליו, לא לחקור חלק מעדי המשיבה, אולם בשים לב לקביעותנו דלעיל לא מצאנו כי יש לזקוף את הדבר לחובתו שכן לא היה בתצהירים האמורים כדי להרים את נטל ההוכחה המוגבר המוטל על המשיבה להוכיח כי לא פעלה לפגוע בהתארגנות העובדים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת סעדים הצהרתיים, כדלקמן: המשיבה תמנע מפגיעה ברצף העסקתם של עובדי החברה, לרבות באמצעות העברת העובדים לחברה אחרת, או לקבלן כ"א, מבלי לקיים את חובת ההיוועצות עם ארגון העובדים היציג; המשיבה תמנע מפנייה ישירה לעובדים שהגישו נגדה תביעות פרטניות, בקשר לאותן תביעות.

ביום 25.7.19 הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קבוצי ובקשה לסעדים הצהרתיים וכספיים הכולל בקשה לצוו הצהרתי המורה למשיבה להמנע מנקיטת כל פעולה שיש בה כדי להשפיע או לפגוע בהליך התארגנותם של עובדי המשיבה, לרבות צו האוסר על המשיבה לפנות אל העובדים בקשר להתארגנות ו/או להצטרפותם ו/או רצונם להצטרף למבקשת, וכן צו להורות על חיוב המשיבה בתשלום פיצוי כספי בסך כולל שח 1,117,260 ₪, בהתאם לסעיף 33יא(ב)(1) לחוק.

האירועים הנטענים כפגיעה בהתארגנות קבוצת הטענות הראשונה של המשיבה נוגעת להתבטאויות דרך הודעות ווטספ שנעשו עד ליום 24.7.19 (כולל), שעות ספורות לפני וכן ביום שלאחר פריצת ההתארגנות, כולל: הודעות מנהלים בקבוצת מנהלים "מינהלי צוות פארא-רפואי טרם"; הודעות מאת גב' אלוש בסניף לקבוצת העובדים "מישפחת טרם גבעת זאב"; הודעות מאת גב' איטח לקבוצת העובדים "מישפחת טרם גבעת זאב" וכן "מישפחת טרם מעלה אדומים"; הודעות מאת מר רומן לישנסקי (להלן – מר לישנסקי) בקבוצת העובדים "מוקד אחיות לאומית", קבוצת המוקד הטלפוני של טרם.

...

לאור השיקולים המנויים בפסיקה, ובשקלול הדברים שהובאו עד כה אנו סבורים כי בנסיבות מקרה זה ובשם לב לעיתוי הפגיעות ולכלל הנסיבות, לא מצאנו לפסוק פיצוי שעולה על נקודת המוצא (עד 50,000ש"ח), בגין כל הפרה שעה שבנסיבות שפורטו לעיל ההפרות אינן מצדיקות לשיטתנו פיצוי ברף המקסימלי הגבוה.

סוף דבר בקשת הצד מתקבלת בחלקה.

המשיבה תשלם למבקשת סך של 100,000 ש"ח בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, לא ישולם הסכום במועד האמור, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

וכך נפסק: "מאחר שההסתדרות היא כידוע ארגון עובדים ומשכך - נכללת בגדר 'מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים' ומאחר שהפגיעה בעובדים המנסים להיתאגד אסורה על פי סעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים - אזי ניתן לידון בהליך הנוגע לפגיעה כאמור במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי. זאת גם שעה שהארגון שיזם את הבקשה איננו ארגון עובדים יציג במקום העבודה". עס"ק (ארצי) 34526-03-14 מסיעי שדרות כהן ובניו בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו] (13.5.2018).

כפועל יוצא מכך, ככל שלארגון העובדים האחר טענה כי המעסיק פועל לטובת ארגון העובדים היציג או טענה לפגיעה בזכויות חבריו עקב חברותם בו, וכפועל יוצא מכך אף לפגיעה בזכותו של ארגון העובדים האחר לפעול במימד הקבוצי של הזכות להתארגנות ולפעול כארגון עובדים - הסמכות לידון בתביעתו מוקנית לבית הדין לעבודה.

...

נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.

לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.

סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.