בקשת פסלות שופט בשל קשרים חברתיים עם סנגור

החלטת פסלות שופט בפניי בקשת ב"כ הנאשם לפסול עצמי מלדון בתיק זה, זאת בשל יחסי חברות בין מותב זה לבין ראש שלוחת תביעות תעבורה נגב.

המדובר במקרה בו נדונו שלושה ערעורים במאוחד בפני הרכב, כאשר בשלב העירעור צורף לצוות הסנגורים של אחד המערערים, עורך דין המצוי בקשרים חברתיים עם אחד משופטי ההרכב ואותו עורך דין אף טען בעירעור.

...

וכך נאמר שם : " בהקשר זה אנו סבורים, כי הבחינה היא נסיבתית בעיקרה. יש ליתן משקל לסוג המשרד בו מדובר – אם מדובר בגוף ציבורי ממשלתי, כמו פרקליטות מחוז או פרקליטות המדינה, או במשרד פרטי. ככל שמדובר בגוף ציבורי, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים בו מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל עבודתו של קרוב משפחה או של עורך דין אחר הקרוב לו "קרבה ממשית אחרת" באותו משרד.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בפניי בקשת ב"כ הנאשמת לפסול עצמי מלדון בתיק זה, זאת בשל יחסי חברות בין מותב זה לבין ראש שלוחת תביעות תעבורה נגב.

המדובר במקרה בו נדונו שלושה ערעורים במאוחד בפני הרכב, כאשר בשלב העירעור צורף לצוות הסנגורים של אחד המערערים, עורך דין המצוי בקשרים חברתיים עם אחד משופטי ההרכב ואותו עורך דין אף טען בעירעור.

סוגיה דומה נדונה בספרו של כב' השופט יגאל מרזל, בספרו "דיני פסלות שופט", התשס"ו – 2006, עמ' 251- 252, תחת הכותרת : "פסילה נגזרת " קירבה ממשית לעורך דין שעה שעורך דין אחר ממשרדו מופיע לפני השופט".

...

וכך נאמר שם : " בהקשר זה אנו סבורים, כי הבחינה היא נסיבתית בעיקרה. יש ליתן משקל לסוג המשרד בו מדובר – אם מדובר בגוף ציבורי ממשלתי, כמו פרקליטות מחוז או פרקליטות המדינה, או במשרד פרטי. ככל שמדובר בגוף ציבורי, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים בו מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל עבודתו של קרוב משפחה או של עורך דין אחר הקרוב לו "קרבה ממשית אחרת" באותו משרד.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 1390-04-22 מדינת ישראל נ' בן יאל (עצור בפקוח) לפני כבוד השופט אמיר טובי, שופט בכיר המאשימה מדינת ישראל הנאשם ואל עזאם, ת"ז 318179082 (עצור בפקוח) נוכחים: ב"כ המאשימה: עו"ד יניב זוהר ב"כ הנאשם: עו"ד זידאן מטאנס הנאשם בעצמו גזר דין

דווח כי הנאשם הגיע לכל המפגשים ללא היעדרויות או איחורים, וכי במסגרתם שיתף בקשיים הנובעים משהייה ממושכת במעצר בפקוח אלקטרוני, אך התקשה לזהות גורמי סיכון שהובילו למעצרו ונותרו סימני שאלה סביב קשריו החברתיים.

רשומו התעבורתי כולל שלוש הרשעות קודמות, כשהאחרונה שבהן מיום 8.9.2022 בגין נהיגה תחת השפעת סמים ומשקאות משכרים, בגינה נפסל רישיונו והוטלו עליו מאסר מותנה וקנס.

בשים לב לנסיבותיו האישיות של הנאשם והירתמותו לטפול, ביקש הסניגור לגזור את עונשו בתחתית המיתחם לו עתר ולהפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו, באופן חופף לעונש שיוטל עליו בגין תיק זה. דברו האחרון של הנאשם בדברו האחרון, סיפר הנאשם כי בילדותו הוא עבר אלימות במשפחה והוכה קשות וכי מעולם לא היה לו למי לפנות ולשתף במה עובר עליו.

...

לאור מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם, המחייבת, ככלל, הטלת מאסר בפועל, ונוכח עברו הפלילי, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת שירות המבחן לדחיית הדיון, וזו נדחתה בהחלטתי מיום 6.3.2023.

סוף דבר סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 25 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בנוסף, אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 10 חודשים שהוטל על הנאשם על ידי בית משפט השלום בעכו במסגרת ת"פ 56999-06-20 באופן מצטבר לעונש שנגזר עליו בגין תיק זה. בסה"כ ירצה הנאשם 35 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 17.3.2022 ועד 24.5.2022.

ד. אני מורה על חילוט רכבו של הנאשם מסוג מרצדס מ.ר 90-087-72 לטובת המדינה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 4612-07-22 מדינת ישראל נ' שמאמי 30 ביולי 2023 לפני כבוד השופט בני שגיא, סגן נשיא המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ליהי מלצמן הנאשם הרצל שמאמי ע"י ב"כ עו"ד שי לוי גזר דין

שרות המבחן התרשם כי הנאשם הצליח להתבונן באופן ביקורתי על היתנהלותו, מגלה הבנה לפסול במעשיו, ומביע תחושות כנות של צער וכאב על מותו של המנוח.

לצד זאת, שרות המבחן התרשם מהתייחסות מצמצמת של הנאשם לנסיבות ביצוע העבירה, וההערכה היא כי לנאשם קושי בהפעלת שיקול דעת ובהצבת גבולות חצוניים במסגרת הקשרים חברתיים.

במקרה דנן, ובשים לב לעובדה כי מדובר באקדח "תקני" ובתחמושת מתאימה, נראה כי מדובר ברמת חומרה שאינה ברף הנמוך, ויש לשקלל במיתחם נתון זה. נגישות הנאשם לנשק - ניתן לעמוד על פרק הזמן הקצר שעבר מרגע בקשתו של ס.מ. לרגע הספקת האקדח והתחמושת, ולשקללו במסגרת המיתחם.

בחנתי גם את טענת הסניגור בדבר המשקל שיש ליתן למצבו הבריאותי, ואסתפק בכך שאציין כי עניינו אינו דומה לעניין לופוליאנסקי או לעניין צבי בר אליהם הפנה הסניגור, מה גם שבמקרה דנן, אין המדובר בפער של שנים רבות בין מועד ביצוע העבירה לבין מועד העמדה לדין וגזירת הדין.

...

בענייננו מדובר כאמור בנאשם שסיפק נשק לאחר, וכשעתיים לאחר מכן אותו אחר ירה למוות ביוסף יוספיה ז"ל. בהעדר מחלוקת בדבר חוסר ידיעתו של הנאשם אודות כוונותיו הקטלניות של ס.מ, ונוכח "הנתק" בין אירוע הספקת האקדח (המגולם בכתב האישום שבפניי) לבין אירוע הרצח (המגולם בכתב האישום שהוגש נגד ס.מ) דומני כי לא ניתן לראות באלמנתו של מר יוספיה כמי שנפגעה במישרין מעבירת הספקת הנשק שבוצעה בתיק שבפניי, ומכאן שאין בידי לקבל את עמדת התביעה בהקשר זה. אין בידי לקבל אף את עמדתה החלופית של התביעה לפיה יש לראות בסעיף 187(א) לחסד"פ ככזה היוצר מסלול עוקף להוראת סעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה, המהווה דין ספציפי לצורך הגשת הצהרות קורבנות עבירה.

נתתי דעתי לטענת הסנגור בהקשר זה, אולם אין בידי לקבלה.

סוף דבר על יסוד כלל השיקולים שפורטו ראיתי למקם את הנאשם בסמוך לחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם ולהטיל עליו את העונשים הבאים: 40 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו שבין 23.6.22-20.9.22.

בית משפט השלום בבאר שבע תפ"ק 29591-10-20 מדינת ישראל נ' אפריאת לפני כב' השופט הבכיר אור אדם המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ליבי סיל ותהילה נידם פרקליטות מחוז הדרום (פלילי) הנאשם: סהר מסעוד אפריאת ע"י ב"כ עו"ד אפרת צרפתי גזר דין

בתחום הקשרים חברתיים, הנאשם ניסה להפרד מסביבה המנהלת אורח חיים עברייני, אולם ניכר כי התהליך לא הושלם.

בעבירות סחר בקוקאין בכמויות דומות, נפסק כי בהיתחשב בסוג הסמים, כמות הסמים והתמורה ששולמה עבורם, ולאור הפסיקה הנוהגת, מיתחם העונש ההולם בגין כל עבירת סחר בסם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית הכוללת מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון בפועל ופסילה על תנאי (עפ"ג (מחוזי מרכז) 5501-09-17 וואהל סמאדה נ' מדינת ישראל (06.02.2018)‏‏).

בנסיבות אלה, אין מקום להסתפק בענישה של עבודות שירות, כפי שהמליץ שירות המבחן וביקשה הסניגוריה, אולם יש מקום לגזור את הדין בתחתית מיתחם העונש ההולם לגבי כל אחד מהאישומים, וניתן לחפוף חלק מהעונשים, לנוכח רצונו של הנאשם לסיים את כל תיקיו בגזר דין אחד.

...

לנוכח כל האמור לעיל, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר ארוך, להפעיל את המאסר על תנאי במצטבר, להפעיל את ההתחייבות הכספית, להטיל קנס משמעותי, להורות על פסילה בפועל ועל תנאי, ועל פיצוי לנפגע העבירה וחילוט הכסף שנתפס.

אני קובע אפוא כי מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון בזמן, עומד על שמונה עד 20 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל.