בקשת עיכוב הליכים בשל תביעה מקבילה בבית המשפט המחוזי

לפניי בקשה נוספת של הנתבעים 1 ו-2, בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ (להלן - "בנפיט") ומר שלומי דאובר (להלן - "דאובר), להורות על עיכוב ההליכים בתובענה דנן עד למתן פסק דין סופי וחלוט בתביעה שהגישה בנפיט נגד התובעת כאן, הגב' איילה תומר (להלן - "איילה") בבית המשפט המחוזי תל אביב (ת"א (תל אביב-יפו) 5524-07-17), זאת בטענה למצב משפטי חדש שנוצר נוכח החלטה בהליך המקביל ביניהם שניתנה ע"י בית המשפט העליון ומצדיקה לדעת הנתבעים עיכוב הליכים בתובענה זו (להלן - "הבקשה").

באותה החלטה נקבע כי קיימת הצדקה להורות על עיכוב הליכים בבית המשפט המחוזי עד להכרעה בבית הדין האיזורי לעבודה בשאלת קיומם (או אי קיומם) של יחסי עובד מעסיק בין בנפיט או מנהלה לבין איילה, הכרעה אשר נוגעת לשאלת עצם קיומה של סמכות עניינית לבית המשפט המחוזי לידון בתובענה וכלשונו: " 49. ... בשים לב לעובדה הראשונה במעלה כי ההכרעה הנדרשת בבית הדין האיזורי לעבודה נוגעת לעצם שאלת קיומה של סמכות עניינית לבית משפט זה להדרש לתובענת התובעת (ר' רע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס (פורסם בנבו, 14.10.15)), ולפי שאין צורך בחפיפה מלאה בין השאלות העשויות להתעורר בשני ההליכים ולפי שהמבחן לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד פוּרש בפסיקה באופן רחב, באתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מעיכוב ההליך הנידון בבית משפט זה. שקולי ודאות משפטית (הנוגעים לסמכותו העניינית של בית משפט זה, ואשר מקומם באורח בלעדי להידון ולהיות מוכרעים בבית הדין לעבודה), מניעת הכרעות סותרות וניהול הליך סרק, כמו גם שקולי יעילות וחסכון במשאבי זמן, אף הם תומכים במסקנה זו (ר' רע"א 7031/20 עילם נ' עירית ראשון לציון (פורסם בנבו, 29.10.20) פסקה 8; רע"א 538/19 מכלוף אילוז ואח' נ' א.ד.ר בנין ופיתוח (2010) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 11.3.19); רע"א 8587/17 חאין נ' חברת החשמל לישראל (פורסם בנבו, 30.11.17), פסקה 17)" (סעיף 49 להחלטה שם) על ההחלטה האמורה, הגישה בנפיט בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

...

ראו למשל בקשר לכך את דבריה של כב' השופטת ע' ברון כפי שהובאו בדיון: "כבוד השופטת ע' ברון: אין בהכרח חפיפה בין מה שמתנהל בביה"ד לעבודה לבין מה שמתנהל בהליך כאן. מה שמתנהל שם זה חלק קטן ממה שמתנהל בביהמ"ש המחוזי. חשוב לומר, איננו נוקטים עמדה בשום צורה שהיא לעניין היחסים שבין הצדדים או יש עילה כזו או אחרת לאחד הצדדים, זה לא בפנינו. אנו מדברים על האופן התקין שבו הליך צריך להתנהל. גם אם בסופו של דבר ייקבע כי ההליך ממשיך להתנהל בביהמ"ש המחוזי זה לא פעם ראשונה שזה קורה, ויהיה מה שיהיה כאן. ההליך בביהמ"ש המחוזי אינו חופף לביה"ד האזורי" (עמ' 4 לפרו' שורות 21 עד 26).

לא בכדי אם כן, שבהמשך לדברים אלה, ציין בא כוחה של איילה, כי "...בסופו של דבר כבודכם אומרים שננהל את שני ההליכים במקביל" (עמ' 4 לפרו' שורות 33 עד 34).

סוף דבר: על כן, לאור האמור, בשלב הראשון תתברר שאלה אחת והיא – האם שררו יחסי עובד ומעסיק בין איילה לבנפיט, אם לאו? הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

השופטת לאה גליקסמן לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל-אביב (השופטת הבכירה עידית איצקוביץ'; ב"ל 11210-07-21), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ההליך בבית הדין האיזורי, לנוכח הליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית המתנהל במקביל באותה סוגיה בפני בית המשפט המחוזי תל-אביב.

...

הא ותו לא. בנוסף, המוסד ציין כי יש יתרונות בהליך הייצוגי, שההליך "הרגיל" בבית הדין האזורי חסר אותם, כגון האפשרות המובנית בהליך הייצוגי כי היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם צדדים שלישיים רלוונטיים נוספים, יביעו את עמדתם "כך שההליך מתכלל את מגוון עמדות הצדדים האפשריים ומהווה הליך ציבורי על כל המשתמע מכך". בתגובה, המשיבה טענה כי אין לכרוך את ההליך הפרטני המתמקד בה עם ההליך הייצוגי, היות והיא אינה חברה בקבוצת התובעים מושא הליך זה. כן הדגישה המשיבה כי פסק הדין בעניין אולך הוא חלוט, ומשניתן הרי שיש לקבל את תביעתה וכי למוסד "היה את זמנו ויומו לטעון במסגרת הערעור בבית הדין הארצי לעבודה את מלוא עמדתו והוא לא עשה כן". החלטת בית הדין האזורי משהוגשה תגובת המשיבה לבקשת המוסד לעיכוב ההליכים, ניתנה החלטת בית הדין אשר כאמור לעיל, דחתה את בקשת המוסד.

בית הדין ציין, כי מקובלת עליו עמדת המשיבה כי אין מקום לעכב את הדיון בהליך עד להכרעה בהליך הייצוגי לנוכח הכרעה בסוגיה זו בעניין אולך.

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר הנוגע לבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

(להחלטות נוספות בהן נתקבלה בקשה לעיכוב הליכים עקב קיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי ראו ת"א 6950-03-22 לוי ואח' נ' בנילוז ואח' (פורסם בנבו, 6.3.2023) (להלן: "עניין בנילוז"); ת"א 57604-09-20 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עמית קיידר הובלות ומסחר בע"מ (פורסם בנבו, 2.3.2023); ת"א 43687-02-21 בי.או.אר.טי. בע"מ ואח' נ' פהימה ואח' (פורסם בנבו, 2.11.2021)).

מכאן ששוכנעתי כי בנסיבות העניין אין הצדקה עניינית בבירור התביעה שהוגשה בתיק דנן במקביל להליך בבית המשפט המחוזי ועל כן יש לקבל את הבקשה לעיכוב ההליכים בתיק.

...

טענות המבקשים בבקשה שבפניי טוענים המבקשים כאמור, כי יש לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בהליך המקביל, תוך שהוסכם מצדם כי העיכוב יותנה בתנאים הבאים: התנאי הראשון – המבקשים ישלמו למשיבים דמי שכירות חודשיים בסך 6,000 ₪ החל מיום 1.1.23 ועד למתן הכרעה בתביעה במחוזי; התנאי השני – המבקשים יפנו את הדירה אם תידחה התביעה במחוזי בתוך 180 ימים מיום קבלת פסק הדין.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובחנתי את טענות הצדדים בראי בדין והפסיקה – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

מכאן ששוכנעתי כי בנסיבות העניין אין הצדקה עניינית בבירור התביעה שהוגשה בתיק דנן במקביל להליך בבית המשפט המחוזי ועל כן יש לקבל את הבקשה לעיכוב ההליכים בתיק.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתיק זה עד להכרעה בהליך שמתנהל בפניי בית המשפט המחוזי.

לפניי בקשת הנתבע 1 לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, ולחילופין עיכוב ההליכים בתובענה, וזאת בשל קיומו של הליך מקביל התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעיניין ת.א. 29533-03-22 (להלן: "ההליך המקביל").

בעיניין זה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, באתי למסקנה כי יש טעם רב בבקשתו של הנתבע ואין מנוס מעיכוב ההליך דנן לנוכח ההליך המקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי.

...

עיון בפסקי הדין מוביל למסקנה כי אין הנדון דומה לראיה, ואסביר; בת.א. 42994-12-21 רויטל מלי פופר נ' מרי תורג'מן פרבר ( 27/3/22) קבע בית המשפט המחוזי: " בענייננו, לא מדובר בתביעות מקבילות המתנהלות בשל אותה עילה, אלא בתביעה חדשה שהוגשה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה קודמת בעת שמתנהל הליך ערעור על פסק הדין שניתן בתביעה הקודמת. הדוקטרינה של הליך תלוי ועומד נועדה למצב שבו קיים הליך מקביל תלוי ועומד אשר טרם הוכרע, ואילו בענייננו המחלוקת בין הצדדים נדונה והוכרעה בתיק הקודם". (ראו סעיף 8 להחלטה).

די בקריאת דברים אלו כדי להגיע למסקנה כי נסיבות המקרה שם שונות בתכלית מהנסיבות דנן.

סוף דבר לסיכום הדברים, הן בשל שיקולי יעילות דיונית והקצאת משאבים שיפוטיים, הן מחמת החשש למתן הכרעות סותרות והן מבחינת מאזן הנוחות בראיה הכוללת והמצרפית, סבורתני כי אין מנוס במקרה דנן מלהורות על עיכוב ההליך עד להכרעה בתביעה המקבילה בבית המשפט המחוזי.

לפניי בקשת הנתבעות , כלל חברה לביטוח בע"מ וכללית מושלם - מח' תביעות (להלן: המבקשות או כלל )לעיכוב הליכים בתיק שבכותרת בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, וזאת עד לאחר הכרעה בבקשה בתובענה ייצוגית ת"צ (תל אביב-יפו) 50975-03-23 חיים פינטו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ המתנהלת במקביל להליך שבכותרת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בפני כבוד השופטת עידית ברקוביץ בו נתבעות המבקשות, בין היתר, ע"י התובע בהליך שבכותרת (להלן המשיב).

 בהקשר זה נכון להפנות אל פסק דינה של כב' הנשיאה השופטת אסתר חיות, אשר עמדה על השיקולים השונים שנקבעו בפסיקה ובין היתר, השתק פלוגתא, בפסק דינה ברע"א 1767/16 דליאור יהלומים בע"מ נ' ‏LIFE DIAMOND CUTTING WORKS (PTY) LTD [פורסם בנבו] (08.05.2016, להלן: עניין דליאור): "... עוד נפסק כי 'לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד, ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי – קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד'..."  כב' הנשיאה, השופטת חיות, עמדה בעיניין דליאור, על חשיבות בחינת מאזן הנוחות כדלהלן: "לא אחת נפסק כי לצורך עיכוב ההליכים על בית המשפט לשקול, בין היתר, את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות".   עיכוב ההליך שבנידון נידרש וזאת נוכח העובדה שמתנהל הליך מקביל אשר המשיב נכלל במסגרתו, כך שלא רק שהכרעה בבקשה לאישור תשפיע באופן ישיר על טענות המשיב בהליך שבנידון, אלא שמאחר והמשיב חלק מהקבוצה שבשמה הוגשה התביעה הייצוגית, הרי שהבקשה לאישור טומנת בחובה גם את תביעת המשיב באופן המייתר את ניהול ההליך שבנידון.

...

   כמו כן, אם לא תתקבל בסופו של דבר, הבקשה לאישור, הדבר לא יגרע מטענותיו של המשיב ולא יגרע מזכותו לחזור ולנהל את תביעתו במסגרת ההליך שבכותרת.

אני סבורה שהמשיבה לא הצביעה על פגיעה כאמור, שהרי בסיומה של ההכרעה בתובענות הקודמות שמתנהלות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אין כל מניעה לחדש את ניהולה של התובענה דנן ולאפשר למשיבה להשמיע עדיה ולהציג ראיותיה, והכל בכפוף לקביעות בית המשפט המחוזי בתל אביב בתובענות המתנהלות בפניו.

    9371מהנימוקים דלעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב הדיון בתביעה שבכותרת וזאת עד להכרעה בהליך המקביל, זאת ללא צו להוצאות.