בקשת עיכוב הליכים בפרויקט תמ"א ברחוב הבנים בכפר סבא

בית משפט השלום בכפר סבא 18 אוגוסט 2016 ת"א 31918-03-14 אפרידר החברה לשכון ולפתוח ישראל בע"מ נ' ססי ואח' ה"פ 54907-01-13 קעטבי נ' אפרידר החברה לשיכון ולפיתוח ישראל בע"מ המבקש בה"פ 54907-01-13 התובעת בת"א 31918-03-14 אילן קעטבי אפרידר החברה לשכון ולפתוח ישראל בע"מ המשיבה בה"פ 54907-01-13 הנתבעים בת"א 31918-03-14 אפרידר החברה לשיכון ולפיתוח ישראל בע"מ 1. שלום ססי 2. אילן קעטבי פסק דין

חזקה בחנות בגודל של כ- 40 מ"ר, המשמשת עסק לממכר מוצרים שונים (קיוסק/פיצוציה), והנמצאת ברחוב שבזי 36 בראש העין (להלן- "החנות") היא נשוא הסיכסוך שנידון בשתי התביעות שבכותרת, שאוחדו.

בהמשך נשלחו לססי מספר מכתבי התראה (ביום 29.8.11, 15.9.11 ו- 9.11.11) בדרישה לפינוי החנות ובמקביל קטעבי נקט מצידו בפניות למפקח הועדה המקומית של עירית ראש העין לעיכוב ההליכים הפליליים כנגד הפעלת החנות.

זה מכבר, בפסק הדין בעיניין רע"א 5518/98 יצחק יוסף נ' אביגדור עוקשי, פ"ד נה(3) 294, 303 (2001), נקבע כי החזקה היא נושא להגנת המשפט לא רק כמאפיין של זכות הבעלות אלא גם כאשר היא משקפת מצב עובדתי שאין מקורו בזכות ("...החזקה הנה עניין שבעובדה אשר המשפט מייחס לו תוצאות משפטיות בעלות משמעות"), ובפסק הדין בעיניין רע"א 4311/00 מדינת ישראל נ' בן שמחון, פ"ד נח(1) 827 (2003), נקבע עוד, כי הכוח לשנות מצב עובדתי נתון בשטח מותנה בקיומו של הליך שפוטי.

זאת ועוד: במכתבו של קעטבי למפקח כשבוע לאחר מסירת גירסתו הנ"ל, הוסיף וציין כי : " זמן שהותינו בעסק הנו זמני, ולכל היותר שנתיים מהיום. וזאת מהסיבה של פינוי לצורך בניית מגורים ומסחרי במקום הנ"ל, כפי שעדכנו אותנו חברת 'אפרידר'". כלומר, להבנת קעטבי באותה עת, אפרידר היא הבעלים, היא שמשכירה לססי את המבנה של החנות, וססי, כשוכר ראשי משכיר לקעטבי את החנות בשכירות משנה, השהות של קעטבי וססי היא זמנית (עד סוף 2013 לערך), נוכח הפרויקט של אפרידר להקמת מבני מגורים ומסחר במקרקעין.

...

לנוכח המסקנה דלעיל, אין עוד צורך להידרש לשאלת ההגנה על המחזיק בחנות, אולם גם בהינתן מסקנה אחרת, נראה שבנסיבות שבהן המחזיק נמנע מקיום צווים שיפוטים אין הוא ראוי להגנה גם אם לא מצאתי לראות בכך עילה לדחיית המרצת הפתיחה על הסף, לנוכח מועד תחולת חלק מהצווים כלפי קעטבי .

הסכם זה מחזק עוד יותר את המסקנה דלעיל.

לסיכום לאור כל האמור אני קובעת כדלקמן: התביעה בהמרצת הפתיחה ( 54907-01-13) נדחית.

בקשת המשיבים 2, בעלי הזכויות ברחוב הבנים 8 בכפר סבא (להלן: :"המשיבים 2") לעיכוב הליכים בבקשתו של המבקש, עו"ד גיא פרבמן בתפקידו כנאמן הצדדים (להלן: "הנאמן") למתן הוראות בהליך כאן.

ברקע הבקשה, פרויקט תמ"א בבניינים 6 ו-8 ברחוב הבנים בכפר סבא (להלן: "הפרויקט"), שלצורך הוצאתו אל הפועל, התקשרו המשיבים 2 והמשיבים 3, בעלי הזכויות ברחוב הבנים 6 (להלן: "המשיבים 3") עם המשיבה 1, חברת מיזם נדל"ן ש.א. אור בע"מ (להלן: "המשיבה 1") בהסכם נושא תאריך 6.11.2012 (להלן: "ההסכם").

...

מצד שני, מקובלת עלי טענתם של המשיבים 2, כי עצם השאלה האם התקיימו התנאים לשימוש בייפוי הכוח, הכוללים בין היתר השלמת העבודות והסכמת המשיבים לשימוש, היא סוגיה שנויה במחלוקת בין הצדדים פרט לנאמן, שלכשעצמם כפופים לתניית הבוררות, ובהיעדר הכרעה במחלוקות אלה לא ניתן לאפשר לנאמן לפעול מתוקף ייפוי הכוח.

לא אוכל לאשר זאת, ונראה כי אין מנוס אלא מקבלת הבקשה ועיכוב ההליכים בתיק זה עד להכרעה במחלוקות בין הצדדים במסגרת בוררות.

סוף דבר לאור כל האמור והקבוע לעיל, יעוכבו ההליכים בתיק זה עד להכרעה בבוררות בין המשיבה 1 והמשיבים 2 (והמשיבים 3 ככל שירצו להשתתף בה).

הצדדים והתביעה המשיבה (המבקשת בהמרצת הפתיחה; להלן: המשיבה) היא עורכת דין שרכשה, יחד עם אחרים, את הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6388, חלקה 31, ברחוב קיש 3, פתח-תקווה (להלן: המקרקעין).

המבקשים (המשיבים בהמרצת הפתיחה; להלן: המבקשים) הם בני מישפחה אחת, שרכשו מהמשיבה דירות בפרויקט והתקשרו עימה במספר הסכמים, כדלקמן: ביום 10.1.10 נחתם בין מבקשים 4,2,1 ו-5 לבין המשיבה הסכם לרכישת דירה בפרויקט (להלן: ההסכם הראשון; נספח ב' להמרצת הפתיחה).

המשיבה מוסיפה ומציינת בהקשר זה כי במסגרת התביעה בכפר סבא, היא הגישה בקשה לעכב את ההליכים, אך המבקשים היתנגדו להעברת התביעה לבוררות והתנגדותם התקבלה.

...

אין בידי לקבל את טענות המשיבה בהקשר זה. אמנם, במסגרת התביעה בכפר סבא, הגישה המשיבה "בקשה דחופה מאוד למחיקת ההליך לאור הסכמת הצדדים למינוי בורר". המבקשים התנגדו לבקשה הן משום שהוגשה בשיהוי ניכר, והן משום שתביעתם הוגשה, בין השאר, מכוח הסכם ההלוואה, שלא כלל תניית בוררות.

מן המקובץ לעיל עולה כי התקיימו התנאים לעיכוב ההליכים בתובענה זו בשל קיומה של תניית בוררות בהסכמים שבין הצדדים.

עם זאת, נוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בבקשה זו. אשר על כן, אני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא 31 יולי 2021 ת"ק 24865-09-20 גפן נ' בן מאור השקעות ונדל"ן בע"מ בפני כב' הרשמת הבכירה זהבית חמו התובעת אתי גפן הנתבעת בן מאור השקעות ונדל"ן בע"מ פסק דין

לפניי תביעה כספית בסך 19,547 ₪ ותביעה שכנגד בסך 34,000 ₪ שהוגשו בהליך של תביעות קטנות, שעניינן נזקים שנגרמו לצדדים במהלך מגורי התובעת בדירה שכורה ברחוב המעלות 3 ברעננה, בבניין שהנתבעת יזמה בו פרויקט תמ"א 38.

באשר לנזקים לרכוש, הנתבעת טוענת שהתובעת הותירה את האופניים בשטחי הפרויקט תוך היתעלמות משלטי אזהרה שהיו פזורים במקום, ועל כן אין לה אלא להלין על עצמה, ומקל וחומר נוכח בקשות מר כהן מטעם הנתבעת להעברת האופניים ממקומם בשל עבודות שבוצעו בחדר המדריגות.

הנתבעת שכנגד הגישה כתב הגנה בתביעה שכנגד, שבו נטען, בין היתר, כי: התובעת שכנגד ביצעה את כל העבודות בדירה; כל עיכוב שנטען שניגרם נגרם באשמת הנתבעת שלא תאמה את מועדי התיקונים מול הנתבעת שכנגד אלא מול המשכיר; לא הייתה מניעה להחנות את הרכב במקום.

...

אשר על כן, דין התביעה שכנגד להידחות.

סיכומו של דבר; לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה העיקרי באופן חלקי, בסך של 3,810 ₪ בגין נזק לרכוש, בתוספת סך של 1,000 ₪ בגין שכר טרחת שמאי וסך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט, ובסך כולל של 5,310 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

ביום 14.2.24 ניתנה החלטתי לפיה דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצוו יתקיים לפניי ביום 15.2.24, ובמועד זה, לאחר דיון ממושך שהתקיים מחוץ לפרוטוקול בו נשמעו דבריה של המשיבה 2 בדרך של היועדות חזותית, ולאחר שהתקיים גם דיון קצר לפרוטוקול הדיון, הוריתי על עיכוב ביצוע זמני של צו הפסקת העבודה, עד לאחר קיום דיון בבקשה שאליו התייצבו נציגי הצדדים, וגם תיתקבל תגובת המשיבה לבקשה לביטול צו הפסקת העבודה.

רקע עובדתי המבקשת היא חברה לבניה ויזמות נדל"ן שביקשה להקים במסגרת פרוייקט עפ"י תכנית תמ"א 38 ביניין חדש המשלב מסחר ומגורים בן 10 קומות, לאחר ביצוע הריסת ביניין קיים ברחוב ויצמן 152-154 בכפר סבא (להלן – המקרקעין).

אך בהליך שלפניי מי שטוענת כי בוצעו "עבודה אסורה" היא הועדה המקומית לתיכנון ובנייה בכפר סבא, ומצאתי שלפחות חלק מטענותיה מעוררות קושי רב. יתרה מזאת, דומה כי המשיבה מתקשה לספק הסבר של ממש, בין אם לחברת נת"ע ובין אם לבית המשפט, ביחס לשאלה כיצד ניתן היתר הבנייה לפרוייקט מבלי שהיתקבל אישורה של חברת נת"ע. טענה ראשונה של המשיבה שמעוררת קושי היא כי מבקש ההיתר אמנם לא נידרש להגיש תכניות עבודה, "אך על המבקש להראות את כל הקונסטרוקציה המבוקשת בתשריט. במקרה דנן, לא הוצגה קונסטרוקציה של תת הקרקע במלואה, ולפיכך, המשיבה לא ידעה ולא יכלה הייתה לדעת כי בכוונת המבקשת לקדוח כלונסאות מתחת לקרקע...". באוחזה בטענה זו אוחזת המשיבה בחרב פיפיות.

...

המשיבה 2, מהנדסת העירייה גב' עליזה זיידלר גרנות, תיארה בעדותה הראשית את הרקע להוצאת צו הפסקת העבודה, וסיפרה כי במסגרת דיון שנערך מספר שבועות לפני הוצאת הצו בהשתתפות נציגי נת"ע, שביקשו לבדוק את הבניין מושא הבקשה שלפניי, נבדקו מסמכים שונים, והמשיבה גם פנתה למבקשת וביקשה לקבל ממנה את תכניות הקונסטרוקציה, ואז (ע' 9, ש' 25): "מצאנו שבקונסטרוקציה שתוכננה יש כלונאס בעומק של 10 מטרים בעוד שבבקשה להיתר בתשריט הבקשה להיתר העומק הוא כ – 5 מטרים. זו כבר הייתה עילה לסטייה מההיתר. זה היה דבר אחד". "הדבר השני", כך העידה המשיבה 2, הוא שהתברר למשיבה כי לא נמצאו בתיק מסמכי הבניין אישורי נת"ע אלא רק התייחסות ביניים של חברת נת"ע שהבהירה כיצד על המבקשת לפעול כדי להתאים התשריט לדרישות נת"ע. היא העידה כי "שני אלו", יחד עם המכתב שנשלח ממנהל התכנון בות"ל ביום 28.1.24 (נספח ז' לתגובה) הובילו להוצאת הצו.

על כן, כאמור, יש לקבל את בקשת המבקשת.

סיכומו של דבר הבקשה מתקבלת, ואני מורה על ביטולו של צו הפסקת העבודה שהוצא על ידי המשיבה.