מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת סייג לפסילה אזרחית על רישיון צבאי

בהליך בקשה לביטול איסור שימוש ברכב (בא"ש) שהוגש בשנת 2020 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בדיון מיום 22.6.20 הוריתי על מחיקת הבקשה לבקשת ב"כ המשיבה, בהיעדר תצהיר וזאת משעסקינן בעבירה מנהלית/אזרחית שמוגשת על ידי צד ג' שאינו הנאשם (ראה בג"צ 93/06 ד.נ. כל גדר בע"מ נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה).
טענות המבקש הרכב נימסר לשימוש נכדו לצורך יציאה לבילוי עת שב לחופשה מהצבא.
סוף דבר אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין פגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו. ראה רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י. מעבר לתנאים הפורמליים שבחוק, קיימת אפשרות להתערבות בהחלטת הקצין לפי שיקול דעתי כאשר שני ההיבטים העקריים לצורך כך יהיו: חומרת העבירה והזיקה שבין הבעלים לנהג.
בהיעדר זיקה וכן לנוכח העובדה שהנהג מצוי ממילא בפסילה מנהלית למשך 30 ימים בגין העבירה שביצע לכאורה, אינני רואה כל אפשרות ממשית שיוכל לחזור ולנהוג ברכב בזמן הנותר לאיסור השמוש.
המישטרה תחזיר את רישיון הרכב למבקש, הרכב ישוחרר לאלתר ממגרש האיחסון בכפוף לתשלום דמי האיחסון.
...
ממכלול הראיות, נחה דעתי ועל כך אף לא חלק המבקש, כי לשלב זה, קיימות ראיות לכאורה.
סוף דבר אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להלחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין פגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו. ראה רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י. מעבר לתנאים הפורמאליים שבחוק, קיימת אפשרות להתערבות בהחלטת הקצין לפי שיקול דעתי כאשר שני ההיבטים העיקריים לצורך כך יהיו: חומרת העבירה והזיקה שבין הבעלים לנהג.
לאור האמור ולפנים משורת הדין משהרכב הושבת ביום 13.6.20 ונותרו אך ימים ספורים לגמר תקופת ההשבתה בראי העדר זיקה כאמור, לנוכח מצבו הרפואי וגילו של המבקש, אני מורה על קיצור תקופת ההשבתה באופן שהרכב יוחזר למבקש – לאלתר.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט דחה את עמדת ד"ר מה נעים לפיה המערער ניכנס בגדר הקרבה לסייג לאחריות פלילית, וקבע, כי תיפקודו התקין של המערער במישור המקצועי והאישי, כמו גם, הסמכתו למפעיל זיקוקין ועסוקו במקצוע לאורך תקופה, המשפחה היציבה שהקים, העידר אישפוז פסיכיאטרי ובוחן מציאות תקין – כל אלו מלמדים על המערער כי אין הוא ניכנס בגדר הסייג הנ"ל. לפיכך, נימנע בית המשפט מלייחס משקל למצבו הקוגניטיבי של המערער בגדר השיקולים לקביעת מיתחם הענישה.
המערער טוען כי שגה בית המשפט בהתעלמותו מהמלצת שירות המבחן, אשר נסמכה על נסיבותיו המיוחדות, היותו נכה צה"ל הפגוע פגיעת ראש קשה וכן, היתעלם מהמצב המשפחתי המורכב אליו נקלע, לנוכח מחלת אישתו ומצבה הקשה, אשר בעטיו הנטל לטפל בילדיו הרכים מוטל על כתפיו.
בהמשך הסעיף נמנות תשע חלופות של סוגי פעילויות עליהן חל הסעיף ובהן חלופה (5) בה הורשע המערער, אשר זו לשונה: "עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי ירייה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם". הרכיב השני, שהמעשה ייעשה "בדרך נמהרת או רשלנית" (רכיב המבטא את היסוד הנפשי הנידרש בעבירה) והשלישי, שהמעשה יכיל בתוכו תוצאה פוטנציאלית "שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה". אדם נושא באחריות פלילית בגין מעשה פזיזות ורשלנות, כאשר חרג חריגה חמורה מכללי הזהירות, חמורה מזו שדי בה להטלת אחריות אזרחית.
מבלי להקל ראש בחומרתה ומבלי להפחית מחשיבותו של הערך המוגן באמצעותה, שעניינו שלום הציבור וביטחונו - יש לזכור שעסקינן במעשה פזיזות ורשלנות, להבדיל מעבירות נשק, אשר ביסודן מונחת מחשבה פלילית וייעודן, מטרות פסולות.
רע"פ 7941/15‏ גבור נ' מדינת ישראל (10.2.2016) – המבקשים הורשעו בבית משפט השלום בעבירות של שימוש פחזני באש או בחומר דליק, ואיסור עיסוק ללא רישיון בכך שניהלו עסק פיראטי, במסגרתו החזיקו ומכרו מכלי גז פחממני מעובה (להלן: "גפ"מ), חומר המאופיין בהתלקחות ובסכנת היתפוצצות ומחייב רישיון והקפדה על הוראות הבטיחות בהחסנתו.
...
סבורים אנו כי קביעה זו יפה אף ביחס למתחם המופחת, כפי שנקבע ולו מחמת המצוקה הקשה אליה נקלעו המערער ומשפחתו, לנוכח מחלת אשתו, מיכל.
אם כן, על אף חומרת העבירות שביצע המערער והסכנה העצומה הגלומה בהן וחרף הצורך להעמיד את שיקול ההרתעה בראש סולם העדיפויות במקרים כגון דא – סבורים אנו, כי בהינתן כל הנסיבות המתוארות ובהתחשב בהשלכות הגורליות על משפחת המערער – יש להורות כי עונש המאסר המצוי ברף התחתון של המתחם, ירוצה בעבודות שרות.
אשר על כן, הערעור מתקבל באופן שעונשו של המערער יעמוד על 9 חודשים אשר ירוצו בעבודות שרות בהתאם לחוות דעת הממונה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

נקבע לא פעם כי אחד התנאים שעל הנאשם לעמוד בהם, לצד בחינת האנטרס הצבורי בהרשעה, הוא ההוכחה כי הרשעה תיגרום לו נזק קונקריטי (רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מד"י (26.4.2014); רע"פ 1439/13 קשת נ' מד"י (4.3.2013);רע"פ 7224/14 פרנסקי נ' מד"י (10.11.14); רע"פ 7109/14 סייג נ' מד"י (20.11.14).
סוף דבר, בקשת רשות העירעור מתקבלת, ומתקבל העירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במובן זה שהרשעתו של המבקש תבוטל (עונש השל"ץ בוצע זה מכבר).
מצד שני, אין ספק כי השארת ההרשעה על כנה במקרה זה תשמש מיכשול בהמשך דרך חייו של המערער ותפריע לו הן בגיוסו לצה"ל והן בחייו האזרחיים בעתיד.
8 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון.
...
בנסיבות אלה – והדברים נאמרים בבחינת מעבר לצורך – מצאנו כי יש ליחס את עיקר המשקל להמלצתו הראשונה של שירות המבחן.
אילו התנהל ההליך בבית המשפט לתעבורה, היתה תוצאתו נרשמת במרשם הנפרד של עבירות התנועה, ולא במרשם הפלילי "הרגיל", שהוא דומיננטי ובעל השלכות נרחבות יותר (לדיון בהבדלים שבין המרשם הפלילי לבין מרשם תעבורה, וההשלכות על ההליך הפלילי, ראו החלטתי בת.פ 23456-07-14 מד"י נ' יודלביץ (16.9.15).
יותר מזה, אני סבורה כי האינטרס הציבורי בהרשעה נמוך מן הפגיעה שתיגרם לנאשם בעתיד באם יורשע.
סוף דבר אני גוזרת את העונשים הבאים: של"צ בהיקף 150 שעות, לפי התוכנית שתיקבע על ידי שירות המבחן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כמו כן עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשמים מאסרים מותנים, קנסות משמעותיים ופסילה של רישיון נהיגה.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד וטרם מעצרו עבד כעוזר נהג במפעל משקאות ותכנן להתגייס לצה"ל. מדובר באדם שניהל אורח חיים נורמאטיבי ולא גדל בסביבה עבריינית.
"...הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על עברייני נשק היא עיקר תרומתם של בתי המשפט למיגור התופעה ולהרחקת העבריין עם האקדח משגרת חייהם של אזרחי מדינה שומרי חוק " (ע"פ 147/21 מ"י נ' ביטון (14.2.21)).
בית המשפט העליון קבע כי מיתחם הענישה הראוי לנאשם בגיר בגין נשיאה בלתי חוקית של נשק חם במרחב הצבורי נע בין 30 ל-42 חודשי מאסר בין סורג ובריח (לצד עונשים נלווים בדמותם של מאסר מותנה וקנס) וקבע אמת מידה מנחה לפיה באין נסיבות מיוחדות לחומרא או לקולא, יהא זה סביר להטיל על נאשם כאמור עונש של 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל , והוסיף כי "הענישה המחמירה והבלתי מיתפשרת כאמור צריכה לחול ללא סייגים על כל נאשם בגיר באשר הוא ...גם כאשר מדובר בעבריין צעיר שהסתבך לראשונה בפלילים ובקשתו לשקום כנה ... תקוותי היא כי אמות מידה אלה תנחנה את הערכאות הדיוניות באופן שיטתי , כך שמדיניות הענישה אשר נקוטה בידינו ביחס לעבירות נשק תיושם כהלכתה ובמלא עוצמתה ". משהועמד עונשו של הנאשם בת"פ (מחוזי חיפה) 19130-12-21 על 18 חודשי מאסר בפועל , ומשערכאת העירעור אינה ממצה את הדין עם נאשם , הועמד עונשו של הנאשם על 28 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
...
בענייננו נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על העדר מורא מהחוק, ובעניין זה אציין כי אינני מקבל את עמדת ב"כ הנאשמים כי מדובר במעשה שנעשה מתוך "טיפשות" ומחמת גילם הצעיר בלבד.
מכל הקובץ לעיל, ובאיזון השיקולים השונים, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים : לנאשם 1: 38 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
לעניין תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי בהרחבה, ראה גם החלטתי בתמ"ש 55724-09-16 (משפחה, ב"ש) [פורסם בנבו] מיום 12.03.17, הדנה בעניינו של גבר בדואי אב ל- 56 ילדים משבע נשים, כשביום מתן ההחלטה היה נשוי לארבע מהן.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בבקשתה ציינה העותרת כי בתה סיימה שירות צבאי, צרפה אישור שירות מצה"ל, הפניתה לנוהל 5.2.0036 "נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים" [להלן – נוהל הורה-חייל], והדגישה כי מתבקש "מתן האזרחות ל[עותרת] ללא הדרישה לויתור על אזרחות קיימת". ביום 29.09.22 השיבה המשיבה לעותרת במכתב לבאת-כוחה המלומדת, בו הודיעה שעל העותרת להמציא אישור מניגריה, לפיו ויתרה על אזרחותה או שאינה אזרחית ניגריה, כתנאי לזימונה להצהרת אמונים ולקבלת אזרחות ישראלית.
אם תיתקבל עמדת המשיבה תווצר אפליה פסולה בין הורים לחיילים שקבלו מעמד מתוקף נוהל הורה-חייל, להורים לחיילים שקבלו מעמד מסיבה אחרת.
סעיף 6(ד) לחוק האזרחות קובע כי שר הפנים רשאי לפטור את המבקש מתנאים מסוימים הנמנים בסעיף 5 לחוק, וביניהם התנאי הקבוע בסעיף 5(א)(6) - ויתור על אזרחות קודמת, וזאת "אם יש לדעתו סיבה מיוחדת המצדיקה את הפטור". נוהל ההיתאזרחות קובע את המקרים שהם יוענק הפטור מויתור על אזרחות קודמת, הן בפרק "תנאים ודרישות", בו קבוע סעיף ב.8.5 לפיו "הורה לחייל – בתום שנה כתושבי קבע יוכל/ו ההורה/ים להיתאזרח ע"פ בקשתם, כל זאת במידה והחייל והוריו עומדים בקריטריונים שנקבעו בנוהל 5.2.0036 (נוהל מתן מענה להורה חייל) ובכפוף לסייגים הרגילים להענקת תושבות ואזרחות ובמידה שהדבר אינו מנוגד לתקנת הציבור"; והן בפרק "הליך הטיפול", בו חוזרת אותה לשון בסעיף ג.10.5.
בבבג"ץ 5688/10 קלישר נ' משרד הפנים (27.4.11) ובעקבותיו בדנג"ץ 3661/11 קלישר נ' משרד הפנים (24.7.11), נדון עניין דומה, כשביהמ"ש עמד על האבחנה בין הורים לחייל, שאין להם מעמד בישראל ושחיים מחוצה לה, לבין הורים לחייל, שיש להם מעמד בישראל ושחיים בה. יסוד האבחנה הוא בשקול הומניטרי, שכן הראשונים מצויים בסיכון לפירוק התא המשפחתי, וגם אין לחייבם לוותר על אזרחות קודמת, כשעדיין אין לדעת אם יבקשו להיתאזרח לעתיד-לבוא ואם תנתן להם אפשרות זו. ברור, שסיכונים מסוג זה אינם קיימים אצל האחרונים, היושבים בארץ ברישיון ואין גבול ומחסום בינם לבין יקירם או יקירתם המשרתים בצה"ל. ובלשון פסק-הדין בבבג"ץ, "כאמור, העותרים הנם תושבי קבע במדינת ישראל ועל פני הדברים וכפי שאף עולה מעמדת המשיב, ככל שיעמדו בתנאים המפורטים בסעיף 5(א) לחוק האזרחות, לא תהיה מניעה להעניק להם אזרחות. החלטת הממשלה והנוהל הנילווה לה מתייחסים לסיטואציה אחרת, של הורים חסרי מעמד בישראל שלפחות אחד מהם חי בנפרד מילדיהם המשרתים בצבא. מטרתם היא ליתן מענה לסוגיה הומניטרית זו, להקל על החיילים והוריהם ולפטור אותם מהתנאי לוותר על אזרחות קודמת ולמנוע פירוק התא המשפחתי. הינה כי כן, הדרישה מהעותרים לוותר על אזרחות קודמת מוצדקת בהיתחשב בנסיבות השונות של המצאותם במשך שנים בארץ". מצבן של שתי קבוצות ההורים שונה מהותית.
...
סוף דבר: העתירה נדחית, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו