על-פי הוראות תקנה 173 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 בקשה לפסלות שופט תוגש "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות" (ראו גם: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (19.1.2021)).
כל שנאמר הוא כי קיים קושי משמעותי בשאלת החבות, ולפיכך מוצע לתובעת לשקול את המשך דרכה, שכן עליה הנטל להוכיח את תביעתה למול קיומה של ראיה חיצונית אודות מהלך הארוע שבמחלוקת.
כך נפסק בע"א 3324/14 גפטר נ' טונדרייך [פורסם בנבו] (8.6.2014):
"סמכותו הטבועה של בית המשפט היא לנהל את הדיון ולהציע הצעות, לרבות הצעות פשרה לסיום המחלוקת שלפניו, מתוך רצון לחסוך במשאבים של בעלי הדין ובזמנו של בית המשפט (השוו ע"א 3025/14 נגריית יצחק חסיד ובניו בע"מ נ' בן יעקב ניב [פורסם בנבו] (9.5.2014)). כך אף רשאי בית המשפט להציע לתובע לשקול חזרה מתביעה ולומר לנתבע כי ראוי שישקול הסכמה לקבלתה של התביעה נגדו. ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע דיעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך התלוי בפניו, לעתים אף בשלב מוקדם של ההליך. ואכן, הלכה פסוקה היא כי ניסיון בית המשפט להביא את בעלי הדין לידי הסכמה שתסיים את ההליך, אינה מצביעה על גיבוש דעתו המוגמרת באותו עניין (למשל, ע"א 1422/14 סרור נ' עריית רמת גן [פורסם בנבו] (24.3.2014); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180-178 (2006)). בית המשפט אף רשאי להצביע על החולשות שבעמדתו של בעל דין אחד, תוך ציון של הנקודות החזקות של הצד האחר. כמו כן, אין מניעה שבית המשפט יתייחס לסיכונים ולסכויים של כל אחד מבעלי הדין...
...
לגופו של עניין, נטען בבקשה מטעם התובעת באופן מנומק כי אין להיעתר לבקשה לדחיית מועד העיון, תוך הפניה לפסיקה, והתבקש כי בית המשפט יורה לנתבעת להעביר את סרטון האירוע לעיונה של התובעת.
סוף דבר
סיכומו של דבר, במקרה דנן לא קמה עילת פסלות על בסיס טענה כלפי החלטות דיוניות, או על בסיס הכרות מוקדמת שאינה מקימה חשש למשוא פנים, או על בסיס העלאת הקושי הראייתי במסגרת דיון פשרה.
העובדה שהבקשה הוגשה בדיעבד ורק בעקבות אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט ומעמדתו הראשונית בדיון מעידה אף היא כי דין הטענות להידחות.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
