בקשת נאשם לביטול כתב אישום וטענות מקדמיות

לפניי בקשת הנאשם לביטול כתב האישום בהתבס על שתי טענות מקדמיות: האחת, כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה והשניה, הגנה מן הצדק.

...

לאור האמור, דין הבקשה לביטול כתב אישום מכוח טענת טעות במצב משפטי - להדחות.

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005) (להלן: "עניין בורוביץ"), הדגיש כבוד השופט א' מצא כי הגנה זו תחול במקרים חריגים ביותר, וזאת לאחר שבית המשפט ערך איזון נאות בין הערכים, העקרונות והאינטרסים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי: "...מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות, ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיהן. ברם לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה כמדומה המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר..." .

לאור האמור לעיל, כלל הטענות המקדמיות כפי שהועלו במסגרת הבקשה לביטול כתב האישום – נדחות.

על מנת שלא להאריך את היריעה, אינני מוצאת מקום לפרט במסגרת החלטה זו את טיעוני הצדדים ביחס לטענות המקדמיות, בהן דנתי בהרחבה (ראו החלטתי בפרוטוקול מיום 18.04.2023) ואולם בשולי החלטתי, אתייחס לטענות נוספות שהעלה הנאשם בתשובה לתגובה שהגישה המאשימה, בנוגע לבקשתו לביטול כתבי האישום מחמת ניגוד העניינים.

...

בשולי החלטתי, ולאור העובדה שהועלו טענות נוספות על ידי הנאשם, בהקשר לניגוד העניינים, ומשנמסרה התייחסות המאשימה לכך במסגרת תגובתה, אתייחס בקצרה לסוגיה זו. אקדים מסקנה להנמקה ואציין, כי גם לאחר בחינת הטענות הנוספות שהעלה הנאשם, בהקשר זה, לא מצאתי מקום לביטול כתבי האישום, מחמת ניגוד העניינים, כפי שהתבקש על ידי הנאשם.

אוסיף עוד, כי התיקים בפניי מנוהלים, על ידי עורכת דין אחרת בלשכה המשפטית, ולא על ידי היועמ"ש. בהקשר זה לא נעלם מעיניי, טיעוני הנאשם כי עורכת הדין, כפופה מקצועית ליועמ"ש, ואולם נימוק זה, יש בו כדי להצטרף לכל יתר הנימוקים שמניתי לעיל, אשר תומכים במסקנה כי אין מקום, מטעם זה להורות על ביטול כתבי האישום.

סוף דבר בסיומם של דברים, לא מצאתי כי התיקון המבוקש מקים חשש לפגיעה בהגנת הנאשם.

בפני בקשת הנאשם לבטל את כתב האישום מחמת טענה מקדמית, של הגנה מן הצדק בהתאם לסעיף 149 (10) לחסד"פ. רקע וטענות הצדדדים: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח ופקיעת רישיון רכב שבוצעה ביום 12.7.22.

...

בסופו של דבר הנאשם לא נחקר תחת אזהרה ובעניינו נערך הליך השבתת רכב בלבד והשוטר הסתפק בדברים שמסר הנאשם בתגובתו.

" בחנתי את טענות הצדדים ומצאתי לדחות את בקשת ב"כ הנאשם מן הטעמים הבאים: עיינתי בחקיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם ולא מצאתי כל התנייה לפיה היעדר חקירה תחת אזהרה מונעת מהרשות המבצעת את זכותה להגיש כתב אישום כנגד נאשם אם וכאשר מגיעה היא למסקנה שהראיות הקיימות בידיה מקימות סיכוי סביר להרשעה, הן אם נחקר הנאשם והן אם לאו.

על כן הנני קובעת כי קיום חקירה תחת אזהרה איננו תנאי בל יעבור להגשת כתב אישום בעבירות נשוא האישום בתיק זה ובנסיבות שבתיק הספציפי שבפני.

לטענת הנאשם, אין בידי המאשימה ראיות המוכיחות את אשמתו מעל לכל ספק סביר, שהרי אף לא התייחסה היא לנסח הטאבו הטורקי אשר מעיד על החזקה במקרקעין על ידי סבו המנוח של הנאשם דיון והכרעה לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומרים המצורפים לבקשה, אני דוחה את בקשתו של הנאשם לביטול כתב האישום על סמך טענותיו המקדמיות.

...

עקב כך, בהתאם לסעיף 277 לחוק התכנון והבנייה, אין תחולה לפרק י' של חוק התכנון והבנייה ודינם של הליכי האכיפה להידחות.

לטענת הנאשם, אין בידי המאשימה ראיות המוכיחות את אשמתו מעל לכל ספק סביר, שהרי אף לא התייחסה היא לנסח הטאבו הטורקי אשר מעיד על החזקה במקרקעין על ידי סבו המנוח של הנאשם דיון והכרעה לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומרים המצורפים לבקשה, אני דוחה את בקשתו של הנאשם לביטול כתב האישום על סמך טענותיו המקדמיות.

בבג"ץ 416-76 עמיצור נ' י' פיינברג, ראש עירית פתח-תקוה , פ"ד לא(1) 833 (1977), קבע כבוד השופט ברנזון כי: "אין מנוס מן המסקנה שאכן שימוש קודם מותר, שאינו בהתאמה עם תכנית חדשה החלה על המקום, הופך מיד לשימוש חורג, בין אם הוועדה המקומית מכינה או שאינה מכינה רשימה של בנינים ושימושים חורגים וקוצבת להם תקופה מקסימלית לחריגה". לעניין טענת הנזק הראייתי, לא מצאתי לנכון לקבלה בשעה זו. כפי הידוע, במשפט הפלילי נטל ההוכחה להוכיח את אשמת הצד השני, מוטל על המאשימה ולא על הצד המואשם.

סוף דבר מכל האמור לעיל, בהתאם לסעיף 150 לחסד"פ, אני משהה את החלטתי בדבר הטענות המקדמיות אשר נטענו על ידי הנאשם.

רקע בפניי בקשת הנאשם לביטול כתב האישום בשל טענות מקדמיות בהתאם לסעיפים 149(3), (4) ו-(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

...

הליכי החיסיון הסתיימו בסופו של דבר רק בחודש מרץ 2023 (עתירה שהגישה בעניין זה ההגנה נדונה ומוצתה בחודש אפריל).

המאשימה אמנם התנצלה על תקלה (על גבי תקלה על גבי תקלה) בעניין זה. לא מדובר בעניין המצדיק ביטול כתב האישום ואין ספק, כי אם ינוהל ההליך בסופו של דבר, ואם יורשע הנאשם בסופו, בית המשפט ייתן לשאלת חלוף הזמן והשיהוי משקל של ממש בפרשת העונש.

סוף דבר: סוף דבר אין במקרה זה עילה לביטול כתב האישום בשלב המקדמי והבקשה נדחית.