בקשת סילוק טענות הגנה בשל השתק פלוגתא ומעשה בית דין

ביום 10/10/19 ניתנה החלטה בבקשת המבקש לסילוק טענות הגנה של המשיבות על הסף, מחמת השתק פלוגתא ומעשה בי דין.

בתשובתו לתגובה טען המבקש, כי לא נמצא בתגובה כל מענה לשאלה מדוע הסתירו המשיבות מבית המשפט את דבר העלאתן של טענות זהות בשני ההליכים; כי המשיבות מנצלות לרעה את הרשות המוגבלת שניתנה להן להיתגונן בהליך זה; כי ממילא המשיבות לא שילמו מאומה כהוצאות בתקופת התביעה; וכי הסעיפים והנספחים שמחיקתם מתבקשת, מהוים הרחבת חזית ועולים כדי חוסר תום לב דיוני.

...

בהינתן המוצהר בסעיף 26 לתצהיר, אני סבורה כי למוצהר במסגרתם רלוונטיות מסוימת אף לטענות המשיבות ביחס לתקופת התביעה, ובשלב זה איני רואה להורות על מחיקתם.

סוף דבר אשר על כן - דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

אני מקבלת את טענות המבקש ביחס לסעיפים הבאים: סעיף 13.3; סעיף 14 ביחס לשנים 2013-2015, 2019; סעיף 19 לעניין חוות דעתו של המהנדס מזאוי רוני; הסיפא לסעיף 20.

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין והשתק פלוגתא.

לבקשת המשיבה ובהיעדר כתב הגנה מטעם המבקש ניתן כנגדו פסק דין על יסוד כתב התביעה; בהחלטתי מיום 4.12.2020 נעתרתי לבקשת המבקש וביטלתי את פסק הדין, משקבעתי כי יש בפי המבקש טענות ההגנה טובות, הראויות להשמע.

מעשה בין דין ביחס לתביעה דנא האם מהוה פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מעשה בית דין והאם יש בו משום השתק פלוגתא, המונע מהמשיבה להעלות טענותיה כנגד המבקש בתביעתה כאן? הלכה פסוקה היא, כי השתק פלוגתא יקום בהתקיים התנאים הבאים: "אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה במחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות." (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 [1968]).

תשומת לבו של המבקש כי טרם הגיש כתב הגנה במסלול דיון מהיר, ועליו לעשות כן לאלתר.

...

אכן, בסופו של דבר חוייב גינת ז"ל לשאת במלוא החיוב כלפי המבוטחים; זאת משום שביחסים בין המבקש ובין גינת ז"ל קיבלתי את טענותיו של המבקש, לפיהן בהסכם לשכירת הנגרר התחייב גינת ז"ל לשאת בכל נזק שייגרם למבקש כתוצאה מהשכרתו לגינת ז"ל, ובהתאם הסכים לשאת בהשתתפות העצמית החלה על המבקש.

סיכומו של דבר: פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מהווה מעשה בית דין ויוצר השתק פלוגתא בכל הקשור לחלוקת האחריות לתאונה במישור היחסים שבין המשיבה ובין המבקש; אולם בכל הקשור למישור היחסים שבין המבקש ובין גינת ז"ל, אין פסק הדין בהליך הקודם מהווה מעשה בית דין, בשל אי זהותם של בעלי הדין.

סיכום אשר על כן, בקשתו של המבקש לסלק את התביעה נגדו על הסף נדחית.

ההליך בקשה שהוגשה מטעם התובעים בתיק העקרי, לסלק על הסף את התביעה שכנגד שהוגשה מטעם המשיבה, מחמת השתק פלוגתה.

לעומת טענות המבקשים בכתב התביעה, טענה המשיבה בכתב הגנתה, כי משצורף שטח של 48 מ"ר לדירת הפנטהאוז, על פי היתר בניה שהושג שלא כדין, זכאית המשיבה להרשם כבעלים של 24 מ"ר משטח זה. יתרה מזאת, המשיבה הגישה תביעה שכנגד, ובתביעתה עותרת היא לכך שיוצהר כי היא זכאית להרשם כבעלים של 32.94 מ"ר מתוך שטח הדירה, ואילו המבקשים ירשמו כבעלים של 143.50 מ"ר. הבקשה לסילוק על הסף בבקשתם שלפני עותרים המבקשים לכך שהתביעה שכנגד תדחה על הסף.

לטענת המבקשים, פסק הבוררות יצר השתק פלוגתה, ועל כן נוצר מעשה בית דין, אשר חוסם את התביעה שכנגד, שכן, המבקשים, לטענתם, הם חליפיה של חברת פלג.

לעניין זה השיב בא כוח המבקשים בתגובה שהגיש, כי הטענה, לפיה על המבקשים לשאת גם בנטל החיוב הכספי, עושה פלסתר את עיקרון מעשה בית הדין, שכן "מעשה בית דין אינו שולל את קיום החוב המוטל על פלג שנותר בעינו, אלא יוצר מיגבלה דיונית לחידוש התביעה כנגד מי שהיה צד להתדיינות בבוררות או חליפיו". לטענת בא כוח המבקשים מעמדם של המבקשים כחליפיה של חברת פלג נובע מ"הקרבה המשפטית" שקיימת בינם ובין חברת פלג.

...

לטענת המבקשים, התביעה שכנגד מעלה לדיון פלוגתה שכבר נדונה ונפסקה על ידי בורר מוסכם, במסגרת הליך בוררות שהתקיים, בו נפסק לזכות המשיבה פיצוי משמעותי, ולפיכך המשיבה אינה זכאית לתבוע ולקבל סעד נוסף בגין אותה עילה, ויש לדחות את התביעה שכנגד על הסף (סעיף 2 לבקשה).

עם כל הכבוד, אין אני מקבל טענות אלה.

ואולם, משלא קיבלה המשיבה את התמורה עבור שטח זה, כפי שנפסק בפסק הבוררות, אין לכאורה כל עילה להפקיע מידה את זכויותיה הקנייניות בשטח זה, ועולה השאלה, שלא נדונה בבוררות, מדוע לא תהיה המשיבה זכאית להמשיך ולהיות בעלת הקניין במחצית השטח הנוסף, עבורו לא קיבלה את התמורה המגיעה לה. סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את הבקשה.

(ב) הנני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות הבקשה (כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ) בסכום כולל של 5,850 ש"ח. ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ג, 08 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

בהתאם לסעיף 5 לכתב התביעה, התביעה הוגשה על ידי הבעלים של האתר "אפטיל וורקס-עבודה מהבית" שהנו לוח דרושים הגדול בישראל בתחום העבודה מהבית, בגין הפרסומים המפורטים בפרק ג' לכתב התביעה כמפורט להלן: פירסום לקישור לסרטון שהועלה ביוטיוב המכפיש את שמו של התובע ופוגע באתר אפטיל וורקס שבבעלותו (סעיף 9 לכתב התביעה); פירסום התגובה לסרטון שבמסגרתה מכנה הנתבע את התובע "הזבאלות האלה" (סעיף 12 לכתב התביעה); רישום הנתבע באיזור ההמלצות בעמוד הפייסבוק של האתר אפטיל וורקס שלפיו הביקורות החיוביות שנכתבו על ידי הגולשים "הם בתשלום" וכן ש"הם פשוט רמאים והאתר שלהם חסר כל תועלת" (סעיף 13 לכתב התביעה); הודעת הנתבע לנציג השרות של האתר אפטיל וורקס שבכוונתו להעלות במרשתת ביקורות נגד האתר ושאם יהא צורך גם "יפרסם מאמר" ויפעל משפטית בעיניין" (סעיף 15 לכתב התביעה); לטענת הנתבע, יש להורות על סילוק התביעה על הסף עקב השתק פלוגתא בהמשך לפסק הדין שניתן בתא"מ 51750-11-20 עבודות מהבית נ' אביה שאלתיאל אשר דן, לשיטתו, באותה מסכת עובדתית והתקבלו בו כל טענות ההגנה שהועלו יל ידי הנתבעת (למעט ההגנה לפי סעיף 15(4) לחוק) באופן מלא וחלוט, לאחר שהתובע לא הגיש ערעור על פסק הדין.

הדוקטרינה של מעשה בית דין נחלקת לשתי טענות השתק: השתק עילה - שלפיה מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה ע"י ביהמ"ש, אין להזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם כאשר זו מבוססת על אותה עילה, והשתק פלוגתא - שהיא הטענה המועלית בבקשה שלפניי.

ביחס לפרסומים שהוכרו כלשון הרע, הכריע בית המשפט שעומדות לנתבעת, בין היתר, ההגנות של אמת הפירסום תוך שהוא קבע כך "... כיצד יכולה התובעת לטעון, כי דבריה של הנתבעת שייחסה לה תרמית אינם חוסים תחת הגנת "אמת הפירסום", שעה שגורמים הממליצים על האתר הם פקטביים לחלוטין והתובעת עשתה כן, קרי השתמשה בממליצים המזויפים ביודעין ומראש.

על כן, כבר בשלב הזה של בדיקת התאנים לקיומו של השתק עילה, ניתן לקבוע שיש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף עקב מעשה בית דין נגד כל הפרסומים למעט פירסום (3).

...

על כן, כבר בשלב הזה של בדיקת התאנים לקיומו של השתק עילה, ניתן לקבוע שיש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף עקב מעשה בית דין נגד כל הפרסומים למעט פרסום (3).

לאור האמור, מנוע התובע לטעון כל טענה ביחס לפרסום שמתייחס לזהות הממליצים והתרמית המיוחסת לאתר שנקבע לגביו כי עומדות לו ההגנות הנטענות, לרבות הגנת אמת הפרסום, ואין לאפשר לו להתדיין בעניין זה פעם נוספת ולטעון טענות חדשות או הפוכות לאלו שנטענו על ידו בהליך הקודם ועמדו בבסיס ההכרעה.

לכן הבקשה לסילוק על הסף עקב השתק פלוגתא מתקבלת באופן חלקי ביחס לפרסום (3) והמחלוקת מצטמצמת לפרסומים הנוספים אשר לא נדונו ויש לבחון אותם לגופו בהתאם למבחנים שנקבעו בדין.

טענות הצדדים בבקשה הנתבע מבקש לסלק את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין, חוסר תום לב העולה לכדי שימוש לרעה בהליכי משפט, העידר עילה , העידר יריבות והתיישנות.

לשיטתה, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קצוני שיש לעשות בו שימוש במקרים חריגים ביותר עליהם לא נימנה מקרה זה. התובעת טוענת כי אמנם סוגית הפחת נדונה בפני בית המשפט המחוזי, אך "טענת הקזוז בנוגע לפחת הועלתה כ"מגן" ולא כ"חרב"" כך שזכותה לטעון בעיניין הפחת בתביעה נפרדת זו.

מן הכלל אל הפרט בעניינינו, יש לדחות את התביעה על הסף הן בשל מעשה בית דין והן בשל השתק פלוגתא.

בשים, מחד גיסא, לתוצאת הבקשה ולהתנהלות התובעת הנגועה בחוסר תום לב, ובשים לב, מאידך גיסא, לכך שטרם הוגש כתב הגנה, התובעת תישא בהוצאות הנתבע כולל שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בלבד.

...

עולה מהמקובץ לעיל, כי שאלת קיזוז הפחת על ידי הנאמן הוכרעה זה מכבר והתובעת מנועה מלטעון בה מחדש.

לנוכח האמור, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על דחיית התביעה.