בקשת סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות בביטוח תאונות אישיות

אין חולק שבמועד התאונה, הייתה נתבעת 2 (להלן: "כלל") המבטחת של תלמידי מערכת החינוך בישראל עליה נימנה התובע אותה עת, בפוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים (להלן: "הפוליסה"), שמכוחה הוגשה התביעה דנן.

לפני בקשת נתבעת 2 (להלן: "כלל") לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות.

טענות הצדדים "כלל" מבקשת להורות על דחית התביעה על הסף; מפנה היא לכך שבהתאם לדין, תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.

סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א- 1981 עוסק בהתיישנות, וזו לשונו: " תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח." בהתאם למפורט בכתב התביעה, התובע - יליד 19/08/98, היה במועד התאונה, שארעה ביום 30/7/13, כבן 14 שנים.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי שדין הבקשה להתקבל, ואנמק.

מכל האמור - התביעה כנגד "כלל" נדחית, מחמת התיישנות.

המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לצדדים ניתן היום, כ"ט ניסן תש"פ, 23 אפריל 2020, בהעדרם 3 מתוך 3

תמצית החלטת בית המשפט קמא המשיב הגיש לבית משפט קמא תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך של 15,000 ₪, על פי פוליסה לביטוח תאונות אישיות.

המבטחת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות, בטענה שחלפו למעלה משלוש שנים מאז תאונת הדרכים בה נפגע המשיב, מיום 19.8.2014 ועד ליום הגשת התביעה, 16.10.2018.

ומן הכלל אל הפרט לאחר הגשת כתבי הטענות הראשונים, הגישה המבטחת בקשה נפרדת לסילוק התביעה על הסף בטענת היתיישנות תוך שהיא מפנה לרישא לסעיף 31 לחוק בלבד, דהיינו בטענה שחלפו שלוש שנים מיום הארוע ותו לא. ללא כל אזכור או היתייחסות לסיפאת הסעיף, שהוא הרלוואנטי לעניין הנידון, באשר עילת התביעה היא "נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה". כמובן שבקשה זו דינה היה להמחק על הסף, משום שהדבר דומה לטוען טענת היתיישנות לאחר 3 שנים בתיק נזיקין רגיל, שבו ההתיישנות היא על פי סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

...

יחד עם זאת, לא היה מקום לקבוע על ידי בית המשפט כי דין טענת ההתיישנות להידחות, כאשר תנאי הפוליסה לא נבחנו.

סוף דבר הערעור מתקבל במובן זה שההחלטה מבוטלת, התיק יוחזר להידון בפני בית משפט קמא, ויחולו ההוראות שבסעיף 14 לפסק דין זה. בית המשפט קמא יביא בחשבון את הוצאות הערעור הנדון בקביעת ההוצאות בהחלטה החדשה, שיוציא ככל שיידרש, או בסוף ההליך ולפי התוצאות.

לפיכך, מסכים אני עם פסק דינה של חברתי השופטת רביד, לפיו יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של המשיב לדיון בפני בית משפט קמא, במסגרתו תוכל המבטחת – לאחר המצאת הפוליסה במלואה – לשמור על טענת ההתיישנות, לה יידרש בית משפט קמא במסגרת ההוכחות, שכן שאלת ההתיישנות במקרה שלפנינו הינה שאלה מעורבת של חוק ועובדה וראוי לבררה בצוותא חדא עם התביעה גופה.

בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות.

רקע ותמצית טענות הצדדים עניינה של התביעה שלפניי בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח על יסוד פוליסת תאונות אישיות לתלמידים שהוצאה על ידי הנתבעת (להלן – הפוליסה).

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע: "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; הייתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח". מאחר שעסקינן בתביעה שעילתה היא נכות שנגרמה בתאונה, בתביעה לפי חוק חושה הביטוח, תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים מיום שקמה למבוטח הזכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי הפוליסה.

...

משהתביעה הוגשה ביום 10.3.20, בחלוף כשנה מהמועד שבו התיישנה התביעה, דינה להידחות על הסף.

באותו מקרה, בית המשפט מצא לעשות שימוש בסעיף 11 לחוק ההתיישנות, שעוסק בליקוי נפשי או שכלי שלפיו בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי.

סוף דבר; אני מקבלת את הבקשה, ומורה על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

בנסיבות העניין, משברי כי לנתבעת נגרמו הוצאות בגין ההליך שהיא זכאית להחזר בגינם, ומנגד, בהתחשב בשלב שבו נדחית התביעה, בשלב מקדמי של ההליך, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בשיעור מתון של 1,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעה לתגמולי ביטוח מחמת היתיישנות.

ביום 16/6/19 הגיש התובע התביעה דנן כנגד הנתבעת לתשלום תגמולי ביטוח בסך של 100,000 ₪, מכוח הפוליסה לביטוח תאונות אישיות (נכות מתאונה) (להלן: "התביעה כאן").

כך, במסגרת תיקון 6, שונה סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, וזו לשונו: "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח". התיקון ניכנס לתוקף ביום 24/03/2014, כחצי שנה עובר לארוע התאונה וחל בעניינינו.

...

בשאלת גילוי הנזק והיקפו ביחס לסוגיית ההתיישנות, נפסק בעניין אמיתי כדלקמן (הדגשות שלי, ש"נ): "הגישה לבחינת היקפו של הנזק הידוע, שיש בו די לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות, בנויה על מבחן הסבירות. מקום שמדובר בנזק של מה בכך, שאדם סביר לא היה מגיש תביעה בגינו, לא ייחשב הנזק הידוע כגורם הפותח את מירוץ ההתיישנות. מקום שהנזק הידוע הוא ממשי, שאדם בר דעת היה תובע על פיו, תיפתח תקופת ההתיישנות במועד בו נודע לתובע על נזק כזה. עילת התובענה קמה עם פרוץ המחלה, או עם היווצרות הנכות. גילוי נזקי המחלה או נזקי הנכות עשוי להשעות את מרוץ ההתיישנות רק כל עוד לא ידוע על נזק כלשהו, העשוי להצדיק הגשת תביעה. משידוע נזק כזה, והוא בהיקף ממשי, מתחיל מרוץ ההתיישנות גם אם הנזק במלוא היקפו טרם נודע". סבורני כי בנסיבות המקרה כאן, אין מקום להחיל הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

לפיכך, ובתמצית אני קובעת כי אין זה המקרה להחלת כלל השעיית ההתיישנות.

סוף דבר התביעה נדחית.

(בטענת ההתיישנות) בפניי בקשת הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות.

רקע התובע (להלן: "המשיב") יליד 12.11.1999 היה מבוטח אצל המבקשת בביטוח בריאות הכולל כסוי תאונות אישיות מחודש 10/16 (להלן: "הפוליסה").

יחד עם זאת, יש לציין בהקשר זה כי התיקון חל רק על תביעות שטרם התיישנו במועד כניסתו לתוקף בהתאם להוראת סעיף 2 לתיקון 6 לחוק חוזה ביטוח, אשר קובעת כדלקמן :"הוראת סעיף 31 לחוק העקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו על עילת תביעה שהיא נכות שנגרמה ממחלה או מתאונה שטרם היתיישנה לפי הדין שחל עליה ערב יום תחילתו של חוק זה". בעניינינו, מדובר בתאונה שהתרחשה בחודש 10/2016 כך שבמועד כניסת תיקון 6 לתוקף (24.03.2014) תביעתו של המשיב טרם היתיישנה לפי הדין הקודם (שכן טרם חלפו 3 שנים מיום היותו לבגיר) והתיקון חל עליה.

...

מכאן, משהועלתה טענת ההתיישנות על ידי המבקשת בכתב הטענות הראשון מטעמה- בכתב ההגנה, ואף חזרה המבקשת על הטענה בישיבת קדם המשפט הראשונה, טענות המשיב בעניין זה נדחות.

סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות- נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותזמנם לדיון.