במסגרת הבקשה הקודמת ביקש הנאמן לפסוק לו שכר טירחה סופי בסך של 4,558,823 ₪ בתוספת מע"מ, בנוסף לשכר הביניים, וזאת לפי החלופה של שכר טירחה לפי חלוקה בפועל, קרי, בהתאם לתקנה 8א' לתקנות השכר.
אגב נסיונות הפשרה, הגישו הנאמן וכונס הנכסים הרישמי תחשיב חלופי של שכר טירחה, שחושב זו הפעם על פי שילוב בין שכר ניהול ושכר מימוש, תוך זניחת המסלול של שכר חלוקה שעמד בבסיס בקשת השכר המקורית של הנאמן, היא הבקשה הקודמת.
...
בסופו של דבר, לא הושגה פשרה ובית המשפט העליון הכריע בערעור לגופו (ע"א 3332/19 רו"ח חן ברדיצ'ב נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 03.11.2020)).
כב' הנשיאה א' חיות, שהצטרפה לפסק הדין האמור, ציינה כי:
"משכך, מקובלת עלי המסקנה שאליה הגיע ולפיה יש לקבל את הערעור בחלקו ככל שהוא נוגע לחישוב ערך מניות החברה שחולקו לנושים בהתאם להערכת BDO, ואילו יתר רכיבי הערעור דינם להידחות."
אחר הדברים האלה הוגשה הבקשה שלפניי.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הדין עם מחזיקי האג"ח.
אכן, הבחירה בין מסלולי השכר השונים נתונה לבעל התפקיד, והוא רשאי לבחור מבין המסלולים את המסלול המיטבי מבחינתו:
"ככלל, הבחירה במסלול שכר כזה או אחר הקבוע בתקנות מסורה לבעל התפקיד, ומטבע הדברים יש להניח כי בעל התפקיד יבקש – ובכך אין על פניו כל פסול – ששכר טרחתו ייפסק בהתאם למסלול שמעניק לו בנסיבות העניין את השכר הגבוה ביותר. עם זאת, מובן כי ההחלטה בדבר מסלול שכר הטרחה המתאים לנסיבות העניין מסורה בסופו של דבר לבית המשפט, ועל בית המשפט לבחון האם המסלול שבעל התפקיד מבקש לפסוע בו בבקשתו הינו המסלול המתאים לנסיבות המקרה הקונקרטי והאם שכר הטרחה המבוקש הינו הוגן וצודק בנסיבות העניין."
(ע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר בר טוב יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.06.2015) בפסקה 15).
משכך, בקשתו של הנאמן נדחית.