במהלך חודש דצמבר 2018 הגישו הנאשמים בקשה לעיון וגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – "חסד"פ").
4.4 הבהרה בכתב מאת המשיבה האם העובד נשוא כתב האישום עדיין שוהה בישראל וכן מהו מעמדו של העובד החל מיום 9.5.2017, היום בו ערכה המשיבה ביקורת אצל המבקשת – ועד למועד הגשת בקשה זו.
טוענים הנאשמים בבקשתם, כי המאשימה בחרה לנהל הליך פלילי רק כנגד המעסיקה באופן מפלה ולא צודק, כך בלשון הבקשה, אף שהן העובד והן המעסיקה ביצעו "עבירות בעלות מסכת עובדתית משותפת וזהה".
אי אכיפת ההליך הפלילי על העובד נשוא כתב האישום, עשויה להניע עובדים אחרים "להמשיך ולהכשיל מעסיקים אחרים כאשר הוא מבקש להיתקבל אצלם לעבודה, הכל מבלי שהוא נוטל על עצמו סיכון כלשהוא בנקיטת הליכים כנגדו". עוד נטען, כי ככל שיתברר שלא ננקטו הליכים פליליים כנגד העובד נשוא כתב האישום יהיה בזה כדי להצביע על חוסר יכולתם של הנאשמים "להיות מודעים בכלל לאיסור לכאורה להעסיק עובדים".
בהקשר זה טוענים הנאשמים כי חומר החקירה שהועבר לעיונם לוקה בחסר שכן מידע מהותי הנוגע לשהותם של העובדים בישראל ומעמדם אינו מפורט דיו בחומר החקירה אף שהוא נחוץ לנאשמים להגנתם.
דיון והכרעה
השאלה העומדת לדיון בעניננו אנו היא, האם המסמכים והמידע אותו מבקשים הנאשמים לקבל לידיהם חוסה תחת הגדרת "חומר חקירה", או שמא מקומה של הבקשה להתברר בפני, במסגרת דיון ההוכחות ובהתאם להוראת סעיף 108 לחסד"פ. במה דברים אמורים?
סעיף 74 לחסד"פ קובע:
"(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנירשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנירשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובילבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;
.
...
בענין שיינר, לאחר שכב' השופט עמית דן בנפקויות השונות של סעיף 74 לחסד"פ וסעיף 108 לחסד"פ, נקבע כי ככלל, סעיף 74 לחסד"פ יחול על חומר שנוגע לליבת האישומים, חומר שאמור להמצא בידי המאשימה בעוד חומר שאינו בליבת האישום ולא מצוי בידי התביעה, יכנס תחת כנפיו הרחבות של סעיף 108 לחסד"פ.
ובלשונו של כב' השופט עמית:
"כשלעצמי, אני סבור, כי נקודת המוצא לדיון צריכה להיות טכנית: אם החומר נמצא בידי התביעה יחול סעיף 74 לחסד"פ, ואם החומר אינו בידי התביעה יש להעדיף אץ סעיף 108 לחסד"פ..ותתכן גם בדיקה מהותית של החומר המבוקש במסגרת דיון לפי סעיף 74 לחסד"פ, על מנת לבחון אם מדובר בחומר שנמצא בליבת המחלוקת ואם החומר צריך להיות בשליטתה של התביעה. אך גם כאן אציע נקודת מוצא טכנית: ככל שהחומר המבוקש נהנה מחסיון (סטטוטורי או פסיקתי) יש להעדיף את המסלול של סעיף 108 לחסד"פ".
מן האמור לעיל עולה, איפוא, כי המידע הנוגע להגשת כתבי אישום או קנסות מינהליים שהוטלו על מעסיקים אחרים, כמו גם המידע הנוגע להליכים המשפטים, הפליליים והמינהליים שהתקיימו בענינם של העובדים נשוא כתב האישום, אינו בא בגדר "חומר חקירה" משמצוי הוא מחוץ לפריפריה של כתב האישום ורלוונטי לטענת האכיפה הבררנית שהועלתה על ידי הנאשמים.
במה דברים אמורים? סעיף 108 לחסד"פ קובע כי "בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו". לאור האמור לעיל, יתקיים הדיון בבקשת הנאשמים בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ.
סיכומו של דבר – מצאתי, כי יש להעתר לבקשת הנאשמים להמציא לעיונם את המסמכים/המידע שפורט בסעיפים 4א', ג' ו-ד' לעיל.
ממילא בקשת הנאשמים במסגרתה ביקשו מידע אודות הליכים שנפתחו כנגד עובדים זרים בגין שהייתם שלא כדין בישראל, אינה עומדת בבסיס כתב האישום ואף מטעם זה לא מצאתי להעתר לה.
תיק החקירה בענינם של העובדים נשוא כתב האישום, ובכלל זה, פרוט ההליכים המשפטיים, הפליליים והמנהליים שנערכו ביחס לאותם עובדים, לרבות המידע אודות מעמדם של העובדים נשוא כתב האישום החל ממועד הביקורת, 9.5.2017 ועד מועד הגשת הבקשה, יוגש לעיוני במעטפה סגורה עד לא יאוחר מיום 31.1.2019.
