בקשת פסילת חוות דעת מומחה פסיכיאטרי מטעם בית המשפט

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' חן-ברק) בת"א 65152-02-20 מיום 1.10.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפסילת חוות דעתו של מומחה פסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט ולמינויו של מומחה אחר תחתיו.

בין היתר, נטען כי פניית משרד בא כוח המשיבה למומחה בהליך האחר נעשתה לראשונה ביום 23.3.2021, לאחר ההחלטה על מינוי המומחה, לאחר בדיקתו את המבקש ולאחר הגשת חוות דעתו בתיק דנן; כי פנייתו של עורך דין ממשרד בא כוח המשיבה בהליך האחר לא הייתה ידועה לבא כוח המשיבה עד להגשת בקשת הפסילה, וכי הוא מעולם לא פנה למומחה לקבלת חוות דעת מטעמו או שוחח עמו; כי העובדה שנוצר קשר בין המומחה למשרד בא כוח המשיבה במקרים ספורים, אינה מצדיקה כשלעצמה את פסילת המומחה, שמונה על ידי בית המשפט; וכי העובדה שהמומחה דחה את טענות המשיבה שהועלו בשאלות ההבהרה ששלחה לו, מצביעה על האובייקטיביות שלו.

...

דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה.

משכך, מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא כי לא הוכח שקשרי העבודה בין המומחה לבין משרד בא כוח המשיבה עולים כדי ניגוד עניינים.

בנסיבות אלו, ועל רקע ההלכה שלפיה פסילת מומחה על ידי בית המשפט שמורה למקרים חריגים ביותר, אין בידי להיעתר לבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בשם המבקשת: עו"ד אורנה ברמן, עו"ד גלעד ברמן ][]החלטה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת י' אילני) בת"א 61263-01-19 מיום 7.11.2021, בה נדחתה בקשת המבקשת לפסול את חוות דעתו של המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט ולמנות מומחה אחר תחתיו.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפסול את חוות הדעת של המומחה, ולמנות תחתיו מומחה פסיכיאטרי אחר שיעריך את מצבה של המשיבה לאחר קבלת תוצאות המבדקים הפסיכולוגיים.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

באשר לבקשה החלופית, למינוי מומחה פסיכיאטרי נוסף, הרי שלנוכח המסקנה כי לא נפל כל פגם בעבודת המומחה, לא נדרש מינוי מומחה נוסף.

סוף דבר, שבקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

במסגרת ההליך, ביום 28.11.2021, הגישה המבקשת "בקשה למינוי מומחה פסיכיאטר נוסף מטעם בית המשפט". במהלך דיון בתיק, שהתקיים ביום 12.4.2022, הציע בית משפט השלום למבקשת לחזור בה מבקשתה.

בנוסף, חִייב בית משפט השלום את המבקשת בתשלום הוצאות משפט לטובת המשיבה 2, בסך של 2,000 ₪, "ללא קשר לתוצאות המשפט", מפני שהחזרה מהבקשה נעשתה רק "לאחר שב"כ [המשיבה] טרח וכתב תגובה לבקשה". ביום 13.4.2022, הגישה המבקשת בקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לתחום הנוירולוגיה, פרופ' ז'אן סוסטיאל, ולמינוי מומחה רפואי אחר לתחום זה, תחתיו.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, וחרף ההבנה למצוקת המבקשת, אשר נדרשת לנהל הליך משפטי מורכב, כאשר משאביה הכספיים מוגבלים ביותר, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות, בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.

אשר על כן, משמצא בית המשפט המחוזי, בצדק רב, כי "סיכויי הערעור אינם גבוהים בלשון המעטה", מפני ש"על החלטה בדבר חיוב בהוצאות כלל לא ניתן להגיש רשות ערעור [סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009], וההחלטה השניה היא החלטה דיונית מובהקת של הערכאה המבררת כאשר מינוי מומחה נוסף הינו חריג ואינו שכיח" (ההדגשות הוּספוּ – נ' ס') – בהחלט היה מקום שלא להיענות לבקשת הפטור מהפקדת עירבון, במלואה.

לפיכך, ההחלטה כי המבקשת תפקיד אך שליש מן העירבון הקבוע בתקנות, מאזנת כראוי בין מצבה הכלכלי של המבקשת, לבין יתר נסיבות הבקשה; איני מוצא טעם טוב להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

מטעם התובעת הוגשה בקשה לפסילת חוות דעת המומחה הפסיכיאטר ו/או מינוי מומחה פסיכיאטר נוסף, אך היא חזרה בה מאותה בקשה לאחר שהנתבעת הספיקה להגיב לה, לפיכך הבקשה נמחקה ביום 13.7.22 תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט בתחומים הנפשי והנוירולוגי, ושמעתי את חקירותיהם הנגדיות, ועיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה שיש להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על 14.943% בהתאם לסעיף 34(ב) לתקנות המל"ל. אומנם המדובר בשתי חוות דעת שבהן נקבעו נכויות על פי אותו סעיף 34(ב) למבחני המל"ל, אך אני מקבלת את הסבריו של פרופ' סוסטיאל שעיין בחוות דעת הפסיכיאטר וציין כי מבחינתו נקבעה נכות בשל הפגיעה הקוגניטיבית אצל התובעת כתוצאה מאותם שברים בגולגולת, להבדל מהפגיעה הנפשית שנקבעה ע"י המומחה הפסיכיאטר.

...

בשקלול כל הנתונים שעומדים בפניי, מסקנתי היא שיש בפיצוי של 40,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של הפסד השתכרות לעבר בתקופה מיום התאונה ועד היום, במשך 8 שנים.

בהתחשב בכל הנתונים דלעיל, אני קובעת כי יש בסכום של 30,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של עזרת צד ג'.

אומנם המדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה, אך מאידך, אין ציפייה כי אדם שנפגע בתאונה קשה לפני שנים ישמור על כל קבלה או תיעוד לכל הוצאה שנאלץ הוא או בני משפחתו להוציא במסגרת הטיפול בו. לפיכך, ועל דרך האומדנא, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בראש נזק זה. לסיכום, אני מחייבת את נתבעת מס' 2 לשלם לתובעת באמצעות בא כוחה סך של 122,385 ₪ בצירוף החזר אגרה בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 18,615 ₪ (כולל מע"מ).

לפני בקשת התובע להורות על פסילת חוות הדעת של המומחה בתחום הפסיכיאטריה, שמונה מטעם בית המשפט לבדיקת מצבו של התובע בעקבות תאונת דרכים בה היה התובע מעורב ביום 20/11/06.

...

לשיטת הנתבעת, בנסיבות המתוארות אין פסול בהתנהלותה ומכל מקום אין בהעברת החומר כדי להטות את דעתו של המומחה, שהרי הוא כבר קבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה עוד טרם שהועברו אליו המסמכים מטעם הנתבעת, ואלה האחרונים רק מחזקים את המסקנה האמורה.

לאור כל האמור לעיל, ומשלא מתקיימים הטעמים המצדיקים פסילת חוות הדעת, אני דוחה את הבקשה.