מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת פטור מערבון בערעור על זכות מעבר

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

העניין שבפני, בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון בעירעור על החלטת הממונה על הליכי חידלות פרעון, בקשר עם קביעתה של תקופת צינון מאז הופסקו הליכי חידלות פרעון קודמים, אשר נוהלו על ידי המערער.
גם מנקודת המבט של פסיקת בתי המשפט החדשה במהלך תקופת המעבר שבין שתי הוראות הדין ולאחריה, מותירה על מכונה את תחולתה של הילכת אלקצאצי אשר קובעת כי על הממונה ועל רישמי ההוצל"פ לוודא לפי שיקול דעתם כי חלפו בין שנה לשנה וחצי (ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי) מעת ביטול ההליך הקודם ועד לפנייה החדשה לפתוח בהליך חידלות פרעון חדש (ראה גם : חדל"פ 64224-09-19 מנאר שייח יוסף נ' הממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב מיום 30.3.2020 ; עחדל"פ (באר שבע) 51984-01-20 שמעון ווקנין נ' הממונה על חידלות פרעון - מחוז באר שבע והדרום מיום 2.9.2020 ; פש"ר (מחוזי ת"א) 36106-05-17 ניר בן דוד נ' כונס הנכסים הרישמי מיום 1.1.2020 ) העובדה שהבקשה הראשונה הוגשה מכח פקודת פשיטת הרגל, וכי זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון הוגשה מכוחו בקשה חדשה מטעם המערער, אינה מעלה או מורידה לענייננו בשל חשיבותה של חובת תום הלב המצופה מחייבים אשר מתנהלים בעיניינם הליכים משפטיים מכח שתי הוראות הדין הללו (ראה : ע"א 7375/18 יניב גל נ' עו"ד בן ארצי ואח' מיום 2.10.2019) .
ראוי לגלות סובלנות, אולם אין זהו המקרה לגילוי סובלנות יתר בנוגע לחייב אשר היתנהל באופן שאינו כפי המצופה ממנו במסגרת מספר הליכי פש"ר קודמים, ואשר לא טרח למצות את זכויותיו בבית המשפט המחוזי, ובפרט לאחר שניתן לו יומו ולאחר שניתנו לו הזדמנויות רבות לתקן את דרכיו בבית המשפט המחוזי.
...
דיון והכרעה על פי האמור בהחלטת הממונה, המשמעות של הלכת אלקצאצי הינה מתן אפשרות בידי החייב לפתוח בהליך מחדש רק לאחר שחלף זמן סביר ממועד ביטול ההליך הקודם וכי עמדה זו אף עולה בקנה אחד עם פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין ע"א 7375/18 יניב גל נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם 2.10.2019), ולפיה בהיעדר הסבר מבוסס או בהיעדר שינוי נסיבות ממשי אין מקום לאפשר פתיחת הליך חדש לפי חוק חדלות פירעון זמן קצר מאוד לאחר סגירתו של הליך קודם משום שדרך התנהלות מעין זו מהווה חוסר תום לב. אני סבור כי בנסיבותיו של מקרה זה, סיכויו של הערעור להתקבל הינם אפסיים, ואבהיר - למרות שחוק חדלות פירעון (כמו גם פקודת פשיטת הרגל) "שותק" ביחס ל"תקופת הצינון" אשר לאחריה ניתן להגיש בקשה חדשה לחדלות פירעון בהתאם להוראות החוק, הרי שעתירה אשר הוגשה בעניין לבג"צ בתאריך 10.5.2020 בנוגע לתהליך החקיקה של חוק חדלות פירעון אשר לא נתן את דעתו בנוגע לחסר מהותי זה נדחתה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (ראה: בג"ץ 2938/20 ליאור כספי חברת עורכי דין נ' הכנסת ואח' מיום 2.9.2020).
לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון (כב' השופט סולברג) בעניין רע"א 3396/20 קרול שאן מייקל נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' מיום 30.6.2020 בכל הנוגע לחייב בהליך פש"ר אשר זנח את ענייניו בבית המשפט המחוזי וזאת למרות שבאותו מקרה החייב/מערער הגיש בקשה לעיון חוזר לביטול פסה"ד : " 5. לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהחלטה מושא הבקשה שלפנַי, ובבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, "הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא 'חסד המחוקק'" (ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (18.12.2019)).
בהתאם אני מורה על דחיית הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה/עירבון, בשל סיכויי הערעור הנמוכים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

החלטה בבקשה לפטור מהפקדת ערבון בקשר לבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן) בת"א 52932-01-18 מיום 30.6.2020, שלפיה נדחתה בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרת המשפט בקשר לתביעתם הכספית נגד המשיבים, על סך 1,037,300 ₪.
מדיניות זו נובעת מהרצון להמנע מיצירת "מעגל קסמים" (או "מעגל שוטה"), העלול לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הגישה של מיעוטי יכולת לערכאת העירעור, במקום שבו נושא העירעור הוא שאלת היכולת הכלכלית של המבקש להפקיד ערבון או לשלם אגרה (ראו לעניין זה: רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע''מ (4.6.2012), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקות 10-9 (להלן – עניין פלקסר); בש"א 5046/08 קבועה נ' עיזבון המנוח קבועה (17.8.2008), כבוד השופט א' גרוניס, פסקה 2).
מכל מקום, מעבר לטענת המבקשים כי אינם יכולים להסתייע בבני מישפחה לשם גיוס הסכום הדרוש להפקדת הערבון, הם לא הראו שנעשה מצידם ניסיון כן ואמתי לגיוס סכום זה. לעניין זה כבר נקבע, כי אין די בכך שהמבקש אינו יכול לממן את הערבון מכיסו, אלא עליו להראות שנעשה ניסיון אמתי לגיוס הסכום, בין בדרך של הלוואה ובין בכל דרך אחרת (ראו לעניין זה: בש"א 240/18 כוכבי נ' עריית רחובות (11.11.2018), כבוד השופט ד' מינץ, פסקה 5; בש"א 3477/11 שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011), כבוד השופט ס' ג'ובראן; רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, רו"ח (21.9.2010), כב' השופטת מ' נאור, פסקה 10).
...
מכל האמור עולה, כי המבקשים לא עמדו בשני התנאים המצטברים המצדיקים פטור מהפקדת עירבון, ולפיכך בקשתם נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, בגדר ערעור על החלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה בת"א 30905-04-16 (כב' השופטת נ. מימון שעשוע) מיום 10.1.18 (להלן: "החלטת הביניים") בגדרה המערער חויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים.
למערער ניתנה זכות תשובה להתנגדויות שהוגשו.
אין להיתעלם מכך שאנו בדיון העוסק בהבטחת הוצאות המשיבים, ולא בפטור מאגרה, ובהתאם, המשוכה שעל המערער לעבור גבוהה יותר.
...
בענייננו, המערער אומנם הוכיח העדר יכולת כלכלית אולם באשר לסיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות, אני סבורה שסיכויי הערעור אינם כה גבוהים באופן המצדיק התעלמות מהתנאי הכלכלי.
במצב דברים זה, לא מצאתי כי יש בסיכויי הערעור כדי להצדיק את הפטור מהפקדת עירבון ואני סבורה שבנסיבותיו של תיק זה ונוכח התנהלות המערער, כמפורט לעיל, אשר פעם אחר פעם הפר החלטות שיפוטיות דבר שגרם לבזבוז זמן יקר ומשאבים, יש להבטיח שהמשיבים לא יעמדו מול שוקת שבורה בבואן לגבות את הוצאותיהן ככל שיפסקו.
לפיכך, הבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשל העובדה שנטען כי התובע עתר בבקשה לפטור מהפקדת ערבון במסגרת ערעור שהוגש על ידו בתיק ע"א 7742/20 בפני ביהמ"ש העליון (להלן: "הבקשה לפטור מערובה"), ניתנה על ידי החלטה לפיה על התובע להמציא את הבקשה שהוגשה לפטור מערובה במלואה, אכן הבקשה הומצאה והוגשה לתיק.
" "תכליתה של התקנה היא להבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במקרים בהם נראה כי סיכויה של התביעה קלושים ולמנוע תביעות סרק (ראו, רע"א 5740/15 אברבוך נ' OTKRITIE INTERNETIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD. [פורסם במאגרים, 10/9/15]; רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר [פורסם במאגרים, 3/10/04]). מנגד עומדת זכות הגישה לערכאות של התובע. "על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובע או המערער לבין זכויות הנתבעים או המשיבים להגנה מפני חיסרון כיס, הטרדה ואובדן זמן, והבטחת יכולתם לגבות את הוצאות ההליך במידה ואלו ייפסקו לטובתם" (ראו, רע"א 7450/14 פלוני נ' חברת מעדני כרמל [פורסם במאגרים, 27/11/16]וכן ראו רע"א 1572/14 עזר נ' אמריקה ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ [פורסם במאגרים, 14/7/14]).
התובע טען כי הנתבע התחייב לשלם לו סכום של 1 מיליון דולר ככל והעסקאות יחצו את רף 22 מיליון דולר, ואולם, מעבר להעדר הסכם בכתב, או הסכם כלשהוא שבמסגרתו ניתן לראות התחייבות כגון דא, שכן ברור כי המדובר בסכום שהנו מעבר לדמי תיווך, התובע לא פירט באיזה עיסקאות מדובר.
...
הבקשה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות; על רקע האמור עותר הנתבע להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות, משום שלטענתו המדובר בתביעה קלושה חסרת סיכוי, בסכום עתק שאינו מבוסס וכי עסקינן בתובע נעדר יכולת כלכלית.
בפני ביהמ"ש הנתונים השאובים מתצהירו הוא שמהם עולה כי ככל ותובענה זו תידחה לא יהיה בידי התובע כדי לשלם את הוצאות הנתבע, למעשה על בסיס הראיות שהוגשו על ידו במסגרת הבקשה לפטור מערובה במסגרת תיק 7742/20 הנ"ל. אם כך, עסקינן בתובע שאין הפרוטה מצויה בידיו, שמצבו הכלכלי על פי תצהירו אינו בכי טוב, וניתן לקבוע כי יש קושי להניח שיש בידו לשלם את ההוצאות ככל וייפסקו לחובתו, כשאני לוקחת בחשבון את דלותה של התובענה, במיוחד לאור סכומה כארבעה מיליון ₪ מבלי שיונח בפני ביהמ"ש לא הסכם, לא פירוט עובדתי של ההתקשרות, לא הפעולות שנעשו בעקבות ההסכם, כשמדובר בתובע שאינו בעל רישיון תיווך, ואינו אוחז בהסכם תיווך, אני סבורה כי במאזן הכף נוטה לטובת הנתבע.
לאור כל האמור אני חייבת את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע 2 בסכום של 35,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.
החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, במקרה דנן מתקיימים טעמים מיוחדים שהצדיקו את קבלת הבקשה לארכה, ביניהם: לא נפגע כל אינטרס הסתמכות של המשיבה ואף יש לראות וויתור מטעמה על הטענה משהמשיבה לא טענה לאיחור בהגשת העירעור במסגרת תגובתה לבקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה ומעירבון והגישה את בקשתה לסילוק העירעור מחמת האיחור בהגשתו רק בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.11.2021 שהציפה עניין זה; מדובר בעירעור בזכות שהוגש באיחור של 15 ימים שהוא מועד קצר ביותר ביחס למשך ההליכים שמנהלים הצדדים בקשר לעזבון המנוחה; סכויי העירעור טובים.
במילים אחרות, מעבר לכך שיש לתת משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות נוכח העובדה כי עסקינן בהליך שנסב על הגשת ערעור בזכות וזאת על מנת שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקש (ראו: רע"א 1054/21 בן מרדכי נ' אלוני, 25.3.2021; בש"א 7806/20 קוקרמן ושות' בית השקעות בע"מ נ' מרצקי, מיום 22.11.2000), בעניינינו יש לתת משקל גם לעובדה שיש בהחלטה לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת העירעור כדי למנוע את בירור רצונה האמיתי של המנוחה.
על רקע המכלול האמור, אף מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסכויי העירעור לגופם, אני סבור כי יש לאפשר למבקש לממש את זכותו לערער על פסק-הדין וכי הדרך המידתית לתת מענה להתנהלותו הרשלנית בהגשת העירעור באיחור צריכה לבוא לידי ביטוי בחיובו בהוצאות.
...
בנסיבות המקרה דנן, הצטברותם של מספר שיקולים הביאו אותי למסקנה כי הכף נוטה לטובת קבלת הערעור, כמפורט להלן.
על רקע המכלול האמור, אף מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור לגופם, אני סבור כי יש לאפשר למבקש לממש את זכותו לערער על פסק-הדין וכי הדרך המידתית לתת מענה להתנהלותו הרשלנית בהגשת הערעור באיחור צריכה לבוא לידי ביטוי בחיובו בהוצאות.
סוף דבר הערעור מתקבל באופן שבקשת המבקש למתן ארכה להגשת ערעורו לבית המשפט המחוזי מתקבלת (במובן זה שהוא יידון לגופו, בשים לב לכך שהערעור הוגש עוד טרם הבקשה להארכת המועד).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו