בקשת עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד בתיק מקביל

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' השופטת רונית אופיר) מיום 18.5.22 בת.א. 1686-06-21 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת לעכב ההליך קמא בשל הליך תלוי ועומד.

עוד נקבע: "עוד אוסיף, כי החלטה זו ניתנת בשלב זה, וככל שיעלה הצורך בהתאם להתקדמות ההליך המקביל, ניתן יהיה להמתין עם הכרעה בהליך זה עד לאחר ההליך המקביל, וזאת כאמור בכפוף להתפתחות ההליך ולנסיבות העניין.

ברור שאין צורך להכריע במסגרת התיק קמא בכל המחלוקת שתבחן בהליך במחוזי.

...

על כן הבקשה נדחית.

דין הערעור להידחות לגופו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בתחילת הישיבה התייחסו ב"כ הצדדים לקיים ולרלוונטי בתיק, גם בנוגע לבקשת הנתבעת לעיכוב הליכים בתיק זה בשל הליך תלוי ועומד.

ומוסיף ביהמ"ש העליון במקום אחר וקובע כך: "כידוע, בית המשפט מוסמך להורות על עיכוב הליך הנידון לפניו בשל קיומו של הליך תלוי ועומד הנסב על סוגיות דומות. סמכות זו נועדה לשמור על יעילות דיונית, לחסוך בעלויות הכרוכות בכפל הליכים – הן לבעלי הדין והן למערכת המשפט, וכן למנוע הכרעות סותרות. עוד נקבע כי בבחינתה של בקשה לעיכוב הליכים ייתן בית המשפט דעתו על זהות הצדדים להליכים המקבילים, זהות הסוגיות הנדונות בגדרם, מאזן הנוחות, ושיקולי המדיניות המתוארים לעיל. כמו כן, נקבע לא אחת כי ניתן להורות על עיכוב הליכים גם אם אין זהות מלאה בין בעלי הדין בהליכים התלויים ועומדים, ואף כאשר אין חפיפה מלאה בין הסוגיות הנדונות בהליכים אלה. די, איפוא, כי ההליכים עוסקים בסוגיה מהותית משותפת, אשר ההכרעה בה במסגרת אחד מהם עשויה להשליך על הדיון במשנהו (ראו: רע"א 538/19 אילוז נ' חברת א.ד.ר בנין ופיתוח (2010) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (11.3.2019); רע"א 353/20 קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' ויצמן, [פורסם בנבו] פסקה 21 (18.5.2020))." (ההדגשה שלי – א.כ.) [ע"א 9175/18 הורוביץ נ' גוטקינד (פורסם בנבו, 1.10.2020)].

...

יישום הדין החל על נסיבות המקרה שלנו שוכנעתי כי קיים קשר הדוק בין התביעה שלפניי לבין התביעה בהליך המקביל.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 8,000 ₪.

בפניי בקשת הנתבעים לעיכוב הליכים עקב הליך תלוי ועומד (סע"ש 43283-06-19 – להלן: ההליך המקביל) ובקשת התובעת לאיחוד דיון.

מעבר לאמור, לנוכח טענת התובעת בהליך המקביל לפיה היא היחידה שעסקה בתיווך, יש לכך השלכה לעניין תביעת התובעת לגמול עבור עבודה בשעות נוספות בהליך זה. בנסיבות אלו יש לעכב את בירור התביעה בתיק זה עקב הליך תלוי ועומד שכן המשך ניהול ההליכים יביא לכפל דיון באותן שאלות של עובדה ומשפט ואף ייתכן להכרעות סותרות, יגרום לסירבול, להארכת הדיון ולהטרדת הצדדים שלא לצורך.

...

לאחר שעיינתי בתיק ובהליך המקביל, להלן החלטתי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בזהות בעלי הדין, בשאלות הדומות העומדות לדיון, בהשלכות של הקביעות בתביעה האחת על רעותה, על מנת לייעל את ההליך, לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובהוצאות הצדדים, מצאתי כי ראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות חלף עיכוב ההליכים בהליך זה. לא נעלמו מעייני טענות הנתבעים לפיהן התביעה בהליך המקביל הוגשה לפני זמן רב וכי דיון הוכחות בתיק קבוע לחודש יוני 2023, ברם אני סבור, כי ראוי לסיים את מכלול ההליכים יחדיו, בייחוד כאשר הכרעה בתיק המקביל לא תסיים את ההליך בתיק זה, שכן ממילא יוותרו מחלוקות שיהיה על הצדדים לנהל בגינם הליך ארוך.

לצורך יעילות דיונית אין לנהל מספר הליכים במקביל ומן הראוי שהבירור ייעשה בבית המשפט המחוזי שיכריע גם בעניינים נוספים.

יצויין, כי החלטה בדבר עיכוב הליך בשל הליך אחר תלוי ועומד, היא החלטת ביניים שניתן לשנותה כפי שנקבע בעיניין בריל, ולכן ככל שבמרוצת ניהול ההליך המחוזי יתברר כי ההמתנה להכרעה במחוזי אינה נחוצה לצורך הכרעה בתיק קמא, ניתן יהיה להגיש בקשה בעיניין בתיק קמא והיא תבחן לפי הנסיבות הרלוואנטיות במועד הגשתה.

...

ההליכים המקדמיים עוכבו לאור החלטתי בבקשת רשות הערעור מיום 18.4.2023.

המשיבה גם לא מעוניינת להיעתר ל"הצעתם הנדיבה" של המבקשים ולתקן את כתב התביעה שכנגד בבית המשפט המחוזי כך שתכלול גם את הסעד הנתבע בתביעה השטרית.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

מצאתי כי אין בידי לקבוע כבר עתה כי בסופו של יום, וככל שלא היו מתנהלים הליכים אחרים על ידי הנתבעות 3-6, לא היה התובע מקבל מבוקשו, גם אם הסיכוי לכך אינו רב. עם זאת, נוכח כלל השיקולים האמורים, והעובדה כי מתנהלים דיונים מקבילים שאף החלו קודם להגשת תובענה זו, מצאתי להורות על עיכוב הליכים בגין "הליך אחר תלוי ועומד". ואבאר.

די, בכך שההליכים עוסקים בסוגיה מהותית משותפת, אשר ההכרעה בה במסגרת אחד מהם עשויה להשליך על הדיון במשנהו כדי להצדיק קבלת בקשה לעיכוב הליכים בגין הליך תלוי ועומד (ע"א 9175/18 הנ"ל).

המזכירות תסגור התיק בעיכוב הליכים.

...

על אף האמור, ועל אף שכעקרון ומאחר שמדובר בסעד הצהרתי שלילי שנדון למעשה בתביעות מקבילות וניתן היה להורות מטעמים אלו לדחיית התביעה על הסף, ועל אף שרובן המכריע של הבקשות לסעד הצהרתי שלילי נדחות, ופעמים רבות גם על הסף (ראו רק כדוגמה ת"א (מחוזי מרכז) 54035-03-21 קומטק בע"מ נ' אינספוקוס סיסטמס בע"מ (9.12.2022) והאזכורים שם), מצאתי שלא להורות כן בענייננו, מאחר שעל פי ההלכה בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו לסילוק על הסף רק במקרים יוצאי דופן, בהם ברור כי התובע אינו יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש (ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן, לז(4) 721 (1983); רע"א 359/06 עו"ד חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' (2006) ועוד) או אם מדובר במקרה נדיר שבו קיים שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב (ע"א 6953/16 אבו חסן נ' מדינת ישראל - פקיד הסדר המקרקעין חיפה (10.5.2018)).

מצאתי כי אין בידי לקבוע כבר עתה כי בסופו של יום, וככל שלא היו מתנהלים הליכים אחרים על ידי הנתבעות 3-6, לא היה התובע מקבל מבוקשו, גם אם הסיכוי לכך אינו רב. עם זאת, נוכח כלל השיקולים האמורים, והעובדה כי מתנהלים דיונים מקבילים שאף החלו קודם להגשת תובענה זו, מצאתי להורות על עיכוב הליכים בגין "הליך אחר תלוי ועומד". ואבאר.