במסגרת הליך העירעור ניתנו החלטות בדבר עיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן פסק דין בעירעור.
שקולי ענישה אחרים אמורים להשפיע רק על בחירת העונש המדויק במסגרת המיתחם, דבר זה עורר קשיים רבים.
"
כביטוי למגמה זו של חריגה גם משיקולים שאינם נופלים לגדר תיבת השקום מצאה את ביטויה גם בעבירות נשק כפי שפסק בבית המשפט העליון בעיניין ע"פ 4332/21 כרם עאסלה נגד מדינת ישראל (20.2.22), כפי שקבע בית המשפט כי:
"נסיבות המקרה שלפנינו כמו גם נסיבותיו האישיות של המערער מצדיקות חריגה מרמת הענישה המקובלת תוך מתן משקל לעקרון הענישה האינדיבידואלית והעמדת עונש המאסר בפועל, בכפוף לקבלת חוות דעת הממונה על תשעה חודשים שירוצו בעבודות שירות".
להשלמת התמונה ראוי לציין כי קיים תזכיר חוק לתיקון חוק העונשין (הבניית שיקול הדעת השפוטי בענישה – תיקונים שונים), התשע"ו – 2015 (להלן: "תזכיר חוק"), שאוזכר בפסק דין קלנר, מאפשר לסטות ממיתחם העונש ההולם מטעמי צדק והגינות.
רביעית, בית משפט קמא קבע כי אין בפניו שיקול שקומי בהתבסס על כך "שהנאשמת לא הביעה נזקקות טיפולית ובנסיבות, שירות המבחן נימנע מהמלצה טיפולית בעיניינה.". כאן יש לציין ולהדגיש כי בתי המשפט ניסו להיתמודד עם הקושי לחרוג לקולה ממיתחם העונש ההולם משיקולים שאינם שקולי שקום, ואחד הכלים שעשו בו שימוש על ידי הענקת פרשנות רחבה של המושג שקום, הכוללת גם את "מידת החסד והרחמים" (ראו: ת"פ (שלום ב"ש) 36886-09-12 מדינת ישראל נ' נבאהין, פסקה 7 (6.1.2013); ת"פ (מחוזי מר') 106/12 מדינת ישראל נ' פוקיוקו, פסקה 27 (2.1.2013); ת"פ (שלום ב"ש) 15410-11-12 מדינת ישראל נ' דרבעי, פסקה 8 (27.1.2013));
אמנם דרך זו (פרשנות רחבה של התיבה "שקום") אינה נקייה מספקות, הדבר עלול ליצור הפחתה במעמדו של רכיב השקום בענישה ; עם זאת בתיק קיימים סיממני שקום המביאים את המקרה שבפני להתקרב לטרקלין השקום ובפרט נוכח גילה המתקדם, מאסר מאחורי סורג ובריח לראשונה בחייה שעשוי להיות קשה במיוחד; גמילה מסמים בכוחות עצמה, עבר נקי חרף גילה המתקדם ונסיבות חייה, טיפולה בבת ובנכדה, כל אלה, גם אם אין בפנינו תכנית שקום כהגדרתה הקלסית, יש סימנים של שקום, שיחד עם יתר השיקולים שציינתי לעיל, יש בכוחם להכניס מקרה זה לדלת אמות התיבה הרחבה והתכליתית של "שקום".
לאור כל המפורט לעיל, הגעתי למסקנה כי מתקיימות בעניינינו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה לקולא ולו במעט ממיתחם העונש ההולם שנקבע על ידי בית משפט קמא.
כאן המקום לציין כי המערערת נשלחה ע"י בימ"ש קמא, במותבו הקודם, לממונה על עבודות שירות לקבלת חוות דעת בעיניינה ונמצאה מתאימה לריצוי עונשה במסגרת זו בוועד מקומי עתלית, החל מיום 19.4.23, אך הואיל ומועד זה כבר חלף והואיל שכבר חלף פרק זמן של מעל 6 חודשים ממועד מתן חוות הדעת (מיום 1.3.23), יש להפנות את המערערת שוב לממונה לקבלת חוות דעת עדכנית בעיניינה, כבקשת הממונה.
...
אשר לנסיבות חייה האישיות של המערערת, מקריאת התסקיר אכן הלב נחמץ; עם זאת סבורני כי בית המשפט קמא נתן דעתו פעמיים לגבי נסיבות אישיות אלו; פעם אחת, משקבע מתחם שהוא נמוך מהמקובל, מתחם המשקף מגדר הנאשמת ונסיבותיה, ופעם שניה, עת למרות היעדר המלצה שיקומית בתסקיר, קבע בית המשפט קמא את עונש המערערת בתחתית המתחם.
בע"פ 6235/22 מדינת ישראל נ' חסארמה דן כב' בית המשפט העליון בין היתר במשמעות הודאה, חלק יחסי, והשפעת דברים אלו על הענישה, כאשר מדובר בעבירות נשק; כב' בית המשפט העליון קובע-
"..ואולם, אף אם הייתי מניח לטובת המערערים כי העונשים שנגזרו עליהם עולים בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת, לא היה בכך כדי לסייע. חומרתן של העבירות שכרוכות בשימוש פסול בנשק מחייבת ענישה חמורה ובלתי מתפשרת, שיהיה בה משום ביטוי הן לפגיעה הקשה בביטחון הציבור ובשלומו, הן להרתעה הנדרשת מפני עבירות מסוג זה. אכן, אל לנו להתעלם מהמציאות הקשה שבה נשק קטלני ורב עוצמה זמין בתפוצה רחבה, על הסיכון הרב לחיי אדם חפים מפשע ולפעילות עבריינית שהדבר נושא עמו. אף אין להתעלם מהיקפה הנרחב של התופעה, שאינו שוכך עם השנים. כפי שציינו לא אחת, לבתי המשפט תפקיד חשוב בהתמודדות עם תופעה זו, בין היתר בדרך של קביעת רף ענישה מחמיר ומרתיע. ההחמרה נדרשת לעבירות הנשק בכללותן ועל כל גווניהן, והיא מקבלת משנה תוקף כאשר עסקינן בתופעת השימוש בנשק קטלני ככלי לפתרון סכסוכים. משכך, סבורני כי יש מקום להחמיר בענישה הנוהגת, ובהתאם גם בעונשיהם של המערערים – באופן שייתן ביטוי מלא לחומרת מעשיהם. זאת מבלי שאנו נוטעים מסמרות בגבולות המדויקים של מתחמי הענישה.
ניצן סילמן, שופט
השופט א' בולוס :
עיינתי בחוות דעתם של חבריי ואחרי התלבטות החלטתי להצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי השופט דאוד.
