בקשת עיכוב הליכים בתובענה ייצוגית בשל הליך מקביל

כך הוטעם אף על-ידי כב' השופטת ברון ברע"א 3336/19 פלוני נ' סייוואק בע"מ פס' 6 (10.09.2019), שם עמדה כב' השופטת ברון על השיקולים שיש לשקול לצורך הכרעה בבקשה לעיכוב הליכים: "בהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים יש להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לזהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובפרט בזמן שפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות (עניין קוזליק, פסקה 9; רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב, פסקה 6 (21.11.2011))." וראו בנוסף: רע"א 8758/20 זהבי בלאו ושות' נ' ירון בורנשטיין פס' 8 ( 03.02.2021) החלטת כב' השופט גרוסקופף על השיקולים לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד ויכול ואף הליך בוררות; רע"א 1767/16 דליאור יהלומים בע"מ נ' ‏LIFE DIAMOND CUTTING WORKS (PTY) LTD פס' 7 לפסק דינה של כב' השופטת חיות בזיקה להליך נוסף המתברר בדרום אפריקה (08.05.2016); ע"א 9175/18 אברהם הורוביץ נ' אפרים גוטקינד (01.10.2020) פס' 23 לפסק דינה של כב' השופטת וילנר ביחס להליך נוסף המתברר בשוויץ שם נפסק לעניין זה ובהליך שהתנהל בין יחידים, שאינו ייצוגי: "כן אציין כי אמנם יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד המתנהל בארץ זרה, וזאת נוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות המקומיות, ולאור השוני בין העילות והסעדים העומדים לצדדים בשיטות המשפט השונות (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 486 (1975); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 107-106 (1991)). ואולם, בית משפט זה הכיר באפשרות עקרונית להורות על עיכוב הליכים אף כאשר ההליך המקביל מיתנהל מחוץ לישראל (ראו: רע"א 102/88 מעדני אווז הכסף בע"מ נ' cent or s.a.r.l, פ"ד מב(3) 201, 205 (1988); רע"א 851/99 T. Van Doosselaere נ' Depypere, פ"ד נז(1) 800, 809 (2003); סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי 423 (2013); והשוו: עניין ורבר, בעמוד 833). מן הטעמים המתוארים לעיל, ובייחוד בשל זיקתו המיוחדת של הפורום השוויצרי לטענות הנוגעות להסכמי ההלוואה והויתור, אני סבורה כי יש לעכב את הדיון בתביעה עד להכרעה בטענות אלה במסגרת התביעה המתנהלת בשוויץ." חשובה לענייננו ההחלטה בבקשה שנתנה בהליך ייצוגי אחר הדומה לצורך העניין הטעון הכרעה שהוגש כנגד גוגל בת"צ 22977-06-20 בראל נ' Google LLC (7.1.2021) על-ידי כב' השופט כבוב.

...

המבקש טוען מנגד כי אין מקום להיעתר לבקשת העיכוב כשאין כל התחייבות מצד המשיבה לעניין קבלת ההכרעות בהליך המתקיים בארצות הברית; בקשת גוגל אינה נתמכת בתצהיר המתייחס לזהות הטענות העובדתיות בין ההליך בישראל והליך בארצות הברית ואף מטעם זה כשלעצמו ראוי לדחות את בקשת העיכוב; מלבד ההליך הייצוגי בארצות הברית מתנהלים הליכים נוספים במדינות שונות באירופה ולרבות הליכים מנהליים, ומכאן שגוגל יכולה ומנהלת הליכים במקביל; חברי הקבוצה בישראל עלולים להמתין שנים רבות עד לפסק דין או הסדר פשרה בהליך בארצות הברית ולאחר מכן יאלצו להתחיל מאפס את ההליך בישראל, איזה תועלת תצמח להם מהעיכוב? רק נזק שגוגל אינה מתמודדת עם הטענה בעניינו שעליה עמד גם כב' השופט חיימוביץ בת"צ 73837-2-20 שורר נגד Google LLC.

על יסוד כל האמור לעיל מצאתי כי לא יהיה זה נכון כי שני ההליכים, ההליך הייצוגי שלפני וההליך הייצוגי המתברר בקליפורניה, יתבררו במקביל, בשלב זה. ההליך המתברר בטקסס ביחס להליך המתברר בטקסס, הנחזה להיראות כבעל גוון פלילי, לא נמסרו על-ידי הצדדים פרטים מספיקים לצורך הבקשה לעכב בגינם את ההליך שלפני, גם לא על-ידי גוגל שהמידע אודות ההליך בידה.

לא שוכנעתי כי במצב דברים זה גוגל הראתה כי יש הצדקה לעיכוב ההליך שלפני עד גמר הליך זה, זאת אומר מבלי להתייחס להבדלים בנטלי ההוכחה וכד'.

התוצאה לאור כל האמור לעיל מעוכב בשלב זה הדיון בבקשת האישור עקב ההליך הייצוגי המתנהל כנגד גוגל בקליפורניה בin re Google Assistant Privacy Litigation Case No. 5:19-cv-04286 המתברר שם בבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה.

לפניי בקשת הנתבעת, לה קלוב מדיטראנה ישראל בע"מ (להלן: המבקשת או קלאב מד), לעיכוב הליכים בתיק שבכותרת בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, וזאת עד לאחר הכרעה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ת.צ. 22627-06-21 קלימן נ' קלאב מד ואח' המתנהלת במקביל להליך שבכותרת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בפני כבוד השופט עודד מאור (להלן: בקשת האישור), בו נתבעת המבקשת, בין היתר, ע"י התובעים בהליך שבכותרת (להלן המשיבים).

...

כמו כן, אם לא תתקבל בסופו של דבר, הבקשה לאישור, הדבר לא יגרע מטענותיהם של המשיבים ולא יגרע מזכותם לחזור ולנהל את תביעתם במסגרת ההליך שבכותרת.

אני סבורה שהמשיבה לא הצביעה על פגיעה כאמור, שהרי בסיומה של ההכרעה בתובענות הקודמות שמתנהלות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אין כל מניעה לחדש את ניהולה של התובענה דנן ולאפשר למשיבה להשמיע עדיה ולהציג ראיותיה, והכל בכפוף לקביעות בית המשפט המחוזי בתל אביב בתובענות המתנהלות בפניו.

מהנימוקים דלעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב הדיון בתביעה שבכותרת וזאת עד להכרעה בהליך המקביל.

ביהמ"ש דן בשאלה האם יש לעכב את המשך הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, לנוכח ההליך המינהלי שמתנהל במקביל.

...

החלטה בבקשה לאישור הסדר פשרה ביהמ"ש קבע בהחלטה מיום 14.3.22, כי הגיע למסקנה שאין מקום לדחות ההסדר על הסף, והורה על פרסום הודעה וכן הורה על משלוח העתק מההודעה, בצירוף העתק הבקשה לאישור הסדר פשרה, ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש") ולמנהל בתי המשפט.

גמול ושכר טרחה כאמור לעיל , הצדדים הסכימו, שהמשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 10,000 ₪.

סוף דבר ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין.

לטענת היועמ"ש אמנם הכלל הוא כי עצם קיומו של הליך פלילי המקביל להליך האזרחי אינו מצדיק לכשעצמו עיכוב ההליך האזרחי אלא ששיקול עקרי שיש לשקול הוא האם קיומו של ההליך האזרחי עלול לשבש את ההליך הפלילי ובהקשר זה לטענתה ראוי שמהימנות העדים תקבע בהליך הפלילי ולא בהליך האזרחי.

באותו עניין הוגשה תביעה ייצוגית בגין פרסומים בעתון ידיעות אחרונות, שהיוו הפרה של חובה צרכנית.

עוד יצוין כי העובדה שהיועמ"ש מבקשת בשלב זה לעכב את ההליכים עד 15/2/23 אין לה משמעות אמיתית שהרי לא ברור כי פרשת התביעה בהליך הפלילי תסתיים עד אותו מועד ונוכח ההקף המרובה של העדים שם ייתכן ותימשך עוד זמן רב. לסיכום, ההלכה הרווחת כאמור היא כי הליך משפטי אזרחי צריך להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות ועל מנת שהתובע יוכל לקבל את יומו בביהמ"ש ואין זה ראוי שהליך אזרחי יעוכב ויישאר תלוי ועומד עד שתסתיים פרשת התביעה של חשוד, שאינו בעל דין או מקורב לבעלי הדין בהליך האזרחי.

...

בפתח החלטתי יש להבהיר הרקע למתן ההחלטה לגופה בשלב זה ולהעיר כי לא היה מקום להגיש הבקשה כפי שהוגשה.

עוד יצוין כי העובדה שהיועמ"ש מבקשת בשלב זה לעכב את ההליכים עד 15/2/23 אין לה משמעות אמיתית שהרי לא ברור כי פרשת התביעה בהליך הפלילי תסתיים עד אותו מועד ונוכח ההיקף המרובה של העדים שם ייתכן ותימשך עוד זמן רב. לסיכום, ההלכה הרווחת כאמור היא כי הליך משפטי אזרחי צריך להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות ועל מנת שהתובע יוכל לקבל את יומו בביהמ"ש ואין זה ראוי שהליך אזרחי יעוכב ויישאר תלוי ועומד עד שתסתיים פרשת התביעה של חשוד, שאינו בעל דין או מקורב לבעלי הדין בהליך האזרחי.

כיוון שכך, אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק.

החלטתי בדבר שמיעת ראיות מפרוטוקול הדיון מיום 6/6/22 וכן השינויים למועדים שנקבעו בהחלטתי מיום 10/11/22 עומדות בעינן ועל הצדדים לפעול על פיהן.

בית המשפט שדן בתביעה האישית הורה על עיכוב ההליכים עד אשר תתברר התביעה הייצוגית, בין היתר מן הטעם שלא יהיה זה יעיל לידון בתביעתו האישית של המבקש במקביל לתביעה הייצוגית בהנתן הדמיון בין שני ההליכים.

...

סוף דבר מצאתי כי עיכוב הדיון כמבוקש יגשים אינטרסים של יעילות דיונית ומניעת החלטות סותרות ולא מצאתי כי ייגרם לתובעת נזק או עוול הגוברים על הנזק הדיוני העלול להתממש ככל שלא יעוכב הדיון, בעיקר בבחינת השקעת משאבים פרטיים וציבוריים שיכול ותמצא מיותרת.

ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש ולאור המקובץ, אני מורה על עיכוב ההליכים כאן.

זאת, בין לנוכח הסכמות נחזות או משתמעות עד כה לעיכוב הידרשות לנושא ובין לנוכח אפשרות - שסבורני כי עודנה קיימת -להסדרת המחלוקת ללא צורך במעורבות שיפוטית נוספת.