בקשת עיכוב ביצוע החלטה ודחיית התנגדות להתראת פשיטת רגל וצו כינוס נכסים

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' טפרברג), מיום 25.9.2017, בתיקי פש"ר 8262-12-16; 8327-12-16, במסגרתה נדחתה היתנגדות המבקשים לבקשת המשיבה לתת כנגדם צו כנוס והכרזת פשיטת רגל בהתאם לסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל או הפקודה).

בהתבסס על הוראת סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) ולנוכח התקיימות רכיביה של עוולת הרשלנות, קבע בית המשפט כי האחריות לניזקי השריפה מוטלת על המבקשים וכי עליהם לשלם למשיבה 60% מהסכומים בהם נשאה, השווה בערכים נומינאליים לסך של 2,597,426 ש"ח, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין ובתוספת הוצאות המשיבה ושכר טירחת עורך-דין בסך של 80,000 ש"ח. על בסיס פסק הדין הגישה המשיבה ביום 28.9.2016 בקשה להמצאת התראות פשיטת רגל כנגד המבקשים, ובית המשפט אישר את המצאת ההתראות כמבוקש (פש"ר 67608-09-16, השופטת ע' כהן).

לאחר שנדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע, הגישו המבקשים את היתנגדותם לבקשת המשיבה למתן צו כנוס והכרזתם פושטי רגל.

בעניינינו, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי, המבקשים ביצעו מעשים אשר "נחזים להיות מעשים של הברחת נכסים" ועל כן על אחת כמה וכמה שאין כל פגם בבחירת המשיבה לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגדם.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה.

במקרה זה, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה עתידה לגרום למבקשים נזק בלתי הפיך.

הבקשה נדחית כאמור, אך משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ח' שרעבי) בתיק פש"ר 52476-07-14 מיום 11.5.2015, במסגרתה נדחתה היתנגדות המבקשת להתראה מתוקנת לפשיטת רגל על סך 467,000 ש"ח מטעם המשיבות.

כן הבקשה עניינה עיכוב הדיון ו/או דחיית הבקשה לבית המשפט המחוזי של המשיבות למתן צו כנוס נגד המבקשת שנקבעה ליום 16.7.2015 במסגרת תיק פש"ר 46280-05-15, וזאת עד להכרעה בעירעור.

המשיבות סבורות כי לערעור אין סיכוי בכלל והוא נועד רק לדחות את ההליכים ככל הניתן על מנת להשלים את הברחת הנכסים ולקבע את קיפוחן.

...

באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבור כי קיימים קשיים בטענות אותן מעלה המבקשת בערעור.

גם אין בידי לקבל את בקשתה השנייה של המבקשת – לעיכוב הדיון ו/או דחיית הבקשה לבית המשפט המחוזי של המשיבות למתן צו כינוס נגדה.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בהחלטתו קבע, כי לא מצא טיעון חדש שלא הועלה על-ידי המבקשת במסגרת ההיתנגדות להתראת פשיטת הרגל ושלא נדון ונדחה לגופו.

בעיניין אחר אמרתי כך: "הנזקים הקשים להם טען המבקש רלוואנטיים לשלב של הכרזה על פשיטת רגל ואילו בית המשפט נתן צו לכנוס נכסים. אין בכך כדי להמעיט מהפגיעה במבקש. אולם גם כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע צו כנוס נכסים יש להוכיח שאם לא יעוכב פסק הדין לא ניתן יהא להשיב את מצב הדברים לקדמותו, היה והערעור יתקבל (ע"א 1146/08 אשרף קאולה נ' אהרון ידגר ואח' (29.9.08)). המבקש לא עמד בנטל האמור. הנזקים שעלולים להגרם לו כתוצאה ממתן הצוו ניתנים לריפוי בפצוי כספי" (ע"א 2035/12 פרחי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 4 (4.5.2012); אשר להבחנה בין שלב צו הכנוס לבין הכרזה על פשיטת רגל, ראו גם ע"א 2271/90 זהר נ' י. זינגר טכנולוגיות בע"מ, פסקה 12 (14.6.2012)).

מנגד, כפי שצוין הן בהחלטת בית המשפט המחוזי על המצאת התראת פשיטת הרגל, הן בהחלטה מושא הבקשה שלפני, המשך קיומו של מצב בו אחד מהנושים ממשיך ומקבל תשלומי משכנתא מחוץ להליכי ההוצאה לפועל וזאת על חשבון נושים אחרים, הוא מצב של העדפה אשר אין הצדקה להמשיך בו. לאור האמור, הנזק שצפוי להגרם למשיב וליתר הנושים בעקבות עיכוב ביצוע, אם כך יוחלט, ברור על פניו.

...

במסגרת התנאי השני בדבר מאזן הנוחות, על המבקש להוכיח כי אם פסק הדין יבוצע ובסופו של דבר יתקבל הערעור, יתקל המבקש בקשיים בהשבת מצב הדברים לקדמותו (ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון, פסקה 13 (7.1.2013)).

לאור האמור, הבקשה נדחית.

בהתחשב במצבה הכלכלי של המבקשת ובעובדה כי הטלת הוצאות תֵעשה על חשבון הנושים, החלטתי שלא להורות על צו להוצאות.

מדובר בבקשת החייב לעיכוב ביצוע החלטה שדחתה היתנגדותו להתראת פשיטת רגל כנגדו, ובבקשת המבקשים למתן צו כנוס לנכסי החייב.

...

ב"כ החייב מצידו ציין כי הוגש ערעור על החלטתי מיום 11.2.13 אך יחד עם זאת ציין כי לא ניתן צו לעיכוב ביצוע ההחלטה.

בנסיבות האמורות לעיל, אני דוחה את בקשת החייב לעיכוב ביצועה של ההחלטה מיום 11.2.13, שהורתה על מתן היתר לנושים להציג לחייב התראת פש"ר. מתן צו הכינוס בענייננו מדובר בחייב שניתן כנגדו ביום 21.2.12 פסק דין העומד על סכום אדיר של 7,576,183 ₪ בתוספת הוצאות.

בנסיבות האמורות לעיל אני דוחה את בקשת החייב לעיכוב ביצועה של ההחלטה מיום 11.2.13 שהורתה על מתן היתר לנושים להציג לחייב התראת פש"ר .

לאור טענת החייב בדבר אי עמידת המבקשים בתנאי שנקבע בהחלטה מיום 11.2.13 , ניתנת בזאת הזדמנות נוספת לחייב לשלם חובו , ולפיכך אני קובע כי אם לא תועבר לבית המשפט בתוך 10 ימים הודעה מטעם ב"כ הנושים כי החייב שילם מלוא חובו ינתן צו כינוס כנגד החייב .

בפניי בקשה לביטול החלטה מיום 1.10.2013, בה ניתן כנגד המבקש צו כנוס נכסים מותנה, על פי פקודת פשיטת רגל (להלן: "הפקודה").

ביום 12.3.13 הגיש המשיב בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל והתנגדות שהוגשה על ידי המבקש, נדחתה ביום 9.7.13.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, וכן בהחלטת בית-המשפט המחוזי בת"א מיום 6.10.2013, החלטתי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע ולהורות על כניסת צו הכנוס לתוקף וזאת מהטעמים כדלהלן: א. ההחלטה על מתן צו כנוס נכסים מותנה נתנה תוקף להסכמת הצדדים לאחר שהמבקש הצהיר לפרוטוקול: "לאחר ששמעתי את הצעת בית המשפט לפיה יינתן צו כנוס נגדי שייכנס לתוקפו תוך 30 יום אלא אם כן אשלם לבנק מזרחי טפחות בע"מ 1,300,000 ₪, אני מקבל את הצעת בית המשפט". ב. המבקש נתן הסכמתו למתן צו כנוס מותנה בידיעה ברורה כי קודם לכן הגיש בר"ע לבית המשפט המחוזי בת"א על ההחלטה הדוחה בקשתו לביטול פסק הדין ובהסכמתו למתן צו הכנוס ויתר על הטענה כי יש לעכב את הליכי הכנוס עד למתן פסק דין בבר"ע. הסכמה זו ניתנה לאחר שהמבקש ביקש כי בית המשפט יאפשר לו לשלם את סכום החוב החלוט בטרם יתן צו כנוס (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 1.10.13).

...

בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשה, בהיותה נגועה בחוסר תום לב. המשיב הוסיף וטען כי המבקש מנהל מספר הליכים במקביל, במספר ערכאות שונות, וזאת לשם סיכול הליכי פשיטת הרגל נגדו.

מכל הטעמים הנ"ל אני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים.

מאחר והמבקש לא שילם את הסכום נשוא ההחלטה, אני מורה כי צו הכינוס יכנס לתוקפו החל מהיום.

הוצאות הבקשה בסך 2500 ₪ ישלם המבקש למשיב.