(בבקשות 11 ו-14)
פתח דבר
בפני שתי בקשות של הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק התביעה נגדה על הסף מחמת העידר יריבות, הליך תלוי ועומד, ומהטעם כי חוות דעת מומחה שצורפה לתביעה אינה ערוכה ע"י מהנדס מוסמך.
הנתבעת, הנה חברת יזמית העוסקת בתחום הבניה, היא שהקימה את מבנה הבית המשותף, והתקשרה בהסכמי מכר עם בעלי הדירות וקרן חיל לישראל בע"מ.
לטענת הנתבעת, יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העידר יריבות.
סעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") קובע כי:
"לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון".
סעיף 69 לחוק המקרקעין קובע את סמכויותיה של נציגות הבית המשותף:
"הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להיתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות."
משמע, חוק המקרקעין מסמיך באופן מפורש את נציגות הבית המשותף להיות צד בהליך משפטי בכל הנוגע לרכוש המשותף.
...
דינה של טענה זו להידחות, גם לו צדקה הנתבעת מבחינה עובדתית.
עם זאת, סבורני כי אין בכך כדי להעיד על העדר תוקף רישיונו של המהנדס.
שכן באותה שאילתה מופיעה הערה כי "תוקף רישיון המהנדס/אדריכל מתעדכן באתר המשרד רק לאחר תשלום האגרה וקליטתו במערכת, אי לכך מומלץ לבדוק פרטיו של המהנדס/האדריכל המבוקש שוש לאחר כחודש, או לחילופין באמצעות אימות נתונים מול המחלקה".
סוף דבר
הבקשה נדחית.