בקשת צד ג' להגשת חוות דעת מומחה מטעמו בתביעת נזקי רטיבות

הספק, צד ג', לא הגיש כתב הגנה אך נציגו התייצב לדיון הראשון שהתקיים בתובענה, ולעמדתו הנזק הנו תוצאה של הצפה שאירעה בבית התובעים ועל כן מוחרג מכוח תעודת האחריות.

לאחר שביקר בדירת התובעים ובחן את הריהוט ואת טענות הצדדים, נתן המומחה, מר איציק מויאל, את חוות דעתו ולפיה נימצאו הממצאים והמסקנות העקריים והצריכים להכרעה כדלקמן (המומחה תמך ממצאיו בתמונות שצולמו על ידו וצורפו לחוות הדעת): רגלי המיטה הקדמיות מקולפות מהצבע ומתפוררות כתוצאה מרטיבות עד גובה של 18.5 ס"מ. ברגלי המיטה האחוריות, הצמודות לקיר, ובכל רגלי השידות ישנם סימני רטיבות קלים עם קילוף קל, בגובה של 3.5 ס"מ. ישנם סימני רטיבות בשני הקירות בחדר השינה.

לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה ביקש צד ג' לחקור את המומחה על חוות דעתו ולשם כך נקבע דיון נוסף, אולם לבסוף חזר בו צד ג' מבקשתו והמומחה לא זומן לדיון שנקבע ולא נחקר על חוות דעתו.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את עדותם ועיינתי בכל חומר הראיות הקיים, לרבות תמונות הנזק וחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל, יש להורות במקרה זה על ביטול העסקה מחמת הפגמים שהתגלו ועל השבה, וכן יש לקבל גם את ההודעה לצד ג'.

...

במצב דברים זה, אין מנוס מלהורות על ביטול העסקה שכן התובעים אינם יכולים לעשות שימוש ראוי בריהוט במצבו.

לפיכך, אני מורה על ביטול העסקה נשוא התביעה ועל ביצוע השבה.

עוד תשלם הנתבעת לתובעים בתוך 30 יום מהיום הוצאות המשפט בסך 1,486 ₪ (הכוללים אגרה, התייצבות לשני דיונים וחלק התובעים בשכ"ט המומחה בסך 936 ₪).

על כן עתרו המשיבים בתביעתם כי בית המשפט יוציא תחת ידו צו עשה לתיקון מקור הרטיבות בדירת המבקש תוך חיוב המבקש בפצוי נזקיהם.

המשיבים 3- 7 טענו בנגד כי ההודעה לצד ג' הוגשה כאמצעי לחץ לכפות עליהם הסדר פשרה במסגרת התביעה המקבילה המתנהלת בין הצדדים.

בהחלטתי מאותו יום ציינתי כי "נכון יהיה למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר יבקר במקום, יעיין בחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, ויחווה דעתו בשאלות המצויות במחלוקת בין הצדדים.... החלטה בדבר מינוי מומחה ביהמ"ש תשלח לצדדים בהמשך לדיון היום ובמסגרתה יינתנו הנחיות מתאימות. לאור דברי הצדדים כי קיימת אפשרות לשיח אשר יוביל להסכמות, טוב יעשו הצדדים באם ינצלו את השהות עד למועד ההוכחות על מנת למצות שיח זה". הצדדים לא עידכנו בדבר תוצאות המשא ומתן ביניהם, ובשלב זה, לא מונה מומחה על ידי בית המשפט.

ביום 10.5.2021 הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד ההוכחות הקבוע ליום 18.5.2021 עד למסירת חוות דעת מטעם המומחה.

...

סוף דבר סיכומם של דברים, לא מצאתי כי מתקיימת עילה לפסלות באשר לא מצאתי שקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט כנגד המבקש ועל כן דין הבקשה להידחות.

בהתאם להוראות סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט והוראות תקנות 174(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, קיימת זכות ערעור למבקש על החלטה זו לבית המשפט העליון בתוך 14 ימים מהמצאת החלטתי זו. עם זאת מובהר, נוכח הוראות תקנה 173(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, כי הדיון יימשך כסדרו, לרבות קיומו של דיון ההוכחות הקבוע ליום 26.5.2021 במועדו.

המזכירות תואיל להודיע על החלטתי זו לצדדים באופן מיידי ולהמציאה לצדדים.

לטענת הנתבעים, צד ג' 1 היה אחראי על תקינות הריצוף ועל איכות החומרים, ומשנמצא בהם פגם עליו לשאת באחריות על כך. הנתבעים מעלים גם טענות ביטוחיות כלפי צד ג' 2 (להלן: הפניקס) שהוציאה פוליסת ביטוח עבודות קבלניות לבקשת צד ג' 1.

הכרעה אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה כי לאחר שמיעת העדויות ועיון במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של התביעה נגד הנתבעים להיתקבל.

על פי סיכומי הנתבעים, הנתמכים לכאורה על חוות הדעת הבטיחותית מטעם התובע, השיפוע בחדר הרחצה הנו בלתי תקין, ולפיכך יש לראות בצד ג' 1 אחראי ולו לחלק מהנזק שניגרם לתובע.

חשוב מכך, צד ג' הבהיר כי השיפוע שצוין בחוות דעת המומחה מטעם התובע הנו שפוע מיזערי, זניח, שאינו תלוי באופן התקנת אבני הריצוף אלא בתכונות האבן עצמה: "עכשיו הוא אומר הבלטה הספציפית הזאת שתוחמת את המקלחון יש לה 0.3. 0.3 הכוונה זה אפסי ולא משנה. תיבדוק כל בלטה, זאת תמצא לה 0.2 לכיוון הזה וזאת 0.3, כי הבלטה עצמה זה אבן, זה לא חיתוך לייזר. כשחותכים את האבן עושים את זה במפעל מאסיבי כזה, בבלטה עצמה, הבלטה היא כזאת, בבלטה עצמה שים פלס, לא שהיא מרוצפת עקום, שים פלס ארוך היא ישרה. אבל שים פלס רק על החתיכה דיקט הזאת תמצא לפעמים שפוע כזה לפעמים שפוע כזה. 0.3 כאילו אפסי זה, כאילו זה מהריצוף עצמו, מהליטוש גם זה יכול להיות.

לעומת זאת, לא מצאתי כי הנתבעים הוכיחו את אחריותו של צד ג'1 לליקויים המצוינים בחוות הדעת הבטיחותית שהוגשה על ידי התובע, ולפיכך דינה של הודעת צד ג' נגד הקבלן (צ"ג 1) להדחות.

אישתו של התובע אף מעידה כי ריצפת חדר הרחצה תמיד הייתה רטובה וכי בשלב מסוים אף נהגה לגרוף את המים גם במהלך המקלחת כדי למנוע מהם להצטבר על הריצפה (עמוד 34 שורה 28 ואילך).

...

סיכום התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 279,000 ₪ בצירוף שכר טרחה בשיעור של 23.4%, החזר אגרה כפי ששולמה, החזר שכר העדים כפי שנפסק והחזר הוצאות למומחים - הכול בכפוף להצגת חשבוניות ובתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.

5129371 ההודעה נגד צ"ג 1 נדחית.

עניינה של התביעה בטענה לניזקי רכוש ונזקים נוספים ע"ס של 495,295 ₪ כתוצאה מנזקי רטיבות.

בהחלטה מיום 29.6.21 הורה בית המשפט כי ככל שהנתבעת חולקת על חוות הדעת שצורפה לכתב תביעה, תגיש חוות דעת מטעמה עד ליום 25.8.21.

ביום 11.4.22 היתקיים קדם משפט נוסף במסגרתו העיר בית המשפט את הערותיו בשים לב לטענות הצדדים, ובכלל זה ביחס לקושי העולה לכאורה מכך שצד ג' נימנע מהגשת חוות דעת, וכפועל יוצא - הקושי שלו להיתמודד עם טענות לעניין הנזק כמו גם הנטל הראייתי הנובע מכך.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בעיניין שמעוני בהקשר זה: "ההנחה היא, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט לפני שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, נעשה על מנת לייתר את הצורך בחוות דעת מטעמם. אם מבקש בעל דין לשמור על זכותו להציג חוות דעת מומחה מטעמו, בודאי שעליו לומר זאת במפורש, שאז, יש להניח, כי בית המשפט ישהה את מינוי המומחה מטעמו, כך שיתאפשר לו להתייחס לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים". נדמה, כי צד ג' הטיל את כל יהבו על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, יתכן מתוך הנחה ואולי תקווה, כי האמור בחוות הדעת יתיישב עם עמדתו.

...

כך למשל נקבע בבר"ע (חי') 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף (פורסם בנבו, 5.12.06), פס' 14: "משהגישו הצדדים את חוות הדעת מטעמם, ומשהוגשה חוות דעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אין הצדדים רשאים להוסיף ולהגיש חוות דעת נוספת מטעמם כדי לסתור את חוות דעתו של מומחה בית המשפט. סדר הדברים הוא, שמומחה בית המשפט מתייחס לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ולא להיפך כפי שעולה מתקנה 132, שאם לא כן, אין לדבר סוף" זאת ועוד, בענייננו צד ג' היה חלק מההסדר הדיוני למינויו של המומחה מטעם בית המשפט, ואף היה חלק מהליך שאלות ההבהרה למומחה.

סוף דבר בנסיבות הללו, ונוכח הפסיקה של בית המשפט העליון, אין מקום להגשתה של חוות דעת מטעם צד ג' לאחר שהומצאה חוות הדעת של מומחה בית המשפט.

על כן הבקשה נדחית.

בתביעתו עתר התובע כי אחייב את הנתבע לשלם לו את הסכומים הבאים: 13,806 ₪ - עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירתו, בהתאם לחוות דעת המהנדס ולדימיר מינקין; 1,170 ₪ - עלות עריכת חוות דעת המומחה מטעמו; 20,000 ₪ - פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו. כן עתר התובע, כי בית המשפט יורה לנתבע לתקן את הנזילה מדירתו (סעיף 2 של כתב התביעה).

ג – טענות הצדדים ג.1 – טענות התובע להלן עקרי טענות התובע בסיכומי הטענות מטעמו: כעולה מחוות דעת המומחה, הודבקו אריחים על האריחים הישנים בחדר הרחצה של הנתבע, בלא שבוצעו החלפה של הצנרת או ביצוע איטום כנדרש.

בסיכום חוות דעתוֹ כתב המומחה (עמ' 11 של חוות הדעת): "הממצאים שנראו בדירת התובע וממצאי דוח איתור הנזילות בדירת הנתבע מצביעים על כך שמקור הרטיבות שהוביל לנזקים בתיקרת התובע הנו המלטות מי דלוחין כתוצאה מכשל במערכת הדלוחין שבחדר הרחצה וכן מהעדר איטום ברצפת חדר הרחצה." הנתבע (באמצעות אחותו, גב' נקדימון) ממאן להשלים עם מימצאי חוות דעתוֹ של המומחה, אולם לא שיגר שאלות הבהרה למומחה ואף לא ביקש לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתוֹ.

בעניינינו, כאמור, משעה ששני הצדדים לא שלחו שאלות הבהרה למומחה (ומכל מקום, התובע לא הגיש תשובות לשאלות ההבהרה שבקש לשגר למומחה) ולא ביקשו לחקור אותו על חוות דעתוֹ, הרי שיש לדחות את השגותיהם הרבות כנגד חוות דעת המומחה.

...

באשר להוצאות המשפט, לאחר שעיינתי בטענות התובע בעניין ובחשבוניות שצורפו (אציין, כי לא צורפה חשבונית בדבר שכר המתורגמן), אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 12,500 ₪ (סכום זה מורכב מ: 1,170 ₪ עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע; 7,368 ₪ בגין התשלום עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומאתר הנזילות אלעד שאול; 874 ₪ בגין אגרת התביעה; 1,804 ₪ בגין התמלול שצורף לתצהיר התובע (ת/2); 800 ₪ שכר העדים מטעם התובע; 484 ₪ בגין הוצאות נוספות).

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים עליהם הוריתי (סכום פסק הדין, הוצאות המשפט ושכר טרחת ב"כ התובע) בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

באשר לפיקדון בסך 800 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט לפי ההחלטה מיום 6.6.2021, אני מורה למזכירות בית המשפט להשיבו לידי ב"כ הנתבע, עו"ד מורן אילני, עבור הנתבע.