בקשת צד בסכסוך קיבוצי בדבר תחולת הסכם קיבוצי

טענתה היחידה היא כי אין מקום לידון בטענות בדבר זכאות לפצויי פיטורין במסגרת ההליך הקבוצי כאשר כל אחד מאותם עובדים הגיש תביעה פרטנית לזכויות שונות הקשורות ביחסי העבודה בין הצדדים.

אין לפסול מראש, בהיבט העקרוני, בקשת צד בסכסוך קבוצי שעניינה המשותף, ברור שחל על כל חברי הקבוצה ומתעוררת בה שאלה משותפת של חלות הסכם קבוצי ותנאיו, אפליה אסורה בדין במקום העבודה, ומיהות המעביד.

...

באישור הרפואי שהמציא העובד למשיבה מיום 13.7.20 מצוין בסופו (כפי שתורגם בדיון) כי הרופא מאשר שובו לעבודה "אבל אני מעדיף כדי למנוע שום גירוי ל... אלרגיה, לאבק ועשן" בקצירת האומר יאמר כי נוכח כלל האמור לעיל לא מצאנו כי ישנו קשר כלשהו בין סיום עבודת העובד לבין ההתארגנות או משום נסיון לפגוע בה. יותר מכך , מצאנו בטיעוני והתנהלות המבקש בענין זה חוסר תום לב של ממש- ראשית באשר העובד עצמו לא הגיע לעדות ודומה שהטענות העובדתיות מועלות ללא שהוא עצמו מעונין לעמוד מאחוריהן (אף שבפועל כבר אינו עובד המשיבה), שנית- הנסיון לקשור לעובד תארי "חבר ועד" בידיעה ברורה שכאינו כזה ושאף לא נמסר למאן דהוא במשיבה על מעמדו ככזה מהווה הטעיה שאין לה מקום .

יתר טענותיו נדחות .

) ג המשיבה תשלם למבקש פיצוי מכח סעיף 33י"א לחוק פיצויי פיטורין בסך 15,000 ₪.

בהתייחס למהותו של ההליך וזהות הצדדים לו, נקבע בסעיף 24(א)(2), כי מדובר ב: "בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין.". בהתאם לסעיף 2(1) לחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957, "מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד" כמשמעותו בחוק: "הסכם קבוצי מיוחד – למפעל מסויים או למעסיק מסויים – בין מעסיק או ארגון מעבידים המייצג את המעסיק לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם". בתקנה 16 לתקנות הסיכסוך הקבוצי נקבע האופן בו ניתן יהיה לצרף הליך אינדיבידואלי להליך של בקשת צד בסכסוך קבוצי : "(א) על פי בקשת צד וברשות בית הדין מותר שלהליך לפי סעיף 24(א)(2) או סעיף 25(1) לחוק יצורף, בשלב הדיונים שיורה עליו בית הדין, הליך לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (1ב) לחוק.

המבקש מר אראל סג"ל, יצורף להליך ויגיש עמדתו לגופו של עניין, עד ליום 20.7.20 – ככל שהוא מבקש להוסיף על הדברים שנכתבו מטעמו.

...

יפים לעניין זה גם דבריו של הנשיא אדלר בע"ע 742/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות החשמל, המתכת והאלקטרוניקה נ' תדיראן מערכות בע"מ): "בכל הליך הבא בפני בית הדין, שומה עליו לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לברור המחלוקת הבאה בפניו לגופה ולעשיית משפט צדק. בתוך כך, ועל פי הוראת תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין "לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזו ובתנאים שיראו לו, לצוות על... הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". בשים לב לאמור סבורים אנו, כי במקרה דנן היה מקום לצרף את חברת תדיראן קשר להליך, כבר בעת הדיון בפני בית הדין קמא.

לסיכום, לאחר ששקלנו את הטיעונים שהעלו הצדדים, הואיל וההליך דנן משפיע באופן ישיר גם על זכויותיו של מר סג"ל, ועל מנת למנוע מצב בו שתי ערכאות תידרשנה לדון באותה סוגיה במקביל ובהתחשב בכך ששיטת המשפט הינה אחת לא משנה באיזה ערכאה ידון העניין, הרי שנכון ויעיל לצרפו כצד להליך.

בפנינו בקשת צד בסכסוך קבוצי שהוגשה ביום 30.5.22, למתן סעדים זמניים וארעים דחופים, שהתבקשו במעמד צד אחד, על ידי המבקשים כנגד המשיבים להקפאת מינויו של המשיב 2 שנבחר במסגרת מיכרז חצוני לתפקיד מנהל בית ברמת אפעל.

הוראות הפרק הראשון להסכם הקבוצי קובעות כדלקמן: "הסכם עבודה זה יחול על כל העובדים בחברה למטע מדריכי חוגים למיניהם, מרצים ומורים לשעורי עזר, מועצת המנהלים, מנכ"ל, משנה למנכ"ל, מזכיר החברה, מבקר פנים וראשי אגפים". נספח מב/3 לבקשה בית משען רמת אפעל, הנו בית הדיור המוגן הגדול ביותר של המשיבה שבו מתגוררים כ-600 דיירים וצוות עובדים שמונה כ-200 איש.

דיון והכרעה כאמור, במסגרת הדיון שהתקיים בפנינו ביום 31.5.22 הגיעו הצדדים לכדי הסכמה לפיה יש לקיים במשותף ראיונות למועמדים (המשיב הפורמלי שמונה במסגרת מיכרז חצוני ומועמדים פוטנציאליים מתוך עובדי המשיבה) בהם יהיו נוכחים נציגים מכל צד, נציג הנהלת המשיבה ונציג מטעם וועד העובדים הסכמה זו שניתנה על ידי הצדדים היא קיום בקירוב של הוראות ההסכם הקבוצי ביחס ליחסים החלים על הצדדים.

במאמר מוסגר נציין, כי ככל שהמשיבה סברה שהנוהג גובר על הוראות ההסכם הקבוצי וככל שרצו הצדדים לשנות מהוראות ההסכם הקבוצי בדבר מיכרז פנימי נשאלת השאלה מדוע לא נערך שינוי בכתב ומדוע לא בחרו הצדדים לעגן האמור בכתב כאשר בנוסף מספר הליכים בודדים שבהם מונה מנהל בית מבלי שהתקיים מיכרז פנימי בתקופת זמן קצרה באופן יחסי יכול ולא יהא בה להשליך על הסכמות הצדדים ביחס להוראות ההסכם הקבוצי.

...

לסיכום, עם כל הצער האינדבידואלי בענייננו זה (כעולה מהודעתו של מר אהרוני לתיק במסגרתו בקש להבהיר כי הוא נקלע בעל כורחו לסכסוך בין הצדדים) סבורים אנו, כי גובר במקרה זה הצורך בקיום ההסכם והסכמות הצדדים לשיתוף פעולה ושקיפות וקיומו של הליך היוועצות אמיתי וכנה כפי שניסו הצדדים לבצע לכאורה לאחר שמונה המשיב הפורמאלי על ידי המשיבה אך אין בהליך שקוים לאחר מכן כדי לרפא את הפגם.

לאחר איזון בין האינטרסים המתנגשים, אל מול הנזק שייגרם למשיב הפורמאלי באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן סעד זמני להתקבל.

על כן קובעים אנו, כי יש לתן צו המונע מינוי המשיב הפורמאלי מר אהרוני לתפקיד מנהל הבית ברמת אפעל, עד סיומו של הליך ההיוועצות, בין המבקשים למשיבה, או עד להכרעה בסכסוך הקיבוצי המונח בפנינו בהליך העיקרי.

עם זאת, ארגון המורים לא הגיש בקשת צד בסכסוך קבוצי בעיניין טענתו כי המדינה מפרה את הסכם 2008 בכך שהיא מסרבת לנהל עמו משא ומתן על רפורמה שתחול גם על עובדי ההוראה בחטיבות הביניים, וכן לא הגיש במהלך כל התקופה (עד להגשת ההליך הקודם בחודש ספטמבר 2012) הליך להכרה בו כארגון העובדים היציג של עובדי ההוראה בחטיבות הביניים.

לגישתו של מירוני במאמריו, בשירות הצבורי יש יחידת מקוח מאגדת מעסיקים במסגרתה נחתמים הסכמים קבוציים פלוראליים: "... אין בהכרח חפיפה בין אוכלוסיית העובדים המועסקת אצל אותו מעביד לבין גבולות יחידת המיקוח. בשירות צבורי נחתמים כדבר שבשיגרה הסכמים קיבוצים מיוחדים פלורליים, אשר בעיניינם יחידת המיקוח חורגת מגבולות המעביד, והיא מורכבת מכמה קבוצות אוכלוסייה של עובדים המועסקות אצל מעבידים שונים, שהם צד להסכם" (מירוני, ע' 567).

...

כללו של דבר: על יסוד האמור לעיל, בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת נדחית.

על אף האמור, אנו סבורים כי יש מקום שהצדדים ליחסי עבודה ישקלו "לחשב מסלול מחדש", ויבחנו בתום לב, בפתיחות וביצירתיות פתרונות שיביאו ליישוב הסכסוך, ויאפשרו להם לפעול יחדיו לטובת כלל עובדי ההוראה.

סוף דבר בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת - נדחית.

המדינה הפניתה בנוסף לעס"ק (ארצי) 616-05-19 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (להלן: "עניין ארגון המורים") וטענה כי בית הדין פרש את סעיף 24 (א)(2) לחוק בית הדין לעבודה וקבע כי על מנת לידון בהליך במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי, נידרש כי יתקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, מבחן הצדדים - הצד המגיש את ההליך והצד המשיב להליך – יכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד.

עוד הוסיפה כי אף אם היה מדובר במחלוקת בדבר תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין, ממילא המבקשת לא ביקשה לקבוע שהמדינה הפרה תחולה של דין שחל עליה.

בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה נקבעה סמכות בית הדין האיזורי לעבודה, כך: "... (א)(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957, בעיניין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, בין כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קבוציים), ובין כמשמעותו בסעיף 37א' לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 או בכל עניין אחר הנובע ממנו או בעיניין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין" .

...

נדחית טענת המדינה כי הליך זה הוא פרי קנוניה של המבקשת והמשיבות 2 ו-3.

טענה זו בעניין מאזן הנוחות נדחית.

לו נכונה טענה זו, והיא לא נסתרה בסיכומי המשיבה 1 , אזי גם מטעם זה טענת מגבלת התקציב נדחית.

סוף דבר מסקנתנו ממה שהוכח לפנינו היא כי על פי הצעות המשיבות במכרז בו זכו, לשונו, חוק שכר מינימום, החוק להגברת האכיפה וצו ההרחבה, על המדינה לשלם למשיבות 2 ו -3 את הפרש שכר המינימום בסך של 40.77 ₪ לשעה ושכר חודשי מינימאלי בסך של 7,420.14 ₪, עבור מאבטחים חדשים, ממועד תחולת הצו ואילך, לרבות לגבי החודשים בהם שילמו המשיבות מכספן הפרש זה. סכומים אלו אשר ישולמו למשיבות 2 ו-3 בגין כל מאבטח חדש, יועברו במלואם ע"י המשיבות 2 ו-3 ישירות למאבטחים החדשים עצמם.