ההליך
בקשה שהוגשה מטעם התובעים בתיק העקרי, לסלק על הסף את התביעה שכנגד שהוגשה מטעם המשיבה, מחמת השתק פלוגתה.
לעומת טענות המבקשים בכתב התביעה, טענה המשיבה בכתב הגנתה, כי משצורף שטח של 48 מ"ר לדירת הפנטהאוז, על פי היתר בניה שהושג שלא כדין, זכאית המשיבה להרשם כבעלים של 24 מ"ר משטח זה. יתרה מזאת, המשיבה הגישה תביעה שכנגד, ובתביעתה עותרת היא לכך שיוצהר כי היא זכאית להרשם כבעלים של 32.94 מ"ר מתוך שטח הדירה, ואילו המבקשים ירשמו כבעלים של 143.50 מ"ר.
הבקשה לסילוק על הסף
בבקשתם שלפני עותרים המבקשים לכך שהתביעה שכנגד תדחה על הסף.
לטענת המבקשים, פסק הבוררות יצר השתק פלוגתה, ועל כן נוצר מעשה בית דין, אשר חוסם את התביעה שכנגד, שכן, המבקשים, לטענתם, הם חליפיה של חברת פלג.
לעניין זה השיב בא כוח המבקשים בתגובה שהגיש, כי הטענה, לפיה על המבקשים לשאת גם בנטל החיוב הכספי, עושה פלסתר את עיקרון מעשה בית הדין, שכן "מעשה בית דין אינו שולל את קיום החוב המוטל על פלג שנותר בעינו, אלא יוצר מיגבלה דיונית לחידוש התביעה כנגד מי שהיה צד להתדיינות בבוררות או חליפיו". לטענת בא כוח המבקשים מעמדם של המבקשים כחליפיה של חברת פלג נובע מ"הקרבה המשפטית" שקיימת בינם ובין חברת פלג.
...
לטענת המבקשים, התביעה שכנגד מעלה לדיון פלוגתה שכבר נדונה ונפסקה על ידי בורר מוסכם, במסגרת הליך בוררות שהתקיים, בו נפסק לזכות המשיבה פיצוי משמעותי, ולפיכך המשיבה אינה זכאית לתבוע ולקבל סעד נוסף בגין אותה עילה, ויש לדחות את התביעה שכנגד על הסף (סעיף 2 לבקשה).
עם כל הכבוד, אין אני מקבל טענות אלה.
ואולם, משלא קיבלה המשיבה את התמורה עבור שטח זה, כפי שנפסק בפסק הבוררות, אין לכאורה כל עילה להפקיע מידה את זכויותיה הקנייניות בשטח זה, ועולה השאלה, שלא נדונה בבוררות, מדוע לא תהיה המשיבה זכאית להמשיך ולהיות בעלת הקניין במחצית השטח הנוסף, עבורו לא קיבלה את התמורה המגיעה לה.
סוף דבר
אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:
(א) הנני דוחה את הבקשה.
(ב) הנני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות הבקשה (כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ) בסכום כולל של 5,850 ש"ח.
ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ג, 08 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.