בקשת עיכוב ביצוע עונש מאסר בעבירות תעבורה חמורות

בבית המשפט העליון רע"פ 5479/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: רוברט פוגל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ת 7398-03-21 מיום 23.6.2021 שניתנה על ידי כב' השופט העמית יורם צלקובניק ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בשם המבקש: עו"ד יפים וקסלר ][]החלטה

המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי, אך זה קבע כי עונש המאסר שהוטל על המבקש – הן המאסר בפועל והן המאסר על תנאי – אינו חמור כלל, בהיתחשב בפגיעה בערכים המוגנים של הבטחת שלום הציבור וחובת הציות לצוי בית המשפט וכן בשל ביצוע עבירות תעבורה חמורות של נהיגה בזמן פסילה ותחת השפעת משקה משכר.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 756-21 מסארוה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.2.2021)).

סוף דבר, דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.

לנוכח זאת, גזר בית משפט השלום לתעבורה על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה או הפקרה אחרי פגיעה, למשך 3 שנים; פסילת רישיון נהיגה למשך 48 חודשים, במצטבר לכל פסילה אחרת; פסילת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים על תנאי לבל יעבור עבירה בה הורשע או בעבירה המפורטת בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה, למשך 3 שנים; וכן התחייבות כספית על סך 2,500 ש"ח להמנע מבצוע עבירה בה הורשע למשך שנתיים.

נקבע כי בשים לב לחומרת העבירות בהן הורשע, נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש לא חורג ממדיניות הענישה הנוהגת; וכי לא נפל דופי בהטלת עונש פסילת רישיון נהיגה למשך 48 חודשים.

יש טעם לפגם בהתמהמהות זו ואין לי אלא להפנות לדבריה של השופטת (כתוארה דאז) מ' נאור ברע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל (29.3.2012): "אין מקום להגשת בקשות ב'דקה התשעים', מתוך תקווה כי קוצר הזמן יהיה בו כדי להביא לעיכוב ביצוע העונש. בהקשר זה ציינתי בעבר כי 'אפילו סברתי – ואין זו דעתי – כי בקשת רשות העירעור מצריכה תגובה של המדינה, לא הייתי רואה מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר בלא קבלת תגובת המדינה לבקשה זו. הבקשה הוגשה ברגע האחרון, ומבלי שצורפה לה תגובת המדינה. אשר על כן, לא היה מקום לעכב את הבצוע על יסוד הבקשה כפי שהוגשה". הבקשה נדחית איפוא.

...

דין הבקשה להידחות.

יש טעם לפגם בהתמהמהות זו ואין לי אלא להפנות לדבריה של השופטת (כתוארה דאז) מ' נאור ברע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל (29.3.2012): "אין מקום להגשת בקשות ב'דקה התשעים', מתוך תקווה כי קוצר הזמן יהיה בו כדי להביא לעיכוב ביצוע העונש. בהקשר זה ציינתי בעבר כי 'אפילו סברתי – ואין זו דעתי – כי בקשת רשות הערעור מצריכה תגובה של המדינה, לא הייתי רואה מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר בלא קבלת תגובת המדינה לבקשה זו. הבקשה הוגשה ברגע האחרון, ומבלי שצורפה לה תגובת המדינה. אשר על כן, לא היה מקום לעכב את הביצוע על יסוד הבקשה כפי שהוגשה". הבקשה נדחית אפוא.

משכך, ובשים לב למצבו הבריאותי והכלכלי הקשה של המבקש, נקבע כי העונש שגזר עליו בית משפט השלום לתעבורה אינו משקף כיאות את חומרת העבירות שבהן הורשע, את נסיבות ביצוע העבירות, ואף לא את "עברו התעבורתי המכביד" – הכולל 90 הרשעות קודמות.

על כך יש להוסיף את עברו התעבורתי המכביד של המבקש, דבר המלמד על היותו עבריין תעבורה סדרתי, ומכאן שאף העונש שנגזר עליו עושה עימו חסד רב. יחד עם זאת, כעולה מהבקשה לעיכוב ביצוע העונש, לטענת המבקש, הוא מאושפז כעת בבית חולים ועבר אך אתמול צינתור, ומסיבה זו טרם התייצב לשאת בעונש המאסר שנגזר עליו.

...

משכך, ולאור הסיכון הרפואי הכרוך בעצם המאסר, נטען כי "קיימת הצדקה לסטות לקולא ממתחמי הענישה". לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ואף בפרטי התיק במערכת "נט המשפט", הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אף שלא צורפה לבקשה אסמכתא באשר למצבו הרפואי, מלבד "אישור שהייה בבית החולים", שבו לא פורטו סיבות האשפוז, אני מורה, לפנים משורת הדין, על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש, כך שהוא יחל מיום 1.6.2020.

הבקשה נדחית אפוא.

לשיטת המאשימה, הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף גבוה ומשקפת זילזול של ממש בהחלטות בית המשפט שכן "עזות המצח שיש לנאשם בתיק זה לעבור את העבירות הללו כשמעל ראשו לא רק מרחפים מאסרים מותנים אלא מרחף עונש של מאסר של ממש, מדובר במי שביצע את העבירות אחרי שבתיק קודם ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר..." .

בית המשפט העליון דחה את בקשת העירעור וקבע כי : " נהיגה בזמן פסילת רישיון עשויה, בנסיבות מסוימות להצדיק עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. דברים אלו נכונים ביתר שאת בעיניינו של המבקש, אשר הפר פעם אחר פעם צו שפוטי ונהג ברכב חרף פסילת רישיונו ובעוד תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בגין עבירות תעבורה". · רע"פ 1883/19 ביטון נ' מדינת ישראל (28.3.2019) : המבקש הורשע בהתאם להודאתו, בעבירות של נהיגה ללא רישיון; בזמן פסילה; ללא ביטוח וללא רישיון רכב.

לא בכדי נקט המחוקק בסנקציה הקשה של הטלת פסילה שלא תפחת מעשר שנים כנגד מי שהורשע בעשר השנים האחרונות בפעם השלישית בעבירה של נהיגה בזמן פסילה; עבירה של נהיגה בזמן פסילה הנה אחת מין העבירות החמורות בפקודת התעבורה כשבצידה עונש של עד שלוש שנות מאסר.

...

לאור האמור לעיל, נוכח נסיבות המקרה דנא בשילוב מדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, ביחס לכל העבירות אותן עבר הנאשם, נע בין 4 חודשי מאסר הניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר, ופסילת רישיון נהיגה הנעה בין 24 חודשי פסילה ועד 4 שנות פסילה.

אני דוחה את טענת ההגנה לפיה לא ניתן להפעיל את הוראות סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה.

משכך, אני קובע כי מתקופת מעצרו של הנאשם ינוכו רק הימים בהם היה עצור במסגרת תיק זה, אך לא הימים בהם היה אסיר שפוט.

בבית המשפט העליון רע"פ 3431/24 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: יוסף גבארין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ת 47566-07-23 מיום 4.3.2024 שניתן על ידי השופט א' בולוס; בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בשם המבקש: עו"ד אחמד כתאנה ][]החלטה

כפי שציינתי בפרשיות קודמות, חומרתן הרבה של עבירות התעבורה מחייבת הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה.

המקרה שלפניי נימנה על המקרים המחייבים נקיטה ביד קשה, בפרט בהנתן עברו התעבורתי של המבקש הכולל 14 הרשעות קודמות, והמלצת שירות המבחן להטלת ענישה מוחשית "שתחדד לו את חומרת מעשיו ותהווה עבורו גבול ברור להישנות היתנהגות דומה". על האמור אוסיף כי הערכאות קמא נתנו דעתן לטענות המבקש, ובכלל זאת לנסיבותיו האישיות ולהשגותיו על תסקיר שירות המבחן.

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.