בבקשה נאמר כי עריית אור יהודה (להלן: הערייה) אוחזת בפסק דין נגד החייב לסילוק ידו ממקרקעין השייכים לה, וכי במקרקעין מצוי הציוד שעל החייב לפנותו מן המקרקעין על חשבונו.
משכך, מתייתרת אף הבקשה לעיכוב הבצוע.
...
לאחר קבלת שתי הצעות רכישה, ביקש המנהל המיוחד לאשר הסכם למכירת הציוד תמורת ההצעה הגבוהה ביותר העומדת על 50,000 ₪ (להלן: הצעת הרכש הראשונה), סכום הגבוה בהרבה מהערכת השמאי בסך 22,000 ש"ח. בית משפט קמא נעתר לבקשה.
בית המשפט הוסיף ודחה ביום 13.2.2018 את בקשתו של החייב והמבקשת לעיון חוזר, וקבע כי:
"אינני רואה מקום לשנות מהחלטתי לאחר שהחייב קבל את מלוא ההזדמנויות לרכוש את הכלים ולא עמד בהם, והזכויות בכלים כבר הוקנו לזוכה".
בבקשה שלפניי, טענה המבקשת כי יש להיעתר לבקשתה שכן הציעה תמורה גבוהה יותר עבור הציוד, וטענה כי בית משפט קמא לא נתן את דעתו לכך שהמנהל המיוחד נוהג בניגוד אינטרסים ומעדיף למכור את הציוד במחיר נמוך מהצעתה.
אומר בקצרה כי דין הבקשה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובה.
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
