בקשת פסילת שופט בבית משפט לתעבורה

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע תת"ע 11173-06-23 מדינת ישראל נ' גית תיק חצוני: 30251770613 לפני כבוד השופטת אושרת חנה בר מאשימה מדינת ישראל נאשמים מוחמד גית החלטה

בע"פ 4020/94, דורפמן נ' מדינת ישראל , פ"די מח(4) 768, פסק ביהמ"ש העליון כב' הנשיא שמגר כדלקמן: "פסילת שופט היא מעשה יוצא דופן ורק בנסיבות שבהן מוכח חשש ממשי למשוא פנים, ולא כל אימת שעולה חשש סובייקטיבי בעל משקל שולי ... כאשר מדובר בשיפוט על ידי שופט שמקצועו בכך...". בעיניינו לטענת באת כוח הנאשם עילת פסלות נעוצה בכך שבית המשפט לא נענה לבקשת הדחיה מטעם ההגנה.

...

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע תתע"א 744-10-21 מדינת ישראל נ' פרנקו תיק חצוני: 30251656374 בפני כבוד השופטת אושרת חנה בר מאשימה מדינת ישראל נאשמים ספיר פרנקו החלטה

בהחלטתי הקודמת בבקשה לפסלות שופט הראשונה שהוגשה כבר נאמר כי בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט המבחן הכללי בשאלת פסילתו של שופט מלשבת בדין הנו קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

...

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בית משפט השלום לתעבורה בחדרה בפ"ת 1190-08-22 מדינת ישראל נ' עייאט תיק חצוני: 269550/2022 בפני כבוד השופטת סיגל דבורי מבקשת מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד משיב מוחמד עייאט ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד גנאים מעמד.כינוי צד ג' החלטה

בפני בקשה להורות על פסילתו של המשיב מנהיגה עד תום הליכים בעיניינו בתיק 1186-08-22 בו מואשם המשיב בכך כי בתאריך 06/06/22 סמוך לשעה 16:30 נהג ברכב פרטי כמתואר באישום על אף שהנו פסול לנהיגה על פי מספר גזרי דין שניתנו כנגדו בבית משפט לתעבורה בחדרה, בנוכחותו, כמפורט להלן: פסילה מיום 02/01/22 עד תום ההליכים בבית משפט שלום לתעבורה בחדרה במסגרת תיק בפ"ת. 5484-12-21.

...

אני קובעת כי ממכלול הנתונים העולים בעניינו של המשיב, מצטיירת תמונה של צעיר מסוכן, המסכן את משתמשי הדרך.

" אחד מחכמי המשפט כינה פעם יפה את חוק העונשין ואת הפרוצדורה הפלילית כ'מגנה כרטה של הפושע'. יש בכינוי זה משום תבונה רבה. רוצים להבליט בו את הרעיון שהפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות – דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על ידי הפרזה בפורמליות. פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות – דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי – להוציא כאור משפט". בראיה זו, אני קובעת כי שיהוי של חודש ימים, הגם שאינו רצוי ואינו מבורך אינו מאיין את מסוכנות של המשיב הצעיר, בעל הנתונים המכבידים כפי שהובאו בפני בהליך זה. אין להבין מדברי כי בית המשפט מאפשר הגשת בקשות מעין אלו, שלא בסמוך למועדי ביצוע העבירות.

אשר על כן, בראי הראיות לכאורה והמסוכנות, אני רואה לנכון את הבקשה לפסול את המשיב עד תום ההליכים כמוצדקת ומידתית ועל כן אני מורה על פסילתו של המשיב עד תום ההליכים המשפטים כנגדו לאלתר.

בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז גמ"ר 6414-01-19 מדינת ישראל נ' בר-אל תיק חצוני: 465692/2018 בפני כבוד השופטת מגי כהן מאשימה מדינת ישראל נאשם חי בר-אל החלטה

החלטת בית משפט שלא לקבל בקשה מוסכמת של הצדדים לקיים דיון נפרד בו תדון בקשת ההגנה לקבלת תסקיר, בטרם שמיעת עדים וטיעונים לעונש היא החלטה על אופן היתנהלות הדיון וחוסר שביעות רצון של בעלי הדין לא מהוה עילה לפסלות שופט בשים לב כי במקרה זה אין חובת תסקיר כך שאין מדובר בהחלטה אוטומאטית לקבלת תסקיר ולטענת ההגנה לנאשם נסיבות אישיות ורפואיות, שטרם נשמעו ונשקלו ע"י בית משפט .

...

בעניין התסקיר נתנו על יד בית משפט החלטות כדלקמן: ב-6/10/2022: "נדחה לטיעונים לעונש ליום 21/11/22 שעה 11:30. בנוגע לקת (הכוונה "קבלת" הבהרה שלי מ.כ.) תסקיר הבקשה תדון בעת הדיון" ב-11/10/2022: "הבקשה לקבלת תסקיר תדון בעת הדיון". ב-10/11/2022: "לא מצאתי מקום לקביעת מועד לתזכורת . לאור האישור הרפואי המצורף הנני מורה על דחיית מועד ליום 14/12/22 שעה 14:00. באותו יום ישמעו עדים, טיעונים לעונש והבקשה לקבלת תסקיר. המועדים המוצעים לא תואמים את יומני". ב-06/12/2022: בנוגע לתסקיר לא מצאתי מקום לשנות החלטתי מיום 10/11/22.

מכל המפורט לעיל הנני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"ג, 18 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) תת"ע 12868-06-23 מדינת ישראל נ' איתן תיק חצוני: 21125227385 בפני כבוד השופט שי שלהבת מאשימה מדינת ישראל נאשמים דרור איתן החלטה

דיון והחלטה הסעיף הרלוואנטי לבקשה הינו סעיף 77א (א) לחוק חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") הקובע:  "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט." דוגמא למקרה בו דן בית המשפט העליון בטענת פסלות שהתבססה, בין השאר, על טענה שנגעה ליחסי עו"ד לקוח, ניתן למצוא במסגרת עפ 160/21 ‏ ‏ נתנאל גבאי נ' מדינת ישראל - אגף המכס‏ (פורסם בנבו, 21.1.2021) (להלן: "עניין גבאי") "בתגובה לבקשת המשיבה להגיש לבית המשפט מיסמך מסוים, ציינה הסנגורית "אני לא יכולה להגיב" והוסיפה כי קיבלה מהמערער הודעות שאותן לא תציג לבית המשפט מפאת חיסיון עורך דין-לקוח.

...

" כן נפנה לפסיקת בית המשפט העליון בעפ 473/12 ‏ ‏ מוחמד גאבר נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 17.1.2012) "כבר נקבע בפסיקתנו פעמים רבות, כי חשיפת בית המשפט להרשעות קודמות של נאשם, ואף העובדה כי בית המשפט דן בעבר בעניינו של נאשם, אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות. רק חשש ממשי – בראייה אובייקטיבית – למשוא פנים, במובן זה שנפגעה יכולתו של בית המשפט לדון באופן הוגן בעניין המובא לפניו, מקים עילה לפסילת שופט." פסיקה דומה של בית המשפט העליון ניתן למצוא גם באשר להיחשפות מותב לחומר ראיות בלתי קביל בהליך הפלילי וזאת במסגרת עפ 790/21   מוחמד צלאח נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.2.2021) בו הסתמך בית המשפט העליון גם על שנקבע בעניין גבאי "עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק)).

לאור כל האמור לעיל, החלטתי שלא להיעתר לבקשה לפסילת המותב מלשבת בדין.

מובהר למבקש כי בהתאם לסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, זכאי הוא לערער על החלטתי זו לבית המשפט העליון ובהתאם לסעיף 147(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יודיע על כוונתו לערער לבית המשפט ויגיש את ערעורו בתוך חמישה ימים מיום קבלת החלטה זו. במידה ובכוונת המבקש להגיש ערעור, מוצע שיבחן האם וכיצד משפיעים מועדי ישראל על התקופה הנקובה להגשת הערעור.