ביום 27/11/2018, ניתן צו הקפאת הליכים בעיניינה של הנתבעת 1, ובהמשך ניתן צו פירוק זמני, ולבסוף ניתן צו פירוק קבוע ומונה בעיניינה מנהל מיוחד.
ביום 8/10/2019, הוגשה לפניי בקשה של המנהל המיוחד לעיכוב הליכים נגד הנתבעת מס' 1 והעברת הדיון לבית המשפט הדן בתיק הפרוק, ובמסגרתה של אותה בקשה, המנהל המיוחד ביקש לעכב את ההליכים המקדמיים, והבהיר כי הדרישה של המבקש במכתב מיום 19/7/2019 לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים מתייחסת למסמכים ששייכים כולם לנתבעת 1, והנתבעים 2-3 אינם רשאים להמציא מסמכים אלו לידי המבקש, וככל והמבקש חפץ לעיין באותם מסמכים עליו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט הדן בהליך הפרוק.
לשיטתו, מאחר וצוים לעיון ספציפי במסמכים ניתנו כבר ע"פ החלטות מיום 30.12.18 ומיום 20.6.19, ומשלא פעלו המשיבים ע"פ הצוים והמציאו תצהיר סתמי ולקוני, הרי יש מקום למחוק את כתב ההגנה.
עוד טוען המבקש כי לאור עניינה של התובענה שהנו הרמת מסך ולא בתביעה קלסית המוגשת אך ורק נגד חברה, והואיל והתובענה כאמור הוגשה עוד בטרם ניפתחו הליכי חידלות הפרעון נגד החברה (הנתבעת מס' 1), הרי אין לסמכותו של בעל תפקיד כל השלכה על עניינה של תובענה זו.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת המבקש, בתגובת המשיבים, ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה למחיקת כתב טענות, כמו הבקשה החלופית למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים, להדחות, זאת מנימוקי התגובה של המשיבים, שאומנם נפרסו על 22 עמודים, אבל חלקם הארי היו נימוקים עינייניים ומקובלים, כמפורט להלן.
...
מה שהצריך הגשת בקשתו מושא החלטתי זו למחיקת כתבי הטענות של המשיבים.
על כן, בהיעדר מתן צו עיון במסמכים ספציפיים בהתאם לתקנה 120 לתקנות, ברור שאין מקום לקבוע כי אותו צו הופר, וממילא אין מקום לבחון את הבקשה בהתאם לתקנה 122 לתקנות, ומכאן שדין הבקשה למחיקת כתב טענות של המשיבים להידחות.
ואכן, מקובלת עליי טענת המשיבים שכל דרישה לעיון במסמכי הנתבעת 1 על המבקש להגיש בקשה מתאימה בתיק הפירוק.
יוער כי, המשיבים בתגובתם העלו טענות נוספות ביחס לתשתית התביעה נגדם כפי שהובאה בכתב התביעה, אולם, לאור מהות הבקשה דנן, לא מצאתי מקום להידרש לטענות אלה בשלב זה.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, הבקשה על שני רבדיה, הן למחיקת כתב טענות והן למתן צו עיון במסמכים ספציפיים, דינה להידחות.