בקשת סילוק תביעה על הסף - הלוואות שותפות קוואליטי

ביום 31.12.15 התלוו התובעים לבנם שרון פרץ [שרון] ולחברתו גב' מילי ברזילי [מילי] –נתבעת 2 (ס' 11 לכתב התביעה) – אל משרדו של עו"ד עידן מרדכי, בא כוח הנתבעת, בנוכחות השותף הכללי; שם חתמו התובעים בצוותא עם מילי על מיסמכי הלוואה בסך 438,000 ₪ לתקופה של שנה אחת (עם אופציה לשנה נוספת), בריבית של 15%.

בתגובה הגישו התובעים בקשה ללישכת ההוצאה לפועל בתיק הנ"ל למחיקת הבקשה על הסף, ולחלופין לעיכוב ההליכים.

התברר, כי מדובר בבקשה למימוש משכנתא ולמינוי כונס נכסים על הדירה, במטרה למכרה לשם סילוק חוב ההלוואה בסך 465,375 ₪ (ס' 9 לתצהיר דורון פרץ; ס' 12 לכתב התביעה).

...

  טענה נוספת בדבר הטעיית התובעים נדחית אף היא.

  סעד בנתון להוראה בדבר קיזוז סך של 36,022 ₪ מסכום חוב התובעים לנתבעת (למועד פתיחת הליכי ההוצאה לפועל ובהתאם לתנאי ההסכם) כאמור בסעיף 30 לעיל, התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת 1 את הוצאות המשפט (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד לפירעון), וכן, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 10000 (עשרת אלפים)₪, להיום.

בבית המשפט העליון ע"א 8222/19 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. חנניה פרץ 2. שרה פרץ נ ג ד המשיבות: 1. קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת 2. מילי ברזילי בקשה לעיכוב ביצוע הליך הוצאה לפועל עד להכרעה בעירעור בשם המבקשים: עו"ד יעקב לירז בשם המשיבה 1: עו"ד עידן מרדכי ][]החלטה

במסגרת פסק הדין, נדחתה תביעתם של המבקשים למתן סעד הצהרתי לפיו הסכם הלוואה שנחתם בין המבקשים לבין המשיבות בטל, ולמתן צו המורה על מחיקת המשכנתא שנרשמה מכוחו על בית מגוריהם, בכפוף לקזוז סכום מסוים מחובם של המבקשים כלפי המשיבה 1.

בחלוף כ-3 שנים ממועד חתימת ההסכם, ביום 28.2.2019 הגישה החברה בקשה בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה למימוש משכנתא ולמינוי כונס נכסים לצורך מכירת הדירה, וזאת לשם סילוק חוב ההלוואה (תיק מס' 530405-02-19.

המבקשים בתגובה הגישו בקשה למחיקה על הסף ולחילופין בקשה לעיכוב הליכים.

...

להשלמת התמונה יצוין, כי במועד מתן פסק הדין עמד חוב ההלוואה על סכום של 465,375 ש"ח, ממנו קוזז כאמור, בעקבות פסק הדין, סכום של 36,022 ש"ח. עוד יצוין כי שווי הדירה נכון לחתימת ההסכם הוערך בכ-700,000 ש"ח. המבקשים טוענים כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתם, מאחר שמדובר בפינויים מדירת מגוריהם, כאשר הכלל ביחס למצבים כגון דא הוא להיעתר לבקשה לעיכוב הליכי פינוי, וזאת במיוחד בשים לב לגילם, למצבם הרפואי והכלכלי וכן לעובדה שאין להם רכוש משמעותי נוסף, לא כל שכן דירה אחרת לעבור אליה.

מכאן, טוענים המבקשים כי הנזק שייגרם להם מביצוע פסק הדין יהיה בלתי הפיך, ככל שערעורם יתקבל בסופו של דבר, ואילו לחברה לא ייגרם כל נזק שאינו בר תיקון אם יעוכב פסק הדין כמבוקש.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה למתן סעד זמני המעכב את מימוש המשכנתא הרובצת על דירת המגורים של המבקשים, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה. בית המשפט של ערעור רשאי ליתן סעד זמני לתקופת הערעור "בתנאים שיראו לו" (תקנה 467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

במקרה דנן, סבורני כי מאחר שמדובר בפינוי המבקשים מדירת מגוריהם, יש להיעתר לבקשה.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב הליך ההוצאה לפועל בתיק מס' 530405-02-19 עד להכרעה בערעור מתקבלת.

הנתבעת 2 הנה שותפות רשומה העוסקת בין היתר במתן הלוואות חוץ בנקאיות.

המבקשים טוענים כי על פי תקנה 3(א) לתקסד"א הסמכות המקומית לידון בתובענה אינה נתונה לבית משפט המחוזי בתל אביב, שכן מקום מושבם של הנתבעים 1-5 הנם בעיר חיפה, מקום עסקם של הנתבעים 4-5 הנו בעיר חיפה, מיקום החברות הנתבעות 1-2, על פי משרדם הרשום, הנו בעיר חיפה; מקום יצירת ההיתחייבות, היינו הסכם ההלוואה נחתם ע"י הצדדים בעיר חיפה, מקום קיום ההיתחייבות, קרי, העמדת ההלוואה הופקדה לחשבון נאמנות בסניף בנק לאומי בעיר חיפה.

בית המשפט המוסמך הוא שיכריע בבקשה לסילוק על הסף אשר הוגשה על ידי הנתבעים 4-5/ עו"ד עידן מרדכי ועו"ד עמוס אלון.

...

לאור כל האמור לעיל קובעת אני שהסמכות המקומית אכן מסורה לבית המשפט המחוזי בחיפה בהתאם לתקנה 3א לתקסד"א. משכך ועל פי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, הנני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט המחוזי בחיפה, כבקשת המבקשים.

להלן תנתן החלטתי בבקשת נתבעות 1 ו-3 לסילוק התביעה על הסף.

כעולה מכתב התביעה, התובע נטל מנתבעת 1, שותפות קוואלטי קרדיט פאנד – שותפות מוגבלת, שתי הלוואות (להלן: "שותפות קוואליטי'' ו-''ההלוואות'' בהתאם) והוא עותר למתן פסק דין הצהרתי לפיו יקבע כי הוא אינו חייב לשלם לה את הכספים אשר שילם ליתר הנתבעים בתביעה (סעיף 2 לכתב התביעה). בסעיף 5 לכתב התביעה פירט התובע את הכספים ששולמו לכל הנתבעים בעקבות העמדת ההלוואות וזאת בסכום כולל של 988,354 ש''ח (אף כי בסעיף 17 ו-28 לכתב התביעה צוין כי הסכום הנו 943,354 ש''ח). יודגש, כי בדיון שהתקיים היום בתביעה הבהיר התובע כי הסכום לו הוא טוען הנו 943,354 ₪, ולא 988,354 ₪, והוא מורכב מכל אלה:

...

יוצא אפוא, כי בהתאם לפסק הדין בית המשפט קיבל את טיעון התובע, לפיו ביחס לסכום הנ''ל, יש לראות בשותפות קוואליטי ובחב' קוואליטי הנדסה כגוף אחד.

דא עקא, לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל ומאחר ומדובר בחלק מהכספים שבמחלוקת לגביהם ניתנה הכרעה במסגרת פסק הדין, אזי הבקשה בנדון מתייתרת.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על סילוק התביעה.

המבקש עתר לסילוק בקשת הבצוע על הסף בטענה שהמשיב לא צירף העתק של חוזה הלוואה ולא מולאו הפרטים הנדרשים בטופס הנילווה לבקשת ביצוע שעילתה הלוואה בנגוד לסעיף 8(א) לחוק אשראי הוגן, ועל יסוד תקנה 104(א)(2א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979.

לטענת המבקש, המשיב ניצל את האמון שניתן בו והונה את המבקש כאשר מכר לו ולשותפו זכות להפעיל שני מעונות יום תמורת 1.7 מיליון ש"ח. זכות ההפעלה הייתה שייכת לעמותה שבניהול המשיב, ולא למשיב עצמו.

סעיף 15(א) לחוק אינו מחריג את הוראת סעיף 8(א) רישה לחוק הקובעת: "הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללישכת הוצאה לפועל לבצוע פסק דין, לבצוע שטר או לבצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה [...]". לטענת המערער, הואיל וסעיף 8 מחייב לצרף העתק של חוזה הלוואה לכל תביעה שטרית שעילתה הלוואה או בקשת ביצוע שטר, הרי שבהעדר הסכם כזה בעניינינו, המשיב-המלווה לא יכול להגיש תביעה שטרית כלל – לא לבית משפט ולא ללישכת ההוצאה לפועל.

...

מאחר שאין חולק שאין בנמצא הסכם הלוואה בכתב (ואין די לעניין זה בהיתר עסקא), המסקנה המתבקשת היא שהיה מקום להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

הרשמת לא דנה די הצורך בטענה זו. הואיל ודין הערעור להתקבל גם ללא קשר אליה, איני נדרש להכריע בכך ואותיר את העניין לעת מצוא.

ברם מי מהצדדים לא ביקש לערוך בירור כלשהו בהתאם לסעיף 9 לחוק, מה גם שהחלטה זו נסמכה על מסגרת עובדתית שאינה שנויה במחלוקת, ושעל פיה ראוי לברר את טענות המשיב במסגרת תביעה "רגילה". סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור מתקבל.