במסגרת ההליך, ביום 28.11.2021, הגישה המבקשת "בקשה למינוי מומחה פסיכיאטר נוסף מטעם בית המשפט". במהלך דיון בתיק, שהתקיים ביום 12.4.2022, הציע בית משפט השלום למבקשת לחזור בה מבקשתה.
בנוסף, חִייב בית משפט השלום את המבקשת בתשלום הוצאות משפט לטובת המשיבה 2, בסך של 2,000 ₪, "ללא קשר לתוצאות המשפט", מפני שהחזרה מהבקשה נעשתה רק "לאחר שב"כ [המשיבה] טרח וכתב תגובה לבקשה".
ביום 13.4.2022, הגישה המבקשת בקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לתחום הנוירולוגיה, פרופ' ז'אן סוסטיאל, ולמינוי מומחה רפואי אחר לתחום זה, תחתיו.
...
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, וחרף ההבנה למצוקת המבקשת, אשר נדרשת לנהל הליך משפטי מורכב, כאשר משאביה הכספיים מוגבלים ביותר, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות, בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.
אשר על כן, משמצא בית המשפט המחוזי, בצדק רב, כי "סיכויי הערעור אינם גבוהים בלשון המעטה", מפני ש"על החלטה בדבר חיוב בהוצאות כלל לא ניתן להגיש רשות ערעור [סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009], וההחלטה השניה היא החלטה דיונית מובהקת של הערכאה המבררת כאשר מינוי מומחה נוסף הינו חריג ואינו שכיח" (ההדגשות הוּספוּ – נ' ס') – בהחלט היה מקום שלא להיענות לבקשת הפטור מהפקדת עירבון, במלואה.
לפיכך, ההחלטה כי המבקשת תפקיד אך שליש מן העירבון הקבוע בתקנות, מאזנת כראוי בין מצבה הכלכלי של המבקשת, לבין יתר נסיבות הבקשה; איני מוצא טעם טוב להתערב בה.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.